דו"ח: פערים בין משרדי הממשלה בנתוני הפטירה מקורונה
מפרטי דו"ח הכנסת, שעיקריו הגיעו לידי ynet, עולה כי משרד הבריאות קבע שבמרץ ובאפריל נפטרו מסיבוכי הנגיף 223 בני אדם. ואולם, במשרד לשירותי דת ציינו כי בתקופה זו הלכו לעולמם 216 חולי קורונה - ועוד 46 נפטרים סווגו כחשודים כנשאים. "הסתירות מעידות על חוסר סדר חמור בניהול המאבק"
כמה אנשים מתו באמת מקורונה? דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהגיע היום (א') לידי ynet, חושף נתונים סותרים ומעלה סימני שאלה באשר למספר הנפטרים האמיתי שמפרסם משרד הבריאות. לפי הדו"ח, שהוזמן לבקשת ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם), בחודשים מרץ ואפריל נקברו לא פחות מ-46 בני אדם שהיו חשודים כמי שנפטרו מקורונה - אך לא הוכנסו לדיווחים הרשמיים של משרד הבריאות.
יש להדגיש כי בדו"ח לא מופיעים נתוני חודש מאי ותחילת חודש יוני הנוכחי, ואולם נכון לסוף אפריל נרשם פער משמעותי בין דיווחי הנפטרים של משרד הבריאות לעומת אגף הקבורה במשרד לשירותי דת.
לפי דיווחי משרד הבריאות, בחודשים מרץ ואפריל נפטרו כתוצאה מסיבוכי הנגיף 223 בני אדם. יצוין כי מדובר על חולים מאומתים עם בדיקת PCR חיובית, שמותם נקבע בבתי החולים. מנגד, לפי דיווחי אגף הקבורה - באותה התקופה הלכו לעולמם 216 חולי קורונה - ועוד 46 בני אדם שנקברו וסווגו כחשודים כנשאי קורונה. מדובר על נפטרים מבוגרים שגילו תסמינים המאופיינים כתסמיני קורונה - אך לא נבדקו. לפי דיווחי משרד הבריאות המעודכנים להיום, מפרוץ התפשטות הנגיף הלכו לעולמם בישראל 297 בני אדם מסיבוכי הנגיף.
סימני שאלה סביב הפרסומים הרשמיים של משרד הבריאות בכלל ונתוני המתים בפרט עלו עוד בשיא התפרצות הנגיף בישראל. כפי שנחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" לראשונה, בתקופה זו חלה עלייה משמעותית של אנשים שמתו בבתיהם לעומת פרק הזמן הזהה בשנה שעברה.
לפי נתוני מד"א, בין 12 במרץ ל-12 באפריל נקבע מותם של 1,115 בני אדם בבתיהם. לשם השוואה, בין אותם תאריכים ב-2019 נקבע מותם של 909 בני אדם בבתיהם. מדובר בעלייה משמעותית של 22 אחוז, אך חשוב להדגיש כי לפחות חלק מהגידול במספר המתים בבית נובע ככל הנראה מכך שחולים רבים נמנעו מלהגיע לבתי החולים בגלל המגפה.
לאורך המשבר גם נמתחה ביקורת רחבה נגד משרד הבריאות באשר להיעדר שקיפות ולפרסום נתונים חלקיים. "הסתירה בנתונים מעידה על חוסר סדר חמור בניהול המאבק בנגיף הקורונה ומצביעה על בעיה בתקשורת בין הרשויות בישראל", אמרה בתגובה לממצאי הדו"ח עו"ד יערה וינקלר מהתנועה לחופש המידע.
היא הוסיפה: "הנתונים הסותרים מעידים על חשיבות המאבק שלנו לטובת שקיפות שלטונית. אנחנו מקווים שמשרד הבריאות ומשרד הדתות, כמו גם רשויות אחרות, יפעלו באופן מאורגן ויפרסמו מידע אמין לציבור".
פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון ויו"ר פורום בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית, אמר: "קביעת סיבת מוות היא נושא מורכב בשגרה ובוודאי בחירום. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יחד עם משרד הבריאות מגדירים את סיבות המוות, ובשגרה נתונים אלו מטויבים ולכן קיים פער בזמן הדיווח על ידי הלמ"ס ומשרד הבריאות.
"שוני בהגדרות תמותה, באיכות מערכות בריאות ובדיווח, מביא לפערים שמקשים השוואה בין מדינות. לכן, בדרך כלל השוואה בזמן חירום מתייחסת לסך מקרי התמותה. בישראל, בניגוד למדינות רבות, סך מקרי התמותה לא עלה מעל הממוצע בשנים קודמות ואכן שיעור התמותה בארץ מקורונה הוא נמוך יותר הן בשל הרכב הגילים והן בשל איכות שירותי הבריאות, כולל אלו שבקהילה. פערים בדיווחים יכולים להוות בעיה בהקשר של אמון הציבור ועל כן יש להבין עד הסוף את מקורם".
אחוז המתים נמוך בהרבה מבריטניה וארה"ב
מהדו"ח עולים גם פערים באחוז המתים מקורונה מכלל המתים בישראל לעומת גרמניה, אנגליה וארה"ב. יצוין כי המדינות מציגות את נתוניהן באופן ובתדירות שונים, ואולם בכל זאת נראה כי אחוז המתים בישראל מנגיף הקורונה נמוך יחסית ליתר המדינות.
מהדו"ח עולה כי אחוז הנפטרים מקורונה בישראל דומה מאוד לזה שבגרמניה, ונמוך משמעותית מאנגליה וארה"ב. בגרמניה נפטרו מקורונה 6,288 בני אדם במהלך החודשים מרץ ואפריל, שהם 3.8% מכלל הנפטרים בחודשים אלה במדינה. בבריטניה אחוז הנפטרים מקורונה באותם חודשים עמד על 11.8% ובארה"ב 18.5%. אלו שתי המדינות שבהן מספר הנפטרים מקורונה הוא הגדול בעולם.
נראה כי ההסבר לפערים לא נעוץ בגיל החציוני בארבע המדינות - מדד שלמעשה משקף עד כמה מבוגרת האוכלוסייה. לפי נתוני דו"ח של האו"ם בנושא הזדקנות האוכלוסייה, בישראל הגיל החציוני בשנת 2015 היה 30.2. לשם השוואה, באנגליה הגיל החציוני באותה שנה היה 40.2 - מה שאולי מסביר את הפער בתמותה מקורונה. לעומת זאת, בגרמניה, על פי אותם נתונים, הגיל החציוני הוא 45.9. בארה"ב הגיל החציוני היה 37.6.
לפנייה לכתב/ת 
