מחאה ביפו נגד הקמת מבנה לדרי רחוב: "חולדאי מחלל קברי מוסלמים"
בתום סאגה משפטית, שנפתחה לפני שנתיים עם חשיפת שרידי בית עלמין מוסלמי מהמאה ה-18, החלה עיריית תל אביב לבנות מחדש מעון עבור דרי רחוב ביפו. תושבים מוסלמים מחו: "המוסר שלנו יביס אתכם מהפשע כלפי המתים". העירייה: "למבנה יש חשיבות ציבורית לשיקום אוכלוסייה חלשה"
עיריית תל אביב החלה הבוקר (יום ב') בעבודות להקמה המחודשת של מעון "גגון" לדרי רחוב ביפו - שנתיים לאחר שבמקום אותרו שרידי בית עלמין מוסלמי עתיק. עשרות תושבי יפו הפגינו מחוץ לאתר ובהמשך עברו לכיכר השעון - שם קראו "ברוח ודם נפדה אל-אסעאף" (שם בית העלמין) ו"אללה אכבר". המפגינים גם נשאו שלט ענק שעליו נכתב "חולדאי מחלל קברים מוסלמיים".
עו"ד רמזי קטילאת מהמועצה האיסלאמית ביפו אמר בהפגנה: "90 אחוז ממה שיש כאן נבנה בידיים מוסלמיות. המוסלמים הביאו רק טוב למקום הזה, בזמן שחולדאי ועיריית תל אביב מביאים חורבן על הטוב שהיה פה. הגענו הנה למגדל השעון שהיה לפני ישראל ועיריית תל אביב כדי להגיד: היינו פה לפני והמתים שלנו היו לפני ונישאר הרבה אחריכם.
"אנחנו נהיה פה כל יום ולא תשרפו את הרוח שלנו, כי אנחנו בעלי הזכות בארץ הזאת והמצפון שלנו נקי כי באנו להגן על כבוד המת. המוסר שלנו יביס אתכם מכל כיבוש ופשע שאתם עושים כלפי המתים וכלפי החיים".
במקום ברחוב אליזבת ברגנר פעל בעבר מבנה ישן מהתקופה העות'מאנית עבור דרי הרחוב של העירייה, שהחליטה להרוס אותו ולבנות במקום מעון גדול יותר. המבנה החדש, בן שלוש קומות, יכלול בית מחסה ייעודי לחסרי בית וקומת מסחר.
העבודות להקמת בית המחסה החלו באפריל 2018, אז התגלה במקום בית העלמין המוסלמי מהמאה ה-18 ובו יותר מ-60 קברים עם עצמות אדם. בהמשך עתרו תושבים ביפו לבג"ץ נגד המשך הבנייה וזה הוציא צו ביניים שהקפיא את העבודות.
"חשיבות ציבורית של הפרויקט"
בינואר השנה אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב לעירייה להמשיך בהקמת המעון. השופטת אביגיל כהן ציינה אז בפסק הדין כי "אין מחלוקת על כך ששמירה על כבוד המת וכן אינטרס של אי פגיעה ברגשות הדת של הקהילה המוסלמית ביפו הם אינטרסים חשובים, אולם מול העקרונות שהוצבו על ידי המועצה האיסלאמית, עומדים עקרונות חוקתיים בעלי חשיבות אף הם: זכות הקניין של בעלת המקרקעין וחשיבותו הציבורית של הפרויקט - הקמת מבנה לצורך שיקומם של דרי רחוב".
לפי העירייה, האתר יוקם בסטנדרט גבוה במיוחד שיכלול קומפלקס של שלושה מבנים (שניים לגברים ואחד לנשים) ובהם סך הכול כ-80 מיטות, מקלחות וחללים לאכילה, עבור אנשים החיים בסיכון ברחוב, ללא רקע של התמכרות לסמים או לאלכוהול. עוד צוין כי המעון ייבנה בהשקעה של יותר מ-20 מיליון שקלים, חלקו באמצעות תרומה באמצעות קרן תל אביב לפיתוח.
לפי תסקיר של המקום, שנעשה במסגרת ההליך המשפטי, נמצא כי בית העלמין פונה לפני יותר מ-80 שנים מסיבות תברואתיות כחלק מהחלטה של הממשל העות'מאני ועל מנת להסיר חסמים לפיתוח העירוני המואץ של צפון יפו. הגופות פונו לבית הקברות של הכפר סומייל ובשנת 1934 אף פונו שרידי גופות נוספים שנותרו לאור בקשת הוואקף ממשרד הבריאות. לאחר פינוי בית הקברות, הוקם במקום מגרש עבור מועדון הכדורגל המוסלמי של יפו, ובהמשך מחסנים של המכס הבריטי - פעולות שלוו בהסרת הקדושה מהמקום ואף היו על דעתו של המופתי חאג' אמין אל חוסייני.
בכוונת העירייה לבצע במקום סריקה ידנית בקרקע כדי לאתר ולמפות עצמות בשטח מבלי להזיזן. עם תום הבדיקות יסומן מיקום העצמות על גבי מפה ותיבחן האפשרות להציב סביבן כלונסאות - דבר שיאפשר בנייה מבלי להזיז את העצמות. אם מיקום העצמות לא ישאיר ברירה אחרת - תישקל האפשרות להזיז במינימום הנדרש את מיקום העצמות בתוך השטח, תוך הקפדה יתרה על כבוד המת כראוי. עבודות אלו יבוצעו בפיקוח דקדקני של מנכ"ל המכון הישראלי לארכיאולוגיה ויתועדו על ידי קרן תל אביב לפיתוח.
"חזרתו לפעילות הכרחית"
מהעירייה נמסר כי "בתום כמעט שנתיים ממועד גילוי שרידי העצמות לראשונה וזמן דומה של הידברות ופשרות מצד העירייה - עיריית תל אביב-יפו ממשיכה בעבודות הבינוי, תוך הקפדה ושמירה על כבוד המת עד כמה שניתן. במקביל, וללא קשר, העירייה ממשיכה לקדם את הסדרת בית הקברות טאסו כבית קברות מוסלמי ותסייע בשיתוף הקהילה בהיבט התכנוני והכספי אם יידרש.
"עוד יצוין כי למבנה ה'גגון' החדש והמושקע ישנה חשיבות ציבורית לצורך שיקומה של אוכלוסייה חלשה ומתן מענה למאות דרי רחוב. חזרתו לפעילות היא הכרחית, במיוחד לנוכח העובדה שמבנה ה'גגון' הישן שעמד במקום נהרס לפני כשנתיים".
לפנייה לכתב/ת 
