הירי לעבר שוטרים ממחיש: המשטרה של 2002 היא לא המשטרה של 2020
אחרי הירי לעבר ניידת בג'ואריש, ביצעה המשטרה גל מעצרים - אך ספק רב אם אלה היו היורים. כששוטרים נורו בטירה, טענו במשטרה שמדובר בירי תועה - אבל מי שמכיר את טירה יודע שאלה שירו לא טעו. המשטרה איבדה את ההרתעה. כיצד תוכל להחזירה? | פרשנות
מרץ 2002, העיר לוד. השוטר אביב קרודו
ז"ל היה במשימה שגרתית סמוך למתנ"ס שיקגו, בתקופה שבה סכסוכי החמולות הגיעו לשיאם. השעה הייתה 20:00 כשהוא עצר לבדיקה רוכב אופנוע לבדיקת מסמכים. רובין אבו זיד, שהיה בדרך לחיסול במסגרת הסכסוכים שבהם היה מעורב. כשהשוטר קרודו ראה משהו מתכתי מבצבץ מהמעיל של הרוכב - זה היה מאוחר מדי. אבו זיד שלף את האקדח, ירה ירייה אחת בראשו של השוטר ונמלט. בתוך זמן קצר הוא הצליח לברוח לירדן.
משטרת ישראל יצאה אז לאחד המצודים הגדולים שביצעה אחרי רוצח. מבחינתם זו הייתה רעידת אדמה. מודיעין נאסף מדרום אמריקה וממדינות ערב והמבצע נקרא “90 יום מסביב לעולם”.
שלושה חודשים, יום-יום וערב-ערב, בלשי ימ"ר מרכז מלווים בכוחות מיוחדים נפלו על היישוב חריש, שם התגורר אבו זיד במטרה להביא שביב מידע על מקום מחבואו. ההטרדות היו כה קשות, והפעילות האינטנסיבית הביאה לכך שכולם ייחלו למעצרו.
בסופו של דבר באמצעות שירותים חשאיים, הועבר אבו זייד מירדן למדינה ערבית אחרת ושם באמתלות של משטרת ההגירה נותר במעצר. לשיא הגיעו הדברים כשמפקד היחידה המרכזית דאז, מנשה ארביב, הגיע במטוס פרטי לאותה מדינה ערבית ושם בעצמו את האזיקים על אבו זייד בדרכו לישראל. רצתה לומר המשטרה: מי שירים את ידו על שוטר ישלם. המשטרה הייתה חזקה, ועולם הפשע נרתע ממנה.
הסיפור הזה בא להמחיש שהמשטרה של 2002 היא כנראה לא המשטרה של 2020. לפני שלושה שבועות, במהלך פעילות שגרתית בטירה נורו יריות לעבר שוטרים בטירה, ושניים נפצעו - אחד קשה והשני קל. לשר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, הבהירו במשטרה כי מדובר בירי תועה וכי החשודים לא ידעו שמדובר בשוטרים. אבל מי שמכיר את טירה יודע שאלה שירו לא טעו.
בסוף השבוע שעבר, שוב בטירה, אלמונים ירו - הפעם במכוון - לעבר רכב משטרתי מזוהה. למרבה המזל לא היו נפגעים. השוטרים השיבו בירי אבל היורים נמלטו. חשודים נעצרו אך עד היום לא הוגש כתב אישום, אף שלא מדובר באירוע מורכב במיוחד וניתן להגיש אישום בזריזות, אם תפסת את האנשים הנכונים כמובן.
אתמול בג'ואריש שברמלה, שוב ירי. גם הפעם לעבר רכב משטרתי מזוהה שסרק את השכונה. שוב במזל לא היו נפגעים. בלילה הכניסו במשטרה כוחות גדולים, וביצעו גל של מעצרים, אבל ספק רב אם אלה הם היורים. הבעיה של המשטרה היא בעיקר בהרתעה. בשנים האחרונות עסקה המשטרה רבות בעבירות צווארון הלבן ופחות בשטח עם הפשיעה ה"קשה", ובמיוחד במגזר הערבי.
הכנסת השוטרים והיחידות המיוחדות לג'ואריש לא תפתור את הבעיה השורשית במגזר. הימ"מ, היס"מ והבילוש לא יהיה אפקטיביים בלי מודיעין טוב. על המשטרה לבנות קודם כל תוכנית יסודית ומעמיקה למיגור כלי הנשק במגזר הערבי, ולמרות שהציניקנים יגידו שזה לא אפשרי - גם על גניבות הרדיו טייפים מהרכבים אמרו את זה. הכל עניין של הגדרת מטרות, והסברה נכונה.
פרסומות והודעות לתקשורת עושות לפעמים את העבודה, אבל הימצאות בשטח ותפיסות היומיומיות מעבירות את המסר טוב יותר - וזה בדיוק מה שהמשטרה צריכה לעשות היום. עצם המחשבה של מישהו לירות על ניידת, מסבירה את הבעיה שבה היא נמצאת. היא חייבת לחזור לשטח, היא חייבת למנוע את רצח אביב קרודו הבא.
לפנייה לכתב/ת 
