בין בג"ץ לריבונות: כל מה שצריך לדעת על ביטול חוק ההסדרה
בג"ץ ביטל את חוק ההסדרה בטענה שאינו חוקתי ועורר סערה. מה כלל החוק? למה השופטים ביטלו אותו? ואילו צעדים הממשלה יכולה לנקוט כדי לעקוף את הפסיקה? שאלות ותשובות
יותר משלוש שנים אחרי שנחקק, הורו אמש (ג') שופטי בג"ץ על ביטול חוק ההסדרה, בטענה שאינו חוקתי. מה כולל החוק שבוטל? מה המשמעות של הביטול? ואיך הממשלה יכולה להתגבר על הפסיקה, אם תחפוץ בכך? ynet עושה סדר.
לעיון בתמצית החלטת בג"ץ - לחצו כאן
לעיון בפסיקה המלאה - לחצו כאן
מהו חוק ההסדרה?
חוק ההסדרה, או בשמו המלא - חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, חוקק ב-6 בפברואר 2017 ונועד להסדיר את מעמדם של בתים שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית חלקית או מלאה של פלסטינים ביישובים בגדה המערבית. לפי ההערכות, החוק רלוונטי לכ-3,000 בתים שנבנו ב-26 יישובים ביהודה ושומרון.
לפי החוק, קרקע שבנויים עליה בתים תישאר בידי בעליה, אך המדינה תפקיע מהם את זכויות השימוש בקרקע, שיועברו לידי הממונה על הרכוש הממשלתי ביהודה ושומרון. בתמורה, בעלי הקרקעות הפלסטינים יפוצו בסכום של 125% מהערך הראוי של דמי השימוש בקרקע, או יקבלו קרקע חלופית, לבחירתם.
למה השופטים קבעו שהחוק לא חוקתי?
בית המשפט העליון הגיע למסקנה שהפגיעה שנגרמת לזכויות בעלי הקרקע הפלסטינים חמורה ומובהקת, שהפגיעה בהם אינה מידתית ושהנזק הנגרם כתוצאה מהחוק עולה על תועלתו. בית המשפט קבע זאת במיוחד לאור קיומם של אמצעים חלופיים בדין שיכולים לתת מענה לתכלית הראויה של החוק, אך עם פגיעה פחותה בזכות הקניין ובזכות לשוויון.
פרופסור עמיחי כהן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה והקריה האקדמית אונו מסביר: "החוק נועד לאפשר הפקעה של קרקעות פלסטיניות פרטיות לטובת הכשרה של בנייה לא חוקית של התנחלויות. גם אם בנגב יש פה ושם קרקעות פרטיות שעליהן יש בנייה לא חוקית בדואית, בפסק הדין יש אמירות שמהן משתמע שאין זה ראוי להפקיע קרקע פרטית לשם הכשרת בנייה בלתי חוקית לאורך זמן".
לפי פרופסור כהן, השופטים בפסק הדין שמים לב להבדל משמעותי נוסף בין שני המקרים – מעמדם של בעלי הקרקע המופקעת. "המצב הבסיסי שבית המשפט מדבר עליו ביהודה ושומרון הוא של אפליה. כלומר, לוקחים אוכלוסייה חלשה מלכתחילה ועליהם מטילים את העלות. לפלסטינים אין למי לפנות והם לא יכולים להחליף את הממשלה אם משהו לא מוצא חן בעיניהם".
מה משמעות החלטת בג"ץ בשטח?
במקרה הזה צריך להבחין בין שתי קבוצות של בעלי בתים, שבית המשפט מתייחס אליהן אחרת. הקבוצה הראשונה מתייחסת לתמי הלב לחלוטין - אלה שבנו בית על הקרקע לאחר שנאמר להם שזה חוקי, ובסוף התברר שנעשתה טעות והקו של הקרקע לא צויר כמו שצריך או שהרשויות לא ידעו שיש שם קרקע פרטית. במקרה כזה, היועץ המשפטי לממשלה הצהיר כבר כי יש הגנה מסוימת עבורם מפינוי מכוח "תקנת השוק", שמגינה על מי שעשה שימוש במקרקעין בהסתמך על מצג של המדינה.
הקבוצה השנייה היא כזו שהחוק מכנה אותם "תמי לב", אך בפועל הם נהגו בצורה בלתי סבירה. הם היו צריכים להבין שיש משהו לא לגמרי כשר. פרופסור כהן מביא כדוגמה מתיישבים שהתנחלו על גבעה וראש המועצה הבטיח להם שיהיה בסדר. לדבריו, במקרים כאלה בית המשפט אומר שאת העלות על ההתנהגות הלא סבירה לא צריך להפיל על הפלסטינים. "בכל מקרה, אני מניח שיעשו מאמץ גם לגביהם ולא יפנו אותם מהבית", הוסיף פרופסור כהן.
איזה אפשרויות עומדות בפני הממשלה?
פסיקת בית המשפט מחייבת כל אזרח בישראל, כולל את הממשלה וחבריה. האפשרות להעביר את החוק מחדש כמו שהוא במליאת הכנסת לא אפשרית, מכיוון שבית המשפט פסל אותו. ניתן יהיה לחוקק את החוק עם שינויים, כך שיחול רק על "תמי הלב האמיתיים", אך חוק כזה יהיה מיותר שכן היועמ"ש כבר אמר שניתן להגן עליהם בדרכים אחרות.
בנוגע להחלת הריבונות, לדעת פרופסור כהן היא לא תשנה את השלכות פסק הדין, וגם אם תוחל הריבונות הישראלית על אותם השטחים לא ניתן יהיה לסתור את פסיקת בג"ץ.
מה עם האפשרות של פסקת ההתגברות?
פסקת ההתגברות היא מנגנון שקבוע בחוק יסוד שאומר שגם אם בית המשפט פסל חוק בשל סתירה עם חוק היסוד, ניתן יהיה לחוקק אותו מחדש בתנאים מסוימים. כיום הפסקה נמצאת בחוק יסוד חופש העיסוק, ויש כאלה שרוצים להוסיף אותו לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שלאורו נפסלו כמה חוקים לאורך השנים.
אם הכנסת אכן תוסיף את פסקת ההתגברות לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ניתן יהיה לחוקק מחדש את חוק ההסדרה ולהתגבר על פסיקת בית המשפט שביטלה אותו.
לפנייה לכתב/ת 
