אחרי פסילת חוק ההסדרה: מפת היישובים שחלק מבתיהם בסכנת פינוי
530 בתים בעפרה, 289 בבית אל ועוד מאות רבות בעשרות התנחלויות ומאחזים נוספים ברחבי יהודה ושומרון: אלפי יחידות דיור נבנו על קרקע פלסטינית פרטית, ונמצאים בסכנת פינוי פוטנציאלית עקב ביטול החוק. המוקד הראשון של המאבק המשפטי: המאחז מצפה כרמים
אחרי שבג"ץ ביטל אתמול (שלישי) את חוק ההסדרה, כ-2,000 בתים בהתנחלויות ומאחזים ביהודה ושומרון עשויים לעמוד בפני פינוי, מכיוון שהוקמו על קרקעות פרטיות של פלסטינים. בין היתר מדובר ב-530 בתים בהתנחלות עפרה, 289 בבית אל, 166 בעלי ו-128 באלון מורה.
כל מה שצריך לדעת על ביטול חוק ההסדרה
לפי נתוני תנועת "רגבים", ישנן אלפי דיור בהתנחלויות שחוק ההסדרה היה אמור לתת להן מענה חוקי. חלקן, נבנו במקור על אדמות מדינה ומאוחר יותר "נגרעו" מתחומי היישוב, וחלקן נבנו על קרקע פלסטינית פרטית, ולכן נמצאים בסכנת פינוי פוטנציאלית: 113 במעלה מכמש, 98 בפסגות, 83 בכוכב יעקב, 71 בקדומים, 65 בכוכב השחר, 52 בנווה צוף, 47 בעתניאל, 45 בשבי שומרון, 45 במצפה יריחו, 43 ביצהר, 34 במעון, 27 בתפוח, 25 באדם, 25 בבית חגי, 23 בסוסיא, 19 בנווה דניאל, 17 בתקוע, 15 בהר ברכה, 14 בנוקדים, 13 בפני חבר, 7 בקדר ו-5 במעלה עמוס. נתונים עלה נכונים לערב חקיקת חוק ההסדרה לפני שלוש שנים, וייתכן שבחסותו אף עלו המספרים בינתיים.
מפת היישובים והבתים שעשויים להתפנות:
כיום ישנן 15 עתירות שהוקפאו בעקבות הדיונים בחוק ההסדרה הנוגעות לשורת יישובים ביהודה ושומרון. מקרה הבוחן הראשון של דיון בבג"ץ אחרי ביטול חוק ההסדרה יהיה של המאחז מצפה כרמים הסמוך להתנחלות כוכב השחר שבבנימין. את העתירה בעניינו הגישו פלסטינים לבג"ץ ב-2011 בטענה כי הוקם על קרקע פרטית. הכרעת השופטים בעניינו אמורה להתקבל בזמן הקרוב.
בשנים האחרונות היו כמה מקרים בולטים של פינוי בתים ביהודה ושומרון אחרי שנקבע כי הוקמו על קרקע פרטית, שבעליה הפלסטינים דרשו את פינויה. הם כוללים את המאחז עמונה שפונה בפברואר 2017 אחרי מאבק ארוך בבג"ץ, ופינוי תשעה בתים בעפרה חודש לאחר מכן. עוד מקרה הוא הפינוי במאחז נתיב האבות ביוני 2018.
עדיין לא ברור עד כמה סיפוח השטחים ביהודה ושומרון ישפיע על סוגיית המאחזים שנמצאים על קרקעות פרטיות, אך ככל הנראה הוא לא ימנע את פינויי. "אין שום קשר בין החלת הריבונות לפתרון הבעיה הקניינית שנוצרה לאורך השנים ביהודה ושומרון, וגם אחרי החלת החוק הישראלי עדיין צריך יהיה חוק הסדרה", אומר ח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה). אך חרף דבריו של סמוטריץ', ייתכן כי הסיפוח דווקא ייתכן כלים משפטיים נוספים לידיהם של המתנחלים.
סמוטריץ' הוסיף: "לצערנו אנו עדים לכך שבג"ץ שוב מסכל כל ניסיון להסדיר את המציאות הכל כך סבוכה ביהודה ושומרון. מצער לראות איך מתחשבים בזכויות רק של צד אחד במפה הפוליטית".
בג"ץ פסק אתמול כי חוק ההסדרה איננו חוקתי והורה על ביטולו. הכרעה התקבלה ברוב של שמונה שופטים, ובראשם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. השופט נעם סולברג היה היחיד בדעת מיעוט.
בית המשפט הגיע למסקנה כי הפגיעה הנגרמת לזכויות היא חמורה ומובהקת, וכי אין מנוס מן המסקנה שפגיעה זו אינה מידתית ושהנזק הנגרם כתוצאה מן החוק עולה על תועלתו. זאת, בייחוד נוכח קיומם של אמצעים חלופיים בדין העשויים לתת מענה לתכלית הראויה שביסוד חוק ההסדרה, תוך פגיעה פחותה בזכות הקניין ובזכות לשוויון וזאת בחלק לא מבוטל מן המקרים.
השופטת חיות נימקה: "חוק ההסדרה מבקש להכשיר בדיעבד מעשים בלתי חוקיים שבוצעו על ידי אוכלוסייה מסוימת באזור תוך פגיעה בזכויותיה של אוכלוסייה אחרת, וזאת בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית. אין מדובר בהסדר שהוא 'עיוור' לקבוצת הניזוקים שיפגעו מיישומו, אלא בהסדר הפוגע ביודעין ובאופן בלתי שוויוני בזכות הקניין של תושבי האזור הפלסטינים בלבד והוא מעניק בכורה לאינטרסים הקנייניים של המתיישבים הישראלים, ללא כל בחינה פרטנית ומבלי לתת משקל מספק למעמדם המיוחד של תושבי האזור הפלסטינים כ'תושבים מוגנים'".
מ"שלום עכשיו" נמסר כי חוק ההסדרה הוא "אות קלון לכנסת ישראל ולדמוקרטיה הישראלית. אנו גאים ששימשנו כמבוגר האחראי שנלחם כל העת כדי לעצור אותו. הייתה זו חובתנו למנוע את הפגיעה בסיכוי לשלום, את הכשרת העבריינות וגזל האדמות השיטתי שהחוק נועד לאפשר. בלמנו את הניסיון הפסול להפקיע אדמות פרטיות של אנשים החיים תחת כיבוש, על ידי ממשלה שלא הם בחרו, לטובת התנחלויות חדשות שמטרתן לסכל הסכם מדיני".
מ"רגבים" נמסר בתגובה: "אנו מברכים את בג"ץ שקרע מפניו את מסכת הצביעות. רק בשבוע שעבר עודדו שופטי בג"ץ את המדינה להסדיר התיישבות ערבית בלתי חוקית נרחבת בהר חברון ובנגב, תוך נקיטת צעדים הכוללים אישור למפרע של אלפי בתים, והפקעת אדמות פרטיות בבעלות יהודית".
לפנייה לכתב/ת 
