השפלה במגלן: קצין קשר טירון לדגל, שפך טחינה על אחר - ונשלח למחבוש

מפקד צוות בדרגת סגן-משנה בבסיס האימונים (בא"ח) של צנחנים נשלח ל-28 ימי מחבוש לאחר שקשר טירון לדגל ושפך על אחר טחינה ומוצרי מזון נוספים. הקצין וסמל הצוות שלא מנע את האירועים הודחו מתפקידם.

"נמשיך לפעול למיגור התנהגות כזו". לוחמי צה"ל, ארכיון (צילום: דובר צה"ל)

מפרטי התקרית החמורה עולה כי ביום חמישי שעבר נקשר טירון של יחידת מגלן לתורן של דגל בבסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים שפיפון שבדרום. על טירון נוסף שפכו מים, טחינה ומוצרי מזון נוספים. מפקד הצוות, קצין בדרגת סגן משנה, וסמל המחלקה בדרגת סמ"ר, נמצאו אחראים למעשה.

אחד המ"כים שהבחין באירוע עדכן מיד את מפקד הפלוגה, שהעביר את הדיווח למפקד חטיבת הצנחנים ומפקד חטיבת הקומנדו, שהשעו מיד את הקצין המשפיל.

במקביל, החל תחקיר של מח"ט הצנחנים, וביום ראשון החל תחקיר של מח"ט הקומנדו, אלוף-משנה קובי הלר. בסיום התחקיר נגזרו על מפקד הצוות 28 ימי מחבוש, ומפקד אוגדה 98, תא"ל ירון פינקלמן, הדיח אותו מיד מתוך "אפס סובלנות של המערכת כלפי אירועים כאלה". סמל המחלקה, שנכח באירועים ולא מנע אותם, הודח על-ידי אל"ם הלר. בשלב זה לא נפתחה חקירת מצ"ח.

אולץ לקפוץ מרכב נוסע ע"י מפקדיו במגלן - ונותר משותק. עילי חיות(צילום: רמי זרנגר)

מפקד הצוות עמד אתמול לדין משמעתי בפני מפקד חטיבת הקומנדו והורשע בעבירה של התנהגות שאינה הולמת. הוא נשלח כאמור למחבוש והודח מתפקידו. צה"ל אומר כי בזכות ערנותו של סגל הפיקוד ודיווח מיידי למפקדים הרלוונטיים, האירוע הופסק ותוחקר בזמן קצר. עוד נמסר, כי "צה"ל מגנה התנהגות פסולה זו, ימשיך לפעול באופן יזום למיגורה ויתחקר לעומק אירועים הנוגעים בסוגיות ערכיות".

זו לא הפעם הראשונה שאירועים חמורים כלפי חניכים במגלן עולים לכותרות. בחודש אוגוסט 2018 נפצע באורח קשה לוחם מגלן עילי חיות, שאולץ לקפוץ מרכב האמר נוסע בהוראת מפקדיו. רק לאחרונה הורה הפרקליט הצבאי הראשי על פתיחת חקירת מצ"ח בעניינו של חיות, שנותר משותק בעקבות המקרה.

בריאיון ל"ידיעות אחרונות" לפני כשנה סיפר חיות שהלוחמים התבקשו לקפוץ מההאמר לתוך ערימת קוצים שאספו. "זה היה כמו לקפוץ לבריכה בלי מים. בתוך שניות הבנתי – אני משותק", אמר.

"שכבתי בין הקוצים חסר אונים והתחננתי: 'בואו, תפנו אותי'. הם לא האמינו לי, ולא הבינו אותי. חשבו שאני צוחק. בלי לבדוק מה קרה לי, מה חומרת הפציעה, אם אסור או מותר בכלל להזיז אותי, הרימו אותי מהידיים והרגליים והושיבו אותי. כל הזמן אמרו לי מסביב: 'יהיה בסדר, יעבור לך. זה רדום, עוד מעט יתעורר'. הבנתי שהם כנראה מהססים להזעיק פינוי, כי הם דואגים לעצמם. מפחדים ממה שיקרה להם. מה יהיו ההשלכות. הבנתי שאני מוכרח לשכנע אותם. אמרתי להם שאני מבטיח שלאף אחד מהם לא יקרה כלום, רק שיפנו אותי".