רפואה בצמרת, חינוך בתחתית: ממוצעי הפסיכומטרי נחשפים
דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: ציון הפסיכומטרי הממוצע במדעי הניהול במכללות, שבעבר נחשב לאחד התארים המבוקשים, נמוך יותר מזה בלימודי האמנות. הפער הגדול ביותר בין האוניברסיטאות למכללות – בקרב לומדי המשפטים. ומהם המקצועות המועדפים?
ממוצע ציוני הפסיכומטרי של המתקבלים ללימודי רפואה בשנת הלימודים תשע"ט 2018/19 היה הגבוה ביותר מבין כל שאר המקצועות - בעוד הממוצע של לומדי החינוך וההוראה במכללות היה הנמוך ביותר. כך עולה מדו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם היום (חמישי). הדו"ח חשף גם את פערי הקבלה המשמעותיים בין האוניברסיטאות למכללות, ומצא גם כי בשנים האחרונות חלה ירידה באחוז הנבחנים בפסיכומטרי בקרב המועמדים לתואר ראשון.
לפי הדו"ח, בעוד ממוצע ציוני הפסיכומטרי של לומדי הרפואה היה 727, הממוצע של לומדי החינוך וההוראה במכללות עמד על 423 בלבד. המצב של לומדי החינוך באוניברסיטאות טוב יותר - ממוצע 553 - אך הוא גם בין הנמוכים באוניברסיטאות.
המקצועות הבאים ברשימה אחרי לימודי הרפואה הם מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב - שממוצע ציוני הפסיכומטרי של המתקבלים אליהם עמד על 670 באוניברסיטאות ו-586 במכללות.
כמו כן, הדו"ח מצביע על קריסה של ממש במדעי הניהול, שבעבר היו מהתארים המבוקשים ביותר וכיום ממוצע הפסיכומטרי הנדרש אליהם במכללות נמוך יותר מזה בלימודי האמנות.
ככלל, ממוצע הציונים של הלומדים באוניברסיטאות היה גבוה יותר משל הלומדים במכללות בכל תחומי הלימוד, אך הדבר ניכר בעיקר בלימודי המשפטים - שם עמד הפער על 140 נקודות. בקרב לומדי החינוך וההוראה נרשם הפער השני הגבוה ביותר - 130 נקודות. הפער הקטן ביותר נרשם בלימודי מקצועות האומנות: 529 במכללות, לעומת 547 באוניברסיטאות. בממוצע של כל המקצועות, עומד הפער בציוני הפסיכומטרי על 108 נקודות - 625 באוניברסיטאות לעומת 517 במכללות.
בנוסף, אחוז הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית באוניברסיטאות גבוה משמעותית מאחוז הנבחנים במכללות האקדמיות. עם זאת, מהדו"ח עולה גם כי בשנת תשע"ט חלה ירידה נוספת בשיעור המועמדים לאוניברסיטאות שנבחנו בבחינה הפסיכומטרית, והוא עומד על 80.9% לעומת 81.8% בשנת תשע"ח (2017/18). במכללות האקדמיות שיעור המועמדים שנבחנו עמד על 47% לעומת 49.6% בתשע"ח.
אחוזי הקבלה הנמוכים ביותר - בתחום הרפואה
בשנת תשע"ט חלה עלייה במספר המועמדים לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות, והם עמדו על 32.2 אלף באוניברסיטאות ו-46 אלף במכללות האקדמיות. נשים היוו 54.4% מהמועמדים לאוניברסיטאות ו-50.9% למכללות. בעוד המקצועות המועדפים על נשים היו ריפוי בעיסוק,ייעוץ חינוכי, הנדסת אלקטרואופטיקה והנדסת מכונות, המקצועות המועדפים על גברים היו הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת אלקטרואופטיקה והנדסת מכונות.
אחד מכל חמישה מועמדים לאוניברסיטאות פנה לשתי אוניברסיטאות או יותר, וכ-8% מהמועמדים למכללות האקדמיות פנו לשתי מכללות או יותר. 3,870 מועמדים הגישו מועמדות גם לאוניברסיטאות וגם למכללות אקדמיות. כמו כן, לאחר מגמת הירידה שנרשמה במספר המועמדים לאוניברסיטאות בשנים האחרונות, בשנת תשע"ט חלה עלייה של 4.2% לעומת תשע"ח.
אחוזי הקבלה הגבוהים ביותר באוניברסיטאות היו בקרב מועמדים ללימודים בתחום מדעי הרוח הכלליים (87.4%), או בתחום המדעים הפיזיקליים (78.9%). האחוזים הנמוכים ביותר היו בקרב המתקבלים ללימודי הרפואה (26%) ובתחום מקצועות העזר הרפואיים (52.1%).
במכללות האקדמיות, לעומת זאת, אחוז המתקבלים הגבוה ביותר היה בקרב לומדי המשפטים (85.9%), או מקצועות בחום החינוך וההכשרה להוראה (82.3%). אחוזי הקבלה הנמוכים ביותר היו בתחומי אמנות, אומנויות ואמנות שימושית (55%) ובתחום ההנדסה והאדריכלות (61.4%). בסך הכל, האוניברסיטאות לא קיבלו 23.3% מהמועמדים, והמכללות לא קיבלו 17.3%.
לפנייה לכתב/ת 
