כאוהדת מכבי ת"א, זו אכזבה אחת יותר מדי

יש לי במקביל מנוי בארנק ותפקיד במרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. פרשת הכדורגלנים והקטינות היא כשל מוסרי ומקרה קלאסי של "לא כוחות"

עו"ד הלה נויבךפורסם: 19.06.20 , 09:07

עו"ד הלה נויבך

השמטת יתרון 0:3 בדרך להפסד 4:3 מול זניט סנט פטרסבורג בליגה האירופית, הדחה מגביע המדינה בסיבוב ח' על ידי הפועל אום אל פחם מהליגה הלאומית, אפילו ארבע שנים ללא ניצחון בדרבי - אלה סוגי אכזבות שאני מוכנה לספוג ממכבי תל אביב פעם בכמה זמן. זה חלק מהמשחק. אבל שחקנים שמנצלים קטינות - לא.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

אני אוהדת מכבי מאז שאני זוכרת את עצמי. מסתובבת עם מנוי לשער 8 בבלומפילד בארנק כבר 20 שנה בערך, כולל שלוש שנות גלות בנתניה. לאורך מרבית השנים הללו הייתי גם מתנדבת במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בתל אביב ובשנתיים האחרונות אני עובדת כעו"ד באיגוד מרכזי הסיוע.

אני לא נכנסת לדיון המשפטי אם ההתנהגות של השחקנים החשודים עולה כדי עבירה פלילית. ממילא הסיכוי שעניינם יגיע למשפט הוא אפסי, ולא בגלל שהדברים לא התרחשו. כש-84% מתיקי עבירות המין נסגרים עוד בשלב החקירה (לרוב בשל חוסר ראיות) ו-99.5% מהעררים המוגשים לפרקליטות על סגירת תיקי עבירות מין נדחים, אין טעם לתלות תקוות בהליכים פלילים. הפערים בין שפת הפגיעה לשפת המשפט הם כל כך גדולים וקשים לגישור, עד שרוב הנפגעות והנפגעים לא ימצאו את הצדק במערכת המשפטית.

עד שהמערכת המשפטית תתאים עצמה לשפתן של הנפגעות, הדיון המשמעותי עבורי כאוהדת הוא זה הערכי סביב סוגיית הניצול. עם הצלחה, פרסום, כסף, הערצה, מעמד ותהילה מגיעה גם אחריות גדולה. שחקני כדורגל בוגרים, ובטח כאלה בני 27 ו-28, צריכים לדעת זאת היטב ולא לנצל זאת כדי להיות עם קטינות בנות 15. גם לא עם מי שנמצאת דקה לפני או אחרי גיל 18. העניין פשוט מאוד: הפערים בין הצדדים הללו לא יכולים לייצר מערכת יחסים שוויונית. זה לא כוחות.

שחקני מכבי תל אביב החשודים בפרשת הקטינות (צילום: עוז מועלם)

השחקנים החשודים(צילום: עוז מועלם)

מזעזעים לא פחות הניסיונות להכפיש את הנערות ולצייר אותן כמי שאשמות באירועים. למרבה הצער הם נפוצים למדי ולראיה הם חוזרים על עצמם בכל פעם שמתפוצץ סיפור שמטיל דופי בהתנהגותה של אישיות מפורסמת, מאייל גולן ועד קובי בריאנט. תמיד יעלו הקולות שיטענו שהן פיתו, הן רימו, הן רוצות רק כסף, הן היו עם אחרים, ובכלל - תראו מה הן לובשות או איך הן מצטלמות. אבל האחריות, גם פה כמו שם, היא רק של המבוגרים, המפורסמים ובעלי המעמד.

חברה צריכה לשאוף לרף מוסרי גבוה מהרף הפלילי עבור דמויות המהוות מודל לחיקוי והערצה לילדים וילדות. כש-20 אלף איש ואישה צועקים את שמך ושרים לך בכל משחק בית, כשאתה מנצח על מקהלה של אלפי אוהדים מגג בלומפילד אחרי עוד ניצחון בדרך לאליפות, אתה צריך לדעת שאת העוצמה הזאת אסור לך להפוך לכוח שפוגע.

לא סתם מדבר הבעלים מיץ' גולדהאר - מיומו הראשון במכבי - על תרבות ארגונית וניהולית חדשה ואחרת. לספורטאים יש כוח רב להוביל שינויים ומאבקים חברתיים, כפי שראינו לא פעם בארה"ב. עד שזה יגיע אלינו, נסתפק בכך שהכדורגלנים שלנו לא ינצלו לרעה את מעמדם.

יאללה מכבי.