היהודים שטראמפ צריך כדי לנצח
רבע מיהודי ארה"ב מרוכזים בניו יורק, מדינה דמוקרטית מובהקת, אבל קהילות גדולות יחסית יש גם במדינות מתנדנדות כמו פלורידה, מישיגן ופנסילבניה. אם הבחירות בנובמבר יהיו צמודות כמו ב-2016, יהיה להם כוח אלקטורלי שאי אפשר להתעלם ממנו
ארה"ב בוחרת 2020 – סיקור נרחב בעמוד המיוחד של ynet
עוד בסדרת הקול היהודי :
בניגוד לשיטת הבחירות היחסית הנהוגה בישראל, שיטת הבחירות האמריקנית מעניקה כוח גדול יחסית למיעוטים, ודאי גדול בהרבה ממשקלם היחסי באוכלוסייה. מבחינה רשמית, נזכיר, נשיא ארה"ב אינו נבחר ישירות על-ידי העם אלא על-ידי חבר האלקטורים, נציגיו של העם: לכל מדינה מוקצה מספר אלקטורים לפי גודל אוכלוסייתה, ולאחר הבחירות אלה מצביעים עבור הנשיא שבו רצו התושבים שבחרו בהם. כמעט בכל המדינות נבחרים האלקטורים בשיטת "המנצח לוקח הכול": המועמד לנשיאות שגורף את מירב הקולות באותה מדינה – זוכה בכל האלקטורים המוקצים לה. מכיוון שיש בסך הכול 538 אלקטורים, המועמד שמגיע ל-270 הוא שנבחר לנשיא.
בפועל נטייתם הפוליטית של המצביעים במדינות רבות ידועה מראש ולפיכך ברור כיצד יצביעו רובן. לכן הקרב האמיתי במערכת הבחירות מצטמצם למספר קטן של מדינות "מתנדנדות", כאלה שבהן עשוי להימצא רוב לכאן או לכאן, דמוקרטי או רפובליקני. שיטה זו נותנת כוח משמעותי לקבוצות המרוכזות במדינות אלה.
כך למשל, הקהילה הקובנית מהווה כחצי אחוז בלבד מאוכלוסיית ארה"ב, אבל היא מרוכזת ברובה בפלורידה, שהיא מדינת מפתח בבחירות, ולכן שמור לה כוח פוליטי גדול משאפשר היה לצַפות. עוינותה הרבה של קהילה זו למשטר קסטרו וכוחה הפוליטי הרב יחסית לגודלה נחשבים לאחת הסיבות לעוינות שגילה הממשל האמריקני כלפי קובה מ-1959 ועד עידן אובמה. כמו לקובנים של פלורידה, גם ליהודים עשוי להיות בקלפי כוח רב יחסית בשל ריכוזם בכמה מדינות מפתח מתנדנדות.
פעם היית כחולה
רובם המכריע של היהודים גר במדינות הגדולות השוכנות לאורך החופים: קצת יותר מרבע מכלל יהודי ארה"ב – 26% – גרים במדינת ניו יורק, 17% בקליפורניה, 9% בפלורידה ו-8% בניו ג'רזי. שאר היהודים מתחלקים בשיעורים קטנים מאוד בין המדינות האחרות.
כאשר בוחנים את שיעורם היחסי של היהודים בין תושביה של כל מדינה התמונה משתנה מעט. גם כאן ניו יורק מדורגת ראשונה (9.09% מתושביה יהודים), אבל בין המדינות הבאות מיד אחריה יש כמה שלא הזכרנו קודם לכן: וושינגטון הבירה (8.12%), ניו ג'רזי (6.14%), מסצ'וסטס (4.22%), קונטיקט (3.31%), מרילנד (3.91%), קליפורניה (2.99%), פלורידה (2.93%), נבאדה (2.8%), אילינוי (2.35%) ופנסילבניה (2.33%).
די במבט בתוצאות הבחירות של 2016 כדי לראות שהמדינות ה"יהודיות" הן מדינות דמוקרטיות באופן מובהק: בחמש המדינות שבהן שיעורם היחסי של היהודים באוכלוסייה הוא הגבוה ביותר ניצחה הילרי קלינטון את דונלד טראמפ בפער של 14% עד 86%.
ובכל זאת, יש מספר מפתיע של מדינות מתנדנדות שאחוז היהודים בהן אינו זניח: לא פחות מחמש מדינות הוכרעו ב-2016 בפער אחוזים קטן יותר מאשר אחוז היהודים באוכלוסייתן – פלורידה, פנסילבניה, מישיגן, נבאדה וניו המפשייר – והמשמעות היא שהקול היהודי אומנם קטן מספרית, אך בסיטואציות מסוימות יש לו פוטנציאל להשפיע באופן משמעותי על זהות הנשיא הבא, ובתרחיש מסוים אף להכריע אותה.
מבין חמש המדינות הללו, שמחלקות יחד 75 אלקטורים ושנכון לעכשיו משתייכות לקטגוריית המדינות המתנדנדות גם בבחירות 2020, המדינה הידועה מכולן ביכולת שלה להכריע את הבחירות היא פלורידה (29 אלקטורים), שהייתה מדינת המפתח כבר בכמה מערכות בחירות. שיעור היהודים בה גבוה יחסית, ויש בהם גם גמלאים רבים, אוכלוסייה שלרוב מצביעה יותר מאוכלוסיות אחרות. לפלורידה נוספו בבחירות האחרונות פנסילבניה (20 אלקטורים) ומישיגן (16), שתי מדינות שבאופן מסורתי היו "כחולות" (דמוקרטיות), אבל ב-2016 עברו במפתיע לטראמפ. במרכזים העירוניים ובפרברים שלהן – למשל פילדלפיה, פיטסבורג, דטרויט ואן-ארבור – גרים יהודים רבים.
הרביעית, נבאדה (6 אלקטורים), היא במידה מסוימת תמונת מראה של שתי המדינות הללו: באופן מסורתי היא הייתה "אדומה" (רפובליקנית), אך בעשור האחרון עברה לצד הדמוקרטי. באזור לאס וגאס, המרכז האורבני הכולל את רוב אוכלוסיית נבאדה, יש שיעור יהודים גבוה יחסית. החמישית היא ניו המפשייר (4 אלקטורים): מדובר במדינה בעלת אוכלוסייה קטנה שבה חיים כ-10,000 יהודים בלבד, רובם בפרברים הצפוניים של בוסטון, אבל לאור הקרב הצמוד שניטש בה בשנים האחרונות בין דמוקרטים לרפובליקנים, אפילו אלפי הקולות היהודיים עשויים לקבוע את צבעה.
קורונה במרכזים היהודיים
תיאורטית, בכל חמש המדינות שנמנו כאן יש אפשרות שאם כל הבוחרים היהודים יעבירו את תמיכתם מצד אחד לצד השני הם יכריעו את הכף. תרחיש של שינוי הצבעה כזה הוא כמובן לא ריאלי, אבל הנתונים האלה מעידים כי בסיטואציות כגון אלה של 2016 – תוצאה צמודה יחסית המושפעת מאוד משיעור ההצבעה בכל צד – יכול להיות להם משקל החורג בהרבה ממשקלם הדמוגרפי.
יש לזכור, כמובן, כי בחצי השנה האחרונה נכנס לתמונה גורם חדש שטורף במידה רבה את הקלפים: מגפת הקורונה. הנגיף היכה בארה"ב קשה יותר מבכל מקום אחר בעולם, ולמגפה הזו עשויה להיות השפעה ממשית גם על הקול היהודי בבחירות.
בהנחה הסבירה שבנובמבר הנגיף ימשיך להפיל חללים בארה"ב, הוא עשוי להשפיע על אחוז ההצבעה ולפגוע באופן לא פרופורציונלי דווקא באותן מדינות שבהן שיעור היהודים גבוה יחסית, מכיוון שכשבוחנים את מספר הנדבקים הרשמי בכל מדינה נכון לסוף יוני אפשר לראות שבכמה מהמדינות שבהן מספר היהודים הוא הגבוה ביותר גם שיעור ההדבקה גבוה במיוחד.
שתיים מהמדינות הללו הן מישיגן ופנסילבניה, ששיעור הנדבקים בהן גבוה אך יציב, ופלורידה, שבה חל בימים האחרונים זינוק במספר הנדבקים. שלושתן נמנות כאמור עם המדינות המתנדנדות, ואם שיעור ההצבעה בהן יירד כתוצאה מהתפרצות הנגיף, מעניין יהיה לראות כיצד יושפע הקול היהודי. ככלל אפשר לומר שיהודים נוטים לצאת להצביע יותר מאוכלוסיות אחרות, אך מובן שגם שיעור ההצבעה בקרבם עלול להיות מושפע מהפחד מהווירוס, במיוחד בפלורידה, שבה רבים בקהילה היהודית הם פנסיונרים, אוכלוסייה הפגיעה יותר לנגיף.
אור רפל-קרויזר הוא דוקטורנט להיסטוריה אמריקנית ועמית מחקר במרכז לחקר ארה"ב באוניברסיטת תל-אביב. המאמר מתפרסם במסגרת סדרת מאמרים שתובא כאן על הקול היהודי בארה"ב לקראת בחירות 2020. הסדרה היא פרויקט של ynet עם מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות ועם המרכז לחקר ארה"ב בשיתוף תוכנית פולברייט באוניברסיטת תל-אביב.
לפנייה לכתב/ת 
