הניסויים בצה"ל: "כלב לא יחושמל, לא כל בע"ח מתים בניסויים"
הגנה על לוחמים מפגיעת טיל בטנק, שדרוג יכולות ההרחה של כלבי עוקץ ופיתוח אמצעי חבלה: רב הנסתר על הגלוי בניסויים השנויים במחלוקת בבעלי חיים במערכת הביטחון. בכיר לשעבר בוועדה שאישרה אותם: "יש דברים שלא ניתן לבחון בלי יצור חי, כמו כוויות כימיות. לא הכל אושר"
מאות הניסויים השנויים במחלוקת שביצעה בשנים האחרונות מערכת הביטחון בבעלי חיים עשויים לרמוז על היכולות החשאיות שצה"ל מנסה לפתח בשדה הקרב ובמשימות רגישות. לא מדובר רק בהכשרה רפואית דוגמת ניתוחי שטח ללא הרדמה בחזירים המדמים לוחמים, אלא גם ואולי בעיקר ניסיון לשדרג את היכולות של צה"ל בתרחישים ובממדים שונים. הרצון בצה"ל הוא לא רק להגן על חיי הלוחמים ולשפר את מיגונם, אלא גם לפתח ולדייק יכולות קיימות, למשל ביחידת הכלבנים עוקץ.
לפי הנתונים שפורסמו ב-ynet, במערכת הביטחון ביצעו ניסויים בלפחות עשרה כלבים בשלוש השנים האחרונות. "כשמדובר בניסויים בכלבים, זה בדרך כלל הולך לפרויקטים של פיתוח שיטה חדשה ללחימה או לפעולה, כמו בהפעלת הכלב אל היעד או בבדיקת ההרחה שהוא עושה, לרכב פלסטיני למשל, מבלי לפגוע בנוסעים, כי באיסלאם מדובר בחיה טמאה", הסביר אתמול (א') ל-ynet קצין בכיר לשעבר מזרוע היבשה.
לדבריו, "אין פה מניפולציות על בעל החיים, אלא יותר מחקר עם שאלות ברורות, ואין דבר כזה שכלב ייהרג בניסוי. משתמשים בו בניסוי בצורה מושכלת, מבלי שיהיה בסכנה, והוא לא חושמל – לפחות לא בשנים שהייתי שם".
מנגד טוענים בארגוני הגנה על בעלי חיים שהסתרת הפעולה של הוועדות שמאשרות את הניסויים לא מאפשרת להבטיח שמירה על חיי בעלי החיים והקפדה על נזק מינימלי שייגרם להם. לפי עדויות של חיילים שלקחו חלק בניסויים הללו, בעלי חיים כן מומתים במהלכם, וחלקם נדקרים או נפצעים קשה מהדף או מרסס בניסויים לפיתוח אמצעי חבלה מיוחדים.
"עסקנו במיגונים נגד כוויות כימיות לחיילים, כמו מחרדל או מזרחן, והיו גם ניסויים שבחנו תגובת הגוף לנשק ביולוגי ולגז עצבים, ובתקופה שאישרתי מחקרים בוועדה המוסמכת לכך – לא היה שום תחליף למודל בעלי החיים", העיד בשיחה עם ynet פרופ' ותת-אלוף במילואים אריה אלדד, שאישר ניסויים בעבר, בתקופה שבה היה קצין רפואה ראשי. "גם בשנים האחרונות, בתחום הכוויות, אין שום מודל אחר שיכול לבדוק התנהגות של גוף חי לחומרים שונים או לכוויות כימיות".
פרופ' אלדד אישר בעבר את הניסוי שבחן את מערכת המיזוג בצינורות האוורור האישיים ללוחמים בטנקי המרכבה, לאחר שעלה חשש שבעת שריפה או פגיעת טיל או פגז בטנק, האוויר דווקא ילבה את האש.
"לא היה שום מודל שיכול היה לדמות את זה זולת מלראות מה קורה במצב שכזה לעור של ייצור חי, ובנינו מודל כזה", הוא אומר. "אני לא מכיר מודל אחר, כמו מודל ממוחשב, שיכול לבחון תגובה לכוויות מסוימות. יש בעלי חיים עם עור שדומה לעור של האדם".
אלדד הוסיף כי לדעתו יש כיום מודלים שכן יכולים להחליף שימוש בבעלי חיים בניסויים, כמו למשל מודל של בחינת חיזוק חומרים: "נקודת האיזון משתנה מעת לעת כאשר המודלים האחרים, שאינם על בעלי חיים, מתפתחים ומוצגים לחוקרים. יש דברים שלפני 30 שנה לא ידעתי לבדוק בשום דרך אחרת, וכשהגענו לעולם של תרביות רקמה למשל - יכולנו לבדוק אותם במודלים אחרים.
"בחלק מהמחקרים ודאי שניתן לפרסם את הניסויים ובחלק לא. אני לא יודע מה קורה בוועדות שמאשרות היום את הניסויים, אבל בתקופתי אני לא זוכר מחקר אחר שיכלנו לאשר חשיפה או פרסום שלו בלי לגרום נזק. לא אישרנו את אז את כל הבקשות לניסויים, אך אני לא זוכר באיזה יחס זה היה".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "בצה"ל נעשה שימוש מועט בבעלי חיים לצורכי מחקרים רפואיים ובאימונים ממוקדים. השימוש בבעלי חיים נעשה תחת השגחה של וטרינר מוסמך ותוך הקפדה על כלל הנהלים הקבועים בחוק, לרבות הליך אישורים סדור אל מול הוועדה לניסויים בבעלי חיים במשרד הביטחון".
לפנייה לכתב/ת 
