פרשת איקויטק: "שרשרת כשלים בהתנהלות הפרקליטות"
בדו"ח ביקורת של נציב התלונות על הפרקליטות נכתב כי התיק בפרשת ההונאה שעוררה סערה ציבורית היה בפרקליטות במשך יותר מחמש שנים: "התנהלות שיש בה כדי לפגוע באמון הציבור". אלו הכשלים שמצא רוזן
שרשרת כשלים חמורים בהתנהלות הפרקליטות בפרשת ההונאה של חברת שירותי המידע בסלולר איקיוטק. כך הגדיר נציב התלונות על הפרקליטות דוד רוזן את כותרת דו"ח הביקורת שלו, וציין כי אותה שרשרת כשלים עלולה "לפגוע באמון הציבור ולהעמיד מתלוננים בפני שוקת שבורה".
הימשכות ההליכים
במהלך בירור טענת הפונה בדבר אי-קבלת החלטה בעניינו של אחד החשודים בפרשה עלה כי התיק הועבר לטיפול הפרקליטות בנובמבר 2013 והיה מצוי בטיפולה יותר מחמש שנים וחצי, מתוכן כ-30 חודשים בהשלמות חקירה. הפרקליטות מסרה בתגובה שמדובר בתיק מורכב, אשר כלל חקירה סבוכה ובעלת היקף נרחב הן של המשטרה והן של רשויות נוספות וכי בשל נסיבותיו המיוחדות, התיק נשלח להשלמות חקירה ארוכות.
הנציב רוזן קבע בעניין זה כי מדובר בהימשכות הליכים שאינה סבירה, ויש בה כדי לפגוע פגיעה לא מבוטלת בהליכים המשפטיים עליהם יוחלט בסופו של יום. לדבריו, "ולא פחות חשוב גם לפגיעה באמון הציבור ברשויות החוק. לא נכון להשלים עם מצב דברים, לפיו טיפול בתיק חקירה ובהמשך ההכרעה בו ישתרכו לאורך מספר שנים בין רשויות אכיפת החוק, ולא מדובר בגזירת מצב ללא מענה".
היעדר עדכון המתלוננים על גניזת התיק
הפונה טען שהמתלוננים לא עודכנו בהחלטת הפרקליטות לגנוז את תיק החקירה. הפרקליטות הגיבה שלא נשלחה הודעת עדכון למתלוננים משום שעניינו של אחד החשודים בפרשה טרם הוכרע, ולאור ריבוי המתלוננים בתיק, מצאה הפרקליטות לעדכנם רק לאחר קבלת ההחלטה בעניינם של כל החשודים בפרשה. בכל זאת, הנציב מצא את התלונה מוצדקת.
הנציב פנה עם מסקנותיו למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים מומי למברגר, כדי שגם במקרים בהם קיימים מתלוננים רבים ו/או מספר חשודים, תימסר הודעה על סגירת תיק נגד כל חשוד מיד עם קבלת ההחלטה בעניינו, הן לחשוד והן למתלונן.
היעדר תיעוד ההחלטה בשימוע
הפונה טען על היעדר תיעוד ההחלטה בשימוע של החשוד שנגדו נסגר התיק. בירור הנציב העלה שהשימוע שנערך לחשוד תועד באופן הלוקה בחסר "בלשון המעטה". התרשומת נרשמה בכתב יד הקשה לקריאה, ונעדרו ממנה פרטים רבים ומהותיים.
כך למשל, לא ניתן היה ללמוד מהו מועד עריכת הרישום, הנוכחים בשימוע, הסיכום או ההחלטה שנתקבלה ותמצית נימוקיה, הגורם המחליט ומועד קבלת ההחלטה שמו וחתימתו של עורך הרישום ו
והנחיות לגבי המשך הטיפול בתיק. הנציב קבע בהחלטתו, כי התרשומת אינה מתיישבת עם הנחיית פרקליט המדינה. החובה לרשום ולתעד את הליך השימוע בעלת חשיבות רבה, הן לשם סיוע בעבודת הפרקליט והן למערכת כולה, אך לא רק, אלא גם כדי שתתאפשר בקרה פנימית וחיצונית.
נכתב כי "מדובר בכשל חמור, אשר אין להשלים עמו, ויש בהתנהלות זו כדי להעמיד המעוניין להשיג ולערור על ההחלטה לסגור את התיק בעקבות השימוע, בפני שוקת שבורה. הנציב מצא את התלונה מוצדקת". בהתאם לסמכותו בחוק, המליץ למשנה לפרקליט המדינה, לעשות כדי למנוע התנהלות שכזו בפרקליטויות השונות למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.
מסירת עיקרי נימוקי החלטת השימוע למתלונן
בירור התלונה הציף שאלה עקרונית, שעניינה - האם נכון להביא לשינוי שיטת העבודה הנהוגה בפרקליטות, כך שעיקרי ההחלטה בשימוע ימסרו למתלונן. הפרקליטות טענה שהטלת חובה כזו תהווה נטל בלתי סביר שאין לה מקום.
הנציב קבע, שמדובר במידע שהינו מהותי ביותר למתלונן ועל הפרקליטות, חרף המטלה שאינה מבוטלת, למסור עיקרי נימוקי ההחלטה בכתב. בהתאם לסמכותו בחוק, המליץ הנציב למשנה לפרקליט המדינה לפעול לתיקון ההנחיות ובמקרים בהם מתלונן מבקש לערר על החלטת סגירת התיק, בין אם בעקבות שימוע ובין אם לאו, הפרקליטות תמסור למתלונן את עיקרי הנימוקים שעמדו בבסיס החלטת הסגירה.
לפנייה לכתב/ת 
