קצין בכיר בפיקוד העורף: "רכיב הזמן לפעולה הוא קריטי"
בריאיון ל-ynet אמר מח"ט החילוץ היוצא, אל"מ יוסי פינטו, כי צוותי כוננות הקורונה מוכנים להפעלה תוך 6 עד 12 שעות: "אם יופעלו תוך שלושה ימים – זה עלול להיות מאוחר". ברקע תרגיל שכמוהו לא נראה בצה"ל מעולם ודימה פגיעת טילים בת"א - הוא סיפר על ההיערכות למלחמה הבאה: "זה יהיה סיפור אחר לגמרי. נפעל בעשרות אתרי הרס בו-זמנית"
האם המדינה מתמהמהת בבלימת הגל השני של מגפת הקורונה? ההחלטות על סגרים מוגבלים במוקדי תחלואה התקבלו בשיהוי של לפחות שבוע, ומימושם החל רק לקראת סוף השבוע האחרון, כשבשלב זה הפעלה מחודשת ובעוצמות גדולות של צה"ל עדיין לא עומדת על הפרק. בפיקוד העורף מפעילים חמש מלוניות קורונה ומעניקים סיוע ממוקד ומקומי לאוכלוסייה הבדואית בדרום, אך אותה "שמיכה כתומה" של אנשי צבא בכלל ושל חיילי פיקוד העורף בפרט טרם נפרסה באזורים המועדים.
בשיחה שקיים עם ynet מפקד חטיבת החילוץ היוצא, אלוף-משנה יוסי פינטו, בתחילת ההתפרצות השנייה, הוא הבהיר: "התוכנית לגל השני מתבססת על זיהוי מהיר של אזור הדורש מענה מבצעי טוב והפעלת כלים שאנו יודעים להפעיל. הכלי היעיל ביותר הוא כוחות החטיבה. יש לנו צוותי כוננות מוגדרים לקורונה שיכולים לקפוץ ולפעול בעד שלושה מוקדי התפרצות בו-זמנית למשימות סיוע לאוכלוסייה, כגון אריזת וחלוקת מזון או חיטוי מוסדות ומבנים. מרכיב הזמן הוא קריטי וצריך לפעול מהר. מהרגע שנופעל לבין מוכנות הכוח במוקד יעברו בין 6 ל-12 שעות. אם הכוח יופעל בחלוף שלושה ימים, למשל, זה כבר יהיה מאוחר".
נגיף הקורונה - כל ההנחיות, העדכונים והנתונים ב-ynet:
תוך שבוע: פי 2 חולי קורונה חדשים מבכל חודש מאי
הגבלות בבת ים ובאשדוד, הסגר בערערה נמשך
כך החל שיתוף הפעולה של ישראל ואיחוד האמירויות על הקורונה
שלושת התסמינים החדשים של הקורונה
אלוף-משנה פינטו היה הקצין הראשון בצה"ל שהוקפץ למשימות הקורונה והפעיל את כוחותיו למשימה שאליה צה"ל לא התכונן מעולם. זה קרה אי שם בסוף פברואר, כשקיבל את שיחת הטלפון ממפקד הפיקוד הקודם, אלוף תמיר ידעי. בראייה לאחור, הוא מתאר כי אחד המשגים המרכזיים היה מידור במידע של גורמים שונים - מקציני צבא שהופעלו בשטח ועד לראשי הרשויות המקומיות: "צריך לראות איך מייעלים את הליך העברת המידע בין כולם, כי לידע יש חשיבות רבה. בחלק מהמקומות הידע לא עבר בזמן או לא ידענו לאתרו נכון - מנתונים על החולים ועד לאופן הפעלת הכוחות. שיפור השיח בין הגופים הוא חיוני בגל השני".
נערכים לעימות הבא בצפון או בדרום: "עשרות אתרי הרס במקביל"
רגע לפני שעזב את תפקידו ונערך לטוס, אם התנאים יאפשרו זאת, לתפקידו הבא כנספח ההגנה בשגרירות ישראל באתונה, אל"מ פינטו הבהיר לאנשיו ש"יזדכו" - ומהר - על כל בדל של השוואה בין הפעלתם הנרחבת בערים וביישובים בשלושת החודשים האחרונים, לבין הצפוי להם במלחמה. למעשה, מאז מבצע צוק איתן, הייתה זו ההפעלה הגדולה ביותר של כוחות פיקוד העורף במשימת אמת, בתווך האזרחי.
"המלחמה שתגיע לא תהיה בעוצמה דומה להיקף הפעולה שלנו נגד הקורונה", הבהיר אלוף-משנה פינטו. "יהיו עשרות אתרי הרס במקביל שנצטרך להיות ולפעול בהם לאורך זמן. בנוסף, נגיש עזרה לאזרחים במשימות סיוע, ולכן נצטרך לקבל כוחות גם מיחידות עורפיות בצה"ל. בסבבי הלחימה האחרונים בעזה, במתיחויות בצפון שגם אליהן הוקפצנו וכמובן במשבר הקורונה, שיפרנו דרמטית את החיבור המעשי שלנו עם הרשויות והגופים האזרחיים. יש עוד מה לחזק וזו הזדמנות שאסור לפספס".
ואם כבר בהשוואות עסקינן, אל"מ פינטו יודע היטב שתרחיש לחימה בזירה הדרומית, בטח כזה שמגיע בפתאומיות, לא יהיה דומה כלל בהיקפי ההרס שלו למלחמה במתאר הצפוני. בנובמבר האחרון, ב-04:01, רגעים לאחר שחימוש של חיל האוויר גדע את חייו של בכיר הג'יהאד האיסלאמי בהא אבו אל-עטא ברצועת עזה, התקשר אלוף ידעי והעיר את פינטו כדי להקפיצו עם מאות לוחמיו לעוטף עזה. "תוך שעה וחצי, לפני שהרקטה הראשונה שוגרה, נפרסנו עם 12 צוותים שלנו בעוטף ובאשקלון", הוא נזכר בתחילת מבצע "חגורה שחורה", שהיה, נזכיר, מהלך ישראלי יזום.
"בסבב הלחימה הקודם בשנה שעברה מול עזה קיבלנו דיווח על מטח לאשקלון ונפילה בו-זמנית בשלושה בניינים שונים", מזכיר המח"ט היוצא. "באחד מהם נהרג אזרח ובאחרים נפצעו אנשים. באחד המוקדים הרקטה פגעה סמוך לבניין. זו לא הייתה אפילו פגיעה ישירה, אבל עוצמת ההדף הייתה כה חזקה שהבניין 'גולח' ממנועי המזגנים ומהחלונות. כל מה שהיה בחוץ נתלש. בתוך הבניין, אחת הדלתות התעוותה ולא ניתן היה לפתוח אותה. בפנים נלכדה אישה פצועה. חילצנו אותה והפקנו לקחים: לא עוזבים עד שכל כוח מסיים את הסריקה שלו. כמו בכיבוי האש ובמשטרה - לא לזכות מהר את הזירה".
התרגיל הענק שכמוהו לא נראה בצה"ל: "שני בניינים בת"א נפגעו מטילים מהצפון"
בשלהי כהונתו קיים פינטו תרגיל חילוץ ענק, שכמותו לא נראה בתולדות צה"ל: מעל ל-500 לוחמי ולוחמות חילוץ והצלה הוזעקו - חלקם במסוקים ובמטוסי הרקולס - לדמות טיפול בשני בניינים בתל אביב שספגו פגיעה קשה מטילים ששוגרו מצפון. התרגיל דימה אתר הרס כפול וגדול, עם חורבן שכמותו לא נראה שנים: עשרות אזרחים לכודים, חלקם הרוגים. בירור מהיר של הכוחות בשטח חשף שהטילים ששוגרו היו לא רק מדויקים, אלא נשאו ראשי קרב במשקל של מאות ק"ג חומר נפץ. התרגיל התרכז בשדה דב הנטוש, מוקף בשכונות המגורים של צפון תל אביב.
"הפעלנו באותה זירה שני גדודים. לא היה תרגיל כזה מעולם – והתרחיש שלו הוא ממש לא פנטזיה", הבהיר אל"מ פינטו, "קביעת סדר עדיפות מהיר במצב שכזה הוא דרמטי. במלחמה, לכל אזור נציב שישה כשבראשם כוחות מהירים, שיידעו להגיע תוך זמן קצר לזירות ולבחון אותן. הצוותים יכללו מ"פ, כוח רפואה ומהנדס, כוח גישוש קדמי, כלים כבדים מאחור ואמצעים אוטונומיים". לדבריו, משבר הקורונה הביא עמו משהו שייתכן שיתרחש גם במלחמה: "עשרות, אם לא מאות צוותים עצמאיים שלנו יהיו בשטח, בדרגי פיקוד של מ"פ ומטה, חזקים ובטוחים בעצמם".
פינטו כבר הכין את אנשיו גם לאיום שכמעט ולא נראה עדיין, ואורב לישראל בעימות הבא בדרום או בצפון: רקטות עתירות משקל שקיימות הן בעזה והן בדרום לבנון. כל אחת מהן נושאת לפחות 200 ק"ג של חומר נפץ, שישמשו להשטחת רחובות וריסוק בתים. "זה שינה אצלנו משהו ואנו נערכים לאיום הזה. בצפון נפעל באתרים שייתכן שייפגעו מהרקטות הללו, אבל זו לא תהיה הפעלה שקטה, כי החילוץ יהיה תחת אש עם לחימה סמוכה - כולל של ירי טילי נ"ט. זה משנה טכניקות. הכפלנו את שבועות ההכשרה בעולמות החילוץ לגדודים הסדירים, ומתרגילים של 36 שעות עברנו לשבועות מלחמה שנמשכים עשרה ימים ברצף".
אל"מ פינטו הגיע לפיקוד העורף מהליבה הקרבית של צה"ל, חטיבת כפיר, שבשורותיה נלחם ונפצע עוד ב-1996 בקרב ארוך עם חמושים ליד רמאללה. יותר מ-20 שנה חלפו מאירועי "ברזל לוהט" ובחניון "הברזל" שבתל אביב פינטו מצא עצמו מציל את חיי שכניהם של אלו שכמעט הרגו אותו: פועלים פלסטינים מאזור רמאללה נקלעו לאתר הקריסה שבו נהרגו שישה בני אדם. הקצין חילץ בידיו לפחות שניים מהם.
"להיות תחת אש זה לא זר לי", הוא אומר - ומשחזר: "הגעתי ראשון לזירת ההרס וירדתי מהר בעקבות הצעקות. מעליי ארבע קומות החניון. חיפשתי את הלכודים ושמעתי רעשים של ברזל קורס בתוך הקירות. היה ברור לנו שייתכן שעוד מעט לא נצא מזה בחיים - ובכל זאת נשארנו להציל חיים, כאינסטינקט של כל לוחם ומחלץ בצה"ל. זה הרבה יותר עוצמתי מלהיות בקרב".
לפנייה לכתב/ת 
