שתף קטע נבחר

המוניטין של "פוקס" על כף המאזניים

כל חברה מאשרת מדי שנה את סקר הסיכונים שלה. ראוי שהדירקטורים הבאים לאשר אותו יפנימו שסיכון המוניטין הינו הסיכון המשמעותי ביותר

 

  הראל ויזל (צילום: שוקה כהן)
הראל ויזל(צילום: שוקה כהן)

החלטת דירקטוריון "פוקס" (שממנה חזרה) להעניק דיבידנדים לבעליה בתקופה זו הייתה דרמטית ובעיקר אומללה. החלטה זו, שעמדה בכל כללי הממשל התאגידי, לא עולה בקנה אחד עם אחריות ונראות ציבורית. היא לא שקלה בין היתר את הסיכון המשמעותי ביותר לכל חברה היום והוא סיכון המוניטין.

 

 

כל חברה, ודאי כזו שמכהנים בה דירקטורים ותיקים ומנוסים, מאשרת מדי שנה את סקר הסיכונים שלה. כיום ראוי שהדירקטורים הבאים לאשר סקר זה, יפנימו שסיכון המוניטין הינו הסיכון המשמעותי ביותר לכל חברה, שכן בעידן הנוכחי והדיגיטלי – שבו שקיפות היא ערך יסוד והחובה להתמקצע בלספר את סיפורה של החברה הפך מרכיב בסיסי במודל קבלת ההחלטות – חשוב וקריטי שהדירקטורים ישקלו לצד חוות הדעת המשפטית גם את חוות הדעת הציבורית בכל החלטה.

 

אני שואלת את עצמי כיצד לא היה דירקטור אחד ב"פוקס" שתהה רגע לפני שאישר את ההחלטה ובקול רם אמר: “חברים זה ממש לא הזמן”. האם לא היה סביב השולחן אדם אחד שיזהיר כי הנזק שעלול להיגרם לחברה יהיה גדול יותר מהדיבידנד שבעלי החברה ימשכו וכדי לתקן אותו ייקח זמן, מאמץ וממון רב.

 

האם לא היה שם דירקטור אחד שאמר: בסופו של דבר אנחנו חברה מסחרית שחייבת להישיר מבט אל קהל הקונים והעובדים, לומר להם תודה על האמון בתקופה המאתגרת הזו. תודה שאתם מאמינים לנו שבקנייה הזו שלכם בחנויות שלנו אתם תורמים לכלכלה הישראלית ולחברה כחול-לבן. בעיניי זוהי אחת החובות המשמעותיות של הדירקטוריונים בעידן הנוכחי.

 

החובה הזו ניצבת לצד החובה לדאוג לגיוון הדירקטוריון ולשלב בו לא רק דירקטורים הבאים מעולם המשפט והכלכלה, אלא גם גברים ונשים מתחום החברה, החינוך והרוח. אנשים בעלי יכולת להבין את החובה לנהוג לא רק על פי חוק אלא גם על פי אמות מידה של אתיקה ומוסר. דירקטוריון כזה יוכל לשלב מרכיבים שונים בהחלטות שיקבל ובעיקר יביא לידי ביטוי את ההבנה כי הגיוון סביב השולחן, הרב-תרבותיות והמקצועיות, הם הבסיס לבניית המוניטין בעידן החדש.

 

לא הכל מספרים ולא כל החלטה היא רק כלכלית. מאחורי המספרים ישנם אנשים, בני אדם. אנשים שבתקופה הזו נלחמים על הזכות שלהם לעבוד, להתקיים בכבוד ולחזור לעולם הכלכלי כעובדים יצרנים ופעילים ובעיקר כאלה שיוכלו להסתכל בעיניים של הילדים שלהם ולהגיד שהם מפרנסים אותם בכבוד. אין לי ספק שדירקטוריון שיפנים זאת, לא יידרש לקבל החלטה גרועה ולא ייאלץ לחזור בו.

 

הראל ויזל הוא יזם ואיש שראוי להערכה. הוא מנהל פה לאורך השנים חברה בעלת מוניטין חיוביים, ותורם רבות לחברה הישראלית, בשקט ובענווה. חבל לי שנאלץ להתמודד עם הביקורת הציבורית הנוקבת, ויחד עם זאת יש לברך על כך שהיה קשוב לרחשי הציבור וחזר בו מהחלטתו.

 

אני מקווה ומאמינה שבפעם הבאה הוא וחבריו יבינו שערכי החברה הישראלית, הסולידריות, הצניעות וההבנה הם מנוע הצמיחה האמיתי של הכלכלה בישראל.

 

  • נורית דאבוש היא מרצה בקריה האקדמית אונו ובקורס דירקטורים במרכז הבינתחומי

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יריב כץ
נורית דאבוש
צילום: יריב כץ
מומלצים