רוצחת בעלה המתעלל: "בגלל הגזענות לא משכירים לי דירה"
שנה לאחר שסיימה ריצוי 18 שנות מאסר טוענת דלאל דאוד שאיש לא מוכן להשכיר לה נכס במרכז. ל-ynet היא הסבירה: "קודם כל שופטים אותי על זה שאני ערבייה ואז על המקרה. זה כתם שלא יעזוב אותי"
זו הייתה אמורה להיות אבן דרך פשוטה יחסית בדרך לחיים רגילים, אבל דלאל דאוד, שהשתחררה מהכלא ביוני אשתקד לאחר שריצתה 18 שנות מאסר בגין רצח בעלה המתעלל, מתקשה בדבר הבסיסי ביותר - למצוא דירה.
דאוד נשפטה ל-20 שנות מאסר לאחר שרצחה ב-1997 את בעלה שהתעלל בה. ועדת השחרורים קיצרה את תקופת העונש בשנתיים בשל התנהגות טובה. בימים אלו היא מתגוררת בהוסטל בתל אביב עם בתה ועובדת בסופרמרקט. היא אמורה לעזוב את המקום ולשכור דירה משלה, אך לדבריה העניין אינו קל, הן בשל מוצאה והן בשל היותה אסירה משוחררת.
"אני מחפשת דירות במשך חודשים ואף אחד לא נותן לי. למה? כי אני ערבייה וכי אני דלאל דאוד", כתבה בפוסט שפרסמה בפייסבוק. היא סיפרה על מקרה שבו כבר הייתה אמורה לחתום על עסקה עם בעל דירה להשכרה בבת ים, אך זה נסוג ממנה: "בעל הדירה ה'נאור' גילה כנראה שאני אסירה משוחררת וזה הפחיד אותו. בטח עשה גוגל או ששד הגזענות תקף אותו".
בשיחה עם ynet ציינה דאוד כי המצב שבו היא נתונה מקשה עליה מאוד מבחינה נפשית: "הבת שלי כבר הודיעה בעבודה שהיא עוזבת. זה הקושי שלי כבר שנה, אני בחוץ ולא מקבלת עזרה מאף אחד, לא מבחינת דירה ולא מבחינה כספית".
דאוד טוענת כי בתוך הכלא לא סבלה מגזענות ודעות קדומות, שלהן היא זוכה דווקא ברחובות תל אביב: "קודם כל שופטים אותי על זה שאני ערבייה ואז על המקרה. זה כתם שלא יעזוב אותי כל החיים אחרי כל מה שעברתי. מבחינת החברה והמדינה, אם היית בבית סוהר, אז נפלת ואין לך דרך לקום. את הגזענות הזו אני חווה מחוץ לכלא".
למרות הקשיים, דאוד שואפת להישאר במרכז ולא לחזור לצפון: "החיים שלי הם כאן עכשיו ואני לא רוצה לחזור לצפון שם נמצא העבר שלי. יש לי חברים במרכז ואעזוב רק אם בכל זאת לא אמצא דירה".
לפנייה לכתב/ת 
