בנימין נתניהו עושה כביסה

רה"מ שכנע את התקשורת ששכנעה אתכם שזה לא אפרטהייד אלא "החלת ריבונות", ושזה לא פשע בינ"ל אלא "סיפוח חלקי". די למכבסת המילים

עינת עובדיהפורסם: 30.06.20 , 00:24

(צילום: AP)

מאשה גיסין, העיתונאית והאקטיביסטית האמריקנית ילידת ברה"מ לשעבר, כתבה על הדמיון בין מה שעשה המשטר הסובייטי לשפה הרוסית לבין מה שעושה ממשל טראמפ לאנגלית ולשפה הפוליטית הגלובלית. בברה"מ כולם השתתפו במה שכונה "בחירות" שנתנו ביטוי ל"רצון החופשי של העם". ההשתתפות הייתה חובה וטופס ההצבעה כלל רק אופציות מוכתבות. כך המילים "בחירות", "חופש" ו"דמוקרטיה" רוקנו ממשמעותן והשימוש בהן הפך מנת חלקם של הציניקנים. כשהשלטון התפרק, הטרמינולוגיה שעוותה השאירה את העוסקים במלאכה ללא יכולת להשיב את האמון במונחים שחוללו.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

מנהיגים נוספים בימינו משתמשים בכיבוס טרמינולוגיה ומעקרים את משמעות המילים מתוכן לצרכיהם הפוליטיים. ולדימיר פוטין השתמש בכך כשטבע את המושגים "דיקטטורה של החוק" ו"דמוקרטיה מנוהלת". דונלד טראמפ מרוקן מתוכן את המילים "פייק", "ניוז", "תקשורת", "אמת" ו"צדק", ורג'פ טאיפ ארדואן מגדיר מחדש את משמעות המילים "תקשורת חופשית" ו"אופוזיציה".

אנחנו חיים בעידן של "פוסט אמת", שבו מתבססות עמדות הציבור על פנייה אל רגש "האחדות", על דעות אישיות ותחושות בטן. והעובדות והאמת, מה איתן? הן נעלמות בבליל מילים מכובסות.

בנימין נתניהו הוא מלך הכביסה. הוא לא המציא את פוליטיקת הפוסט אמת, אבל הוא למד מחבריו ועסוק בלשכלל אותה. חדור מוטיבציה להסטת סדר היום הציבורי מענייניו האישיים, הוא מנצח על קמפיין כיבוס השיח תוך שהוא ושותפיו רומסים ברטוריקה משלהבת את מי שרחמנא ליצלן נצמדים לאמת.

ישראל עדה לתהליך כיבוס מילים ולנרמול שיח ציבורי של מהלכים אנטי-דמוקרטיים המנוגדים לחוק הבינלאומי, כשהדוגמה הבולטת לכך היא סוגיית ה"סיפוח" או "החלת הריבונות". שני המושגים כובסו על ידי נתניהו ושותפיו הפוליטיים ומונפו בעזרת התקשורת, כך שהעובדה שעלול להתקיים בישראל משטר אפרטהייד מוסתרת מעיני הציבור.

ההגדרה של משטר אפרטהייד היא משפטית ולא ניתן להתווכח איתה. מרגע שיחול חוק אחד על השטח שבין הנהר לים, שבו חיים גם אזרחי ישראל וגם פלסטינים שאינם אזרחים, תהיה הממשלה אחראית בכפייה ובאופן ישיר על מיליוני בני אדם שלא בחרו בה. הם יהיו כפופים לה אף שלא יוכלו להצביע נגדה, להפגין נגדה, לשנות את החוקים או לקבוע את גורלם הפוליטי.

דו"ח "המכבסה" שפרסם מכון זולת מפרט את מהלך כיבוס השיח ומדגים כיצד בוצע בתקשורת. לדוגמא: בין דצמבר 2019 לינואר 2020 נסק השימוש במונח "החלת ריבונות" בתקשורת לשיא בשיעור של 3,425%, בעוד אזכור המונח "אפרטהייד" נותר ללא שינוי משמעותי, ואף ירד בחלק מכלי התקשורת. הדו"ח מקשר את העלייה הדרמטית למהלכי כיבוס שיח מכוונים, במטרה לנסח במילים מתונות את האכזריות הגלומה באקט של סיפוח חד-צדדי.

במהלך מורכב ומרובה זרועות עושים כבסני השיח מניפולציה והופכים את "תוכנית האפרטהייד" לטבעית. החיוביות המשתמעת מצמד המילים "החלת הריבונות" מגבירה את שוויון הנפש הקיים ממילא בעניין הסיפוח, מה שמאפשר לנתניהו להמשיך לרכוב על "הפטריוטיות המאחדת" המזויפת ולקבע מציאות שקרית.

המונחים "החלת ריבונות" ו"סיפוח חלקי" נורמלו והוטמעו בשיח הציבורי עד שהפכו למדיניות הממשלה בתמיכה של נציגי מפלגת העבודה וכחול לבן, שנכנסו לכנסת מכוח בחירתם של מצביעי מרכז ושמאל שבמקרה הטוב לא מודעים להשלכות המהלך, ובמקרה הרע מתנגדים לו בחריפות.

סקרים הוכיחו שרוב הציבור מתנגד לסיפוח, אבל התפיסה העצמית הרווחת בקרב המתנגדים היא של עמדת מיעוט המשוכנע שיש תמיכה נרחבת למהלך. כך מרוקן נתניהו מתוכן גם את המושגים "רוב" ו"מיעוט" והופך אותם ללא רלוונטיים.

בואו נפסיק להשתתף בכיבוס השיח. סיפוח חד-צדדי יהפוך את ישראל למדינה שיש בה משטר אפרטהייד, ואותנו, אזרחיה שומרי החוק, לשותפים לפשע, ושום מילים מכובסות לא יסירו את הכתם.