העובדים הסוציאליים ישבתו ממחר: "מי יסתכל עלינו עכשיו?"
הם מרוויחים שכר מגוחך, חשופים לאלימות ופועלים תחת עומס נפשי קשה ביותר שרק הולך וגובר במשבר הקורונה. מחר העובדים הסוציאלים יפתחו בשביתה. המטופלים שלהם, שתומכים במאבק, כבר מודאגים
אחרי שבשבוע שעבר הם הפגינו בכ-50 צמתים ברחבי הארץ, יפתחו מחר (שני) העובדים הסוציאליים בשביתה ללא הגבלת זמן במחאה על העומס שהפך בלתי אפשרי עבורם בתקופת הקורונה, השכר הנמוך שהם זוכים לו, והאלימות שהם חשופים לה דרך קבע.
השביתה תכלול את כל השירותים החברתיים במשרד הרווחה, החינוך והבריאות, הרשויות המקומיות, ביטוח לאומי, הרשות לשיקום האסיר, יחידות הסיוע לבתי המשפט, חקירות ילדים, פנימיות, ו־וועדות להפסקת היריון.
לטענת העובדים הסוציאליים, שירותי הרווחה בישראל נמצאים במצב של קריסה, והתנאים שהם נאלצים לעבוד בהם הם מבישים בלשון המעטה. "עם עבודת קודש, לא גומרים את החודש", נכתב על כמה מהשלטים שנשאו בהפגנות בשבוע שעבר.
בישראל עובדים כ־12 אלף עובדים סוציאליים. בסקר שערכה בחודשיים האחרונים עמותת "עוס"ים שינוי" בהשתתפות 180 בוגרות ובוגרים מכלל מוסדות הלימוד לעבודה סוציאלית בארץ, נבדק אם אנשים שסיימו לימודי עבודה סוציאלית בוחרים לעבוד במקצוע ואם הם רואים את עצמם ממשיכים לעבוד בו לטווח ארוך. התוצאות היו מדאיגות: 44% מהנשאלים שוקלים לעזוב את המקצוע בחמש השנים הקרובות. 25% עוזבים את המקצוע תוך חמש שנים מסיום התואר. 71% הצביעו על כך שהגורם המשמעותי ביותר לעזיבת המקצוע הוא השכר ותנאי ההעסקה. הגורם השני הוא שחיקה נפשית ועומס.
"הילד צריך את העזרה עכשיו"
"הילדים שלי עברו נטישה מצד אבא שלהם אחרי שהתגרשנו", מתארת לימור (36), אם לשניים. "הבן הקטן שלי (9) קיבל את זה מאוד קשה, הבנתי שהוא זקוק לעזרה ופניתי לרווחה. לקח לי המון זמן לקבל טיפול וכל פעם השביתות האלה משבשות לנו את הרצף והתהליך. גליה העובדת הסוציאלית שלנו מדהימה והבן שלי מאוד נקשר אליה וסומך עליה למרות שמאוד קשה לו לסמוך בגלל חרדת הנטישה שנגרמה בגלל אבא שלו. אלה חיים של ילד שצריך לשקם, והוא צריך את העזרה הזאת עכשיו"
דאגה לי השבוע למיטה
"העובדת הסוציאלית שלי היא כמו משפחה. כל הזמן באה לבקר אותי", מספרת דיאנה (שם בדוי), אלמנה מבוגרת וחולת לב. "היא יושבת איתי, מדברת איתי, מעודדת אותי. היא היחידה שרואה את המצב שלי. היא מקשרת אותי עם אנשים שיכולים לעזור לי רפואית ונפשית. המצב הכלכלי שלי קשה מאוד. אני חיה מביטוח לאומי, מקבלת 3,000 שקלים בחודש, מזה אני חיה. מיטה לא הייתה לי אפילו, בזכותה הביאו לי השבוע. הייתי ישנה על מזרון על הרצפה. אני מרגישה שבשבילה זו שליחות לעזור לי. אם היא לא תהיה המצב שלי יילך וידרדר. אני כמעט לבד, בעלי נפטר, לילדים שלי יש הרבה בעיות וצרות, יש לי נכדה חולת סרטן וילדה שצריכה השתלת כליה. היא אישה מקסימה וכואב לי עליה ועל כל שאר העובדים הסוציאליים שצריכים להגיע למצב כזה, לא מגיע להם. הם עובדים מכל הלב. רק אני מתקשרת ותיכף הם עונים. אני מודאגת מהשביתה הזאת. מי יסתכל עליי עכשיו?".
לפנייה לכתב/ת 
