"אני נלחם למען המדינה, ומהצד האחר - נלחם במוסדותיה": כך אמר קצין המילואים הדרוזי פאדי שאהין, בן 45 מבית ג'אן, שגויס בצו 8 כיממה לאחר טבח שבעה באוקטובר. שאהין, שמשרת כאמור מאז פרוץ המלחמה לפני תשעה חודשים, בנה את ביתו מעל בית הוריו ושילם מאז מאות אלפי שקלים כקנס על בנייה לא חוקית. "אני מסתובב בתחושה של הפקרות", סיפר.
על רקע הטענות לאפליה וקיפוח בתקצוב הרשויות המקומיות הדרוזיות הכריזה אמש העדה על יציאה למאבק. בעקבות כך נערכה פגישה בין ראשי הרשויות לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהבטיח לקיים שורה של צעדים למען העדה הדרוזית. למרות זאת, בעדה מספרים על הקושי לאחר שהבטחות קודמות טרם מומשו, והם נותרו להתמודד לבדם עם מצוקת דיור, קנסות על בנייה לא חוקית ותשתיות פגומות.
"יש תחושה של נטישה מצד המדינה, הממשלה וגופי התכנון והאכיפה. מצד אחד אני נלחם למען המדינה, ומהצד האחר אני נלחם במוסדות המדינה", סיפר שאהין שנאבק כבר כעשור בקנסות בדיונים בבתי המשפט. הבנייה הלא חוקית, שנכפתה עליו ב"מציאות אין ברירה", הפכה אותו לעבריין בעל כורחו. כפר בית ג'אן שבו הוא מתגורר לוקה באי הסדרת בנייה כתוצאה מחוסר תקצוב ייעודי לפיתוח ותכנון, כמו גם כפרים ומועצות אחרים בעדה.
גם יוסף חסון (42) מדליית אל כרמל נמצא בהליך משפטי להסדרת הבנייה בביתו. הוא משרת כמפקד גדוד קשר במילואים, וגויס כבר בתחילת המלחמה. כשחזר - לאחר 180 ימים - גילה שנקנס על בנייה לא חוקית על הקרקע הפרטית שלו, ונדרש לשלם 300 אלף שקלים. "זו תחושה של בגידה, של מישהו שדוקר אותך בגב. יש אכזבה גדולה מסוגיית התכנון והבנייה", סיפר, אך הדגיש כי למרות הכל ימשיך לשרת: "הסוגיה לא קשורה לאהבתי למדינה ולשמירה על ביטחונה".
ראיד הזימה מהעיר מע'אר שבגליל התחתון קיבל פטור ממילואים לפני שנתיים, אך שירת במילואים בצפון. כמוהו, יותר מ-1,200 חיילים דרוזים משרתים בשירות פעיל, כך לפי קבוצת "מילואימניקים דרוזים מנצחים ביחד". "אמשיך לתת את חלקי כמו כולם, אנחנו חלק מהמדינה", סיפר. "לצערי אין לי ציפיות מהמדינה, היא הייתה צריכה להשקיע בכפרים ולעשות אותם דוגמה לשאר האוכלוסיות, אבל ההפך הוא הנכון. הקיפוח כואב ופוגע. בנחמדות לא מקבלים שום דבר.
"אצל יותר מ-50 בתים בעיר יש חשמל פיראטי, כולם מחוברים באופן מסכן חיים. יש הפסקות חשמל ועומסים ואנחנו כתושבים מתמודדים איתם באופן שלא תואם את העידן החדש. האכזבה מהמדינה קיימת". לדבריו, תושבי השכונה פיתחו אותה בעצמם. הם סללו כבישים והציבו את עמודי החשמל ללא סיוע מהמוסדות.