בית המשפט, היום
(צילום: גיל יוחנן)
בג"ץ דן היום (ראשון) בעתירות נגד "חוק טבריה", שאושר במליאת הכנסת בתחילת החודש, ויאפשר ליו"ר הוועדה הקרואה בטבריה בועז יוסף - מקורבו של יו"ר ש"ס אריה דרעי - להתמודד בבחירות לראשות העיר. במהלך השעה הראשונה של הדיון מתחו השופטים ביקורת חריפה על החוק, טענו כי הוא "פרסונלי", ותפור למידות המועמד (בועז יוסף, ג"מ) בבחירות בטבריה. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ציינה כי "קשה להצדיק את החוק". השופטים הציעו ליוסף להסיר את מועמדותו, אך הוא סירב. ynet העביר את הדיון, בהרכב של תשעה שופטים, בשידור ישיר.
השופט נעם סולברג הציע לקראת סוף הדיון ליוסף להסיר את מועמדותו ולהחיל את החוק מהבחירות הבאות, בהתאם להצעת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. כך השופטים לא מבטלים חוק, אלא מוצאים פתרון פחות משמעותי - משום שביטול החוק משמש כמוצא אחרון. סולברג שיקף את עמדת רוב השופטים בהרכב. הוא אמר כי "הצעתי היא שתיקון 53 לא חל על מערכת הבחירות הנוכחית וצריך לדחות את התחולה שלו (לבחירות הבאות ג"מ), ושבועז יוסף לא יתמודד". עו"ד אילן בומבך, המייצג את יוסף, השיב כאמור כי "הוא החליט שלא להיעתר להצעה".
מועמדת לראשות העיר: "הצעת השופטים הגונה"
(צילום: גלעד מורג)
בעקבות העתירות שהוגשו, שבהן נטען כי מדובר בחקיקה פרסונלית, בג"ץ הוציא לפני כשבוע וחצי צו על תנאי לחוק - וקבע כי הדיון בנושא יתקיים היום. הצו על תנאי בעניינו של יוסף קבע שהוא לא ייפסל מלהתמודד עד להכרעה בדיון - כדי שאם יחליטו השופטים לאפשר לו להתמודד, זה לא יהיה מאוחר מדי. כיום יש שלושה יושבי ראש ועדות קרואות בארץ בלבד, בהם אחד בטבריה, מה שמקל על העותרים לטעון כי מדובר בחוק פרסונלי.
חיות, שעמדה בראש ההרכב, אמרה בפתח הדיון כי "ב-2008 נקבע שמי ששימש בתפקיד זה (יו"ר ועדה קרואה, ג"מ) לא יוכל להתמודד בבחירות הראשונות אחרי שמונה. התיקון לחוק משנה את העקרון הזה ומאפשר לו להתמודד באותה רשות, די בכך שיתפטר 90 ימים לפני יום הבחירות. בעתירות עולה שורה של טענות על פגמים חוקתיים ואחרים - כמו טענה של פגיעה בשוויון ההזדמנויות להיבחר, יתרון בלתי הוגן למי שעומד בראש אותה ועדה ממונה, שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק וטענה לחקיקה פרסונלית".
נציג הכנסת בדיון, עו"ד יצחק ברט, הסביר למה לדעתו אסור לבטל את החוק: "החוק המתקן מחזיר לתקופו את המצב הנורמטיבי ששרד עד 2008. לכן, לטעמנו יש קושי משמעותי בטענה שמשהו שהיה חוקתי עד 2008 הופך פתאום בלתי חוקתי לא על בסיס הלכה או שינוי שחל. גם היום לפי החוק לא ממנים בוועדה קרואה מי שגר באותה עיר, המצב בטבריה הוא שיוסף העתיק את מקום מגוריו לעיר ולכן רוצה להתמודד. עמדת היועמ"שית לכך שהחוק לא חוקתי - יש פה קושי רב. החוק מאזן בין שני ערכים - הזכות של חברי הוועדה הקרואה להיבחר, ולתושבים לבחור בהם".
חיות אמרה לאחר מכן כי "לא היה הסדר סטטוטורי (חקיקתי) לפני 2008". ברט השיב כי "ההנחה הייתה שהוא יוכל להתמודד". חיות ענתה: "אבל לא היה הסדר בחוק. ב-2008 קבעו הסדר לראשונה". השופט עוזי פוגלמן ציין כי "אומרת היועמ"שית שהחוק לא יחול במערכת הבחירות הקרובה, היא לא אומרת לא לפעול בהתאם לחוק, אלא שיש פתרון שמאפשר בחינה עתידית של ההיבט החוקתי". חיות הוסיפה כי "אומרת היועמ"שית שכל עוד תתקבל הגישה שהתיקונים הללו יחולו רק במערכת הבחירות הבאה - החוק יחול בבחירות הבאות ובינתיים יעשו השלמות. היא לא אמרה שהתיקון משולל תוקף". הדברים מגיעים על רקע הצעתה של בהרב-מיארה להחיל את החוק רק בבחירות הבאות.
ברט המשיך, ואמר כי "העמדה שלנו היא שהחוק המתוקן לא פוגע בשוויון בין המועמדים. מותר לאדם להתמודד בבחירות, גם אם יש לו יתרון מוקדם למועמדים אחרים (כי כיהן כראש עיר בפועל בוועדה הקרואה, ג"מ)". השופטת דפנה ברק-ארז השיבה: "השאלה היא לא אם יש לו יתרון, אלא מי הקנה לו את היתרון - ואם זה השלטון המרכזי". פוגלמן ציין כי "פה השלטון המרכזי התערב בזכותם של התושבים". חיות אמרה כי "במובנים רבים יוסף פועל בלי אופוזיציה. יש לו יתרון גם מבחינת משאבים, והוא לא מתמודד עם מועצה לעומתית. יש כאן מישהו שפועל במצב משברי של רשות מקומית והחוק והשלטון המרכזי מציידים אותו בכלים להבריא את הרשות".
לפי ברט, "מה שקורה בטבריה לא יכול להוביל לפסילת החוק. אין מחלוקת כי אחד המניעים לחקיקת החוק הייתה מערכת הבחירות בטבריה - מציע החוק אמר זאת בפירוש. יש הבדל בין חוק פרסונלי לחוק שהמניע שלו הוא פרסונלי. הוא לא חל רק על בן אדם אחד". בשלב זה הקשו השופטים על נציג הכנסת. השופט אלכס שטיין ציין כי "בוועדות הקרואות, השתיים האחרות, לא רץ יושב הראש. הכניסה המיידית של החוק משרתת רק בן אדם אחד". חיות ציינה בנוסף כי "החוק פרסונלי כי הוא תפור למידותיו של המועמד מטבריה, ויש חברי כנסת שאמרו זאת בפה מלא. הייעוץ המשפטי של הכנסת חשב שבגלל הקשיים המאוד משמעותיים של שינוי כללי המשחק והפרסונליות, ראוי שהחוק יחול רק בבחירות הבאות. הח"כים החליטו אחרת באמירה מפורשת שזה נדרש עכשיו בגלל טבריה". השופטת ענת ברון אמרה: "משנים את הכללים תוך כדי משחק".
עו"ד שרון רוטשנקר, שמייצגת את בהרב-מיארה, טענה כי "מדובר בחוק שמבטל חקיקה של הזכות לבחור ולהיבחר ולהגן על אינטרסים של ניתוק הוועדות המקומיות מהזירה הפוליטית. התיקון בוצע בזריזות, לא קדמה לו עבודת מטה על הזכויות והאינטרסים שהמצב המשפטי הקודם ביקש להגן עליהם, וכל זה כשתקופת הבחירות כבר החלה - שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק. העיתוי של כניסת החוק לתוקף פוגע במועמדים אחרים. החקיקה נעשתה, כפי שעולה, כשנגד עיני המחוקק תכלית פרסונלית מוצהרת לאפשר התמודדות מועמד מסוים לרשות מסוימת".
לפי רוטשנקר, "יוסף בונה את עצמו בעיר, והשלטון המרכזי משפיע על הבחירות". סולברג שאל: "יש טענה שמניעת ההתמודדות פוגעת במועמד שהתושבים חפצים בו. אני לא קובע עמדה. איך עושים את האיזון?". רוטשנקר ענתה כי "למשל, למנכ"ל רשות מקומית החוק קובע תקופת צינון של שנתיים. עושים הבדל בינו ליו"ר הוועדה הקרואה, אין בזה היגיון". רוטשנקר הדגישה לאחר מכן כי "פסילת החקיקה היא מוצא אחרון, ולכן אנחנו מבקשים שתמשיך לחול המגבלה במערכת הבחירות הנוכחית".
עו"ד נועה בן אריה, המייצגת את השלטון המקומי, סבורה כי החוק אינו חוקתי משום שהופרה "הזכות לאוטונומיה". חיות שאלה: "של מי הזכות לאוטונומיה?". בן אריה השיבה כי "זכות הקהילה המקומית לשלטון עצמי שיעמוד על רגליו. רצון התושבים שלה". חיות השיבה כי "עם כל הכבוד, על איזו זכות גברתי מדברת? אפשר להבין שמרכז השלטון המקומי דואג לשמור את האוטונומיה של הרשות, אבל באיזו זכות מדובר? ושל מי?".
בומבך אמר כי "פעם ראשונה מגישים עתירה וטוענים לאי חוקתיות, והמדינה מבקשת להכיל את זה יותר מאוחר כי זה קרוב מדי". שטיין ציין כי "הקושי שלי עם החוק, בהינתן מועד החלתו - הוא פרסונלי". בומבך השיב כי "החוק אינו פרסונלי. אבל גם אם לא היה אפשר לבטל אותו, מעולם לא ביטלו חוק כי היה פרסונלי - אפילו בבג"ץ ממשלת החילופים, כשתפרו חוק במיוחד בשביל בני גנץ, לא ביטלו אותו". ברק-ארז שאלה: "אדוני משווה בין ביקורת על חקיקה לביקורת על חוקי יסוד (ממשלת החילופים, ג"מ)?".
בומבך הוסיף כי "לא כל חוק אנחנו אוהבים, אנחנו לא בודקים אם הוא טוב, נכון, צודק וראוי. לא מדברים על סבירותו של החוק. אם רואים שזה בא לעזור לטבריה, שבמצוקה, צריך לתת לתושבים לבחור. יש רשות בקשיים כל כך גדולים שנלחמת על חייה". בומבך הדגיש עוד כי "מפמפמים שיוסף מקורב לאריה דרעי. זה שקר. הוא לא קרוב של הרב עובדיה יוסף. הוא פשוט מעריך אותו מקצועית, ולכן דרעי מינה אותו - כי מילא הרבה תפקידים בשלטון המקומי. הוא לא יכול לענות למועמדים האחרים, כי אסור לו לעשות תעמולת בחירות. אז לבוא להגיד שיש ליוסף איזה יתרון?".
בהמשך, מתחו השופטים ביקורת על בועז יוסף. השופט יצחק עמית הסביר כי "בא אדם עם טיקט מקצועי ופתאום מחליף את הכובע. זו בעיה". השופטת יעל וילנר הוסיפה כי "אותו מועמד עצמו שהגיע הסכים שלא יהיה מועמד מראש". בומבך טען: "הוא לא הפך להיות מועמד". חיות השיבה כי "אם הוא לא מועמד, אולי תגידו. הרבה בעיות לא יתעוררו כאן".
עו"ד אביה אלף, המייצגת את אחת העותרות - התנועה לטוהר המידות, הסבירה כי "מימים ימימה לא התמודדו יושבי ראש ועדות קרואות על ראשות עיר. הטיעון שלי יתייחס לטיעון החוקתי - אני אבסס את הפגיעה החוקתית בזכות לבחור ולהיבחר". שטיין ציין כי "הזכות לבחור ולהיבחר נתונה גם לבועז יוסף". אלף השיבה כי "יושב ראש ועדה קרואה נבחר מלכתחילה שלא בהליך דמוקרטי". בהמשך ציינה אלף כי "צריך לבטל את החוק עקב הצטברות פגמים".
עו"ד תומר נאור, המייצג את אחת העותרות - התנועה לאיכות השלטון, מסר כי "בארבעת הדיונים שהתקיימו בחוק כמעט ולא דיברו על החוק עצמו. בגלל הסיפור של טבריה כולם התמקדו בפרסונליות. יש כאן פגיעה בעקרונות יסוד ובערך המוגן. נאמר בעבר שבית המשפט מוכן לקבל מצב שחקיקה תיפסל בשל חקיקה פרסונלית, שפוגעת בעקרונות היסוד של השיטה. יש עקרון שוויון בבחירות - עקרון יסוד - ואנחנו מבקשים להכיל אותו". בהמשך ציין נאור כי "אני מבקש סעד לדחות את תחולת החוק".
החוק שאושר בכנסת מבקש למעשה לקבוע כי יו"ר ועדה ממונה יהיה זכאי להיכלל ברשימת המועמדים ולהיבחר כראש הרשות בבחירות שייערכו באותה רשות מקומית לראשונה לאחר מינויו. בכך, החוק מבטל את ההוראה האוסרת על מי שכיהן כחבר ועדה ממונה, או למי שעומד בראש ועדה, להתמודד בבחירות לרשות מקומית שבה כיהן.
לפי החוק הקודם, מכיוון שמי שעומד בראש ועדה קרואה לא נבחר על ידי התושבים, אלא מונה על ידי שר הפנים, נדרשת תקופת צינון של קדנציה אחת עד שאותו ראש ועדה יתמודד בבחירות באותה רשות בבחירות המוניציפאליות. יוסף מונה ליו"ר הוועדה בטבריה לאחר שראש העיר רון קובי הודח מתפקידו כי לא העביר תקציב.
התיקון לחוק, "תיקון 53 לחוק הרשויות המקומיות", שמאפשר לחבר ועדה ממונה בעיר להתמודד בבחירות שייערכו באותה רשות מקומית אושר כאמור בתחילת החודש, אך תקופת הבחירות החלה כבר בחודש יוני, 150 יום לפני מועדם בחודש אוקטובר. בעקבות כך, המתמודדת לראשות העיר עו"ד שני אילוז, התנועה לאיכות השלטון, התנועה לטוהר המידות, תנועה ישראלית ואביב יצחק עתרו לבג"ץ בטענה כי מדובר בשינוי כללי המשחק לאחר תחילת המשחק.
העותרים ביקשו מבית המשפט לקבוע כי התיקון לחוק בטל בהיותו תיקון פרסונלי – עבור יוסף, וטענו כי הוא פוגע בזכות לבחור ולהיבחר ובזכות לשוויון, באופן הסותר את הוראות חוק- יסוד: כבוד האדם וחירותו. לדבריהם, אם יקבע בית המשפט שאין לבטלו - עליו לקבוע כי הוראותיו לא יחולו על הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות.
היועמ"שית: "פגמים מהותיים ביותר בהסדר"
בהרב-מיארה פרסמה בשבוע שעבר את עמדתה לבג"ץ בנוגע ל"חוק טבריה", ואמרה כי "קיימים פגמים מהותיים ביותר בהסדר שלא ניתן להשלים איתם. בית המשפט מתבקש לקבוע כי החוק יחול רק מהבחירות הבאות". היא הוסיפה: "ככל שיימצא שהתחולה של ההסדר היא מיידית - תוצאת הדברים תהיה אי-עמידתו במבחנים החוקתיים. מדובר בשינוי כללי המשחק, תוך כדי המשחק".
שני אילוזצילום: אלכס קולומויסקיכלומר, בכל הנוגע למערכת הבחירות הנוכחית תמשיך לחול המגבלה בדבר היעדר האפשרות של יו"ר ועדה ממונה וחברי ועדה להתמודדות בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, כך שאם החוק יוחל החל מהבחירות הקרובות - הוא לא יהיה חוקתי.
שר הפנים משה ארבל (ש"ס) התנגד לקביעה כי יש פגם חוקתי שיביא לפסילתו או לדחיית כניסתו לתוקף של החוק, ואמר: "אין כל בסיס ואף ראשית טענה להיותנו מדברים על חוק אשר נפל בו פגם חוקתי היורד לשורשו ואשר יש בו להביא לעצם הצורך בבחינתו ובוודאי לביטולו".
עו"ד אליעד שרגאצילום: אלכס קולומויסקיעמדתו של בועז יוסף, שמיוצג על ידי עו"ד אילן בומבך, היא שיש לדחות את העתירה נגדו ונגד שינוי החוק. לטענתו, לא מדובר בחוק פרסונלי עבורו ואין שחר לטענה שהכנסת "שינתה את חוקי המשחק תוך כדי המשחק". לדברי עו"ד בומבך, "החוק מרחיב את הזכות לבחור ולהיבחר. תגובת היועמ"שית מוטעית ומצערת. נגיב על כך בדיון".
פורסם לראשונה: 16:12, 30.07.23
