את כניסתם אתמול (יום א') של כוחות הטליבאן אל בירת אפגניסטן קאבול יש רק דרך אחת לפרש: תבוסה אמריקנית. מלחמה שהחלה לפני 20 שנה בהבטחה להפיל את משטרו של הארגון האיסלאמיסטי ולפורר את "ארץ הטרור" שייסד, מסתיימת כשהטליבאן – מצויד בעשרות אלפי לוחמים – חזק יותר מכפי שהיה ב-2001. הנה מה שכדאי לדעת על המתחולל כעת באפגניסטן.
לוחמי הטליבאן חוגגים ניצחון בארמון הנשיאות בקאבול
מיהם הטליבאן?
הטליבאן היא תנועת טרור ג'יהאדיסטית שהוקמה באפגניסטן ב-1994 וששלטה במדינה בשנים 2001-1996. פירוש שמה הוא "התלמידים" או "הסטודנטים", ושם זה קשור להיותם של מייסדיה תלמידי בתי ספר איסלאמיים שהתחנכו על פירוש קיצוני ביותר של השריעה – ההלכה האיסלאמית – ומבקשים להחיל אותו על כל חלקי אפגניסטן. "התלמידים" הראשונים, אלה שייסדו את התנועה, צמחו מתוך המאבק האפגני נגד ברית המועצות בשנות ה-80, אחרי הפלישה הסובייטית לאפגניסטן ב-1979. אז הם הציגו עצמם כמי שמבקשים לסלק מאפגניסטן את הכובשים הזרים ואת שלטונה של אליטה אפגנית מושחתת, אך עם עלייתם לשלטון התחוור לאוכלוסייה המקומית כי מדובר בארגון טרור צמא דם, הנכון לנקוט ענישה אכזרית נגד כל מי שאינו מציית לכללי הדת המחמירים שהוא דורש לאכוף. את כוחו בנה הטליבאן בעזרת שירותי המודיעין של פקיסטן השכנה, שביקשה לבסס באפגניסטן שלטון שישרת את האינטרסים שלה, אבל לפי דיווחים גם ה-CIA האמריקני סייע מאחורי הקלעים לבניין כוחו של הארגון, מתוך שאיפה לבסס את הטליבאן כמשקל נגד לסובייטים.
לקול ירי: כניסת הטליבאן לקאבול, ופליטים שברחו אל הבירה
20 צפייה בגלריה
במחנה פליטים בפארק בקאבול. המונים ברחו לבירה מהערים שהטליבאן כבש
(צילום: Getty Images)
בחמש שנות שלטונו של הטליבאן באפגניסטן הטיל הארגון מורא על תושבי המדינה: הוא אסר על נשים ללמוד בבתי ספר ובאוניברסיטאות או לעבוד במוסדות ציבור, אִפשר להן לצאת מהבית רק בליווי קרוב משפחה גבר, אילץ אותן לעטות את הכיסוי האיסלאמי בורקה שמכסה את כל גופה של האישה מכף רגל עד ראש, והעניש בהוצאה להורג – בין השאר בסקילה באבנים – את מי שהואשמה בניאוף. הארגון מנע מופעי בידור, אסר השמעת מוזיקה לא-דתית שבה נעשה שימוש בכלי נגינה, ומחק את פרצופן של נשים מהמרחב הציבורי. לפי עדויות, בצעד מרחיק-לכת במיוחד הוא אף חייב תושבים בבירה קאבול להשחיר את חלונות בתיהם כדי שפני הנשים לא ייראו מן החוץ. את מתנגדיו הגברים הוציא להורג, ואת רבים מפעיליהם של ארגוני זכויות האדם הזרים שפעלו באפגניסטן סילק מהמדינה, ובכך ניתק את נתיניו המיואשים מעורק חיים קריטי.
20 צפייה בגלריה
הטליבאן אסר לנגן ולהשמיע. האזרח האפגני סייד מוחמד מנגן על כלי המיתר ג'אפאני
(צילום: AFP)
רק שלוש מדינות בעולם – פקיסטן, סעודיה ואיחוד האמירויות – הכירו במשטר הטליבאן, והוא ונתיניו סבלו מבידוד בינלאומי חריף. בשל הגבלות החינוך והתעסוקה על נשים נסגרו בתי ספר באפגניסטן בהמוניהם, ודור שלם של אפגנים, ובעיקר אפגניות, מצא עצמו נטול כל סיכוי לרכוש השכלה. בצל העוני הכבד, תנאי התברואה הירודים והתשתיות העלובות נאלצו האפגנים להתמודד גם עם התפשטות מחלות, ובראשן מחלת הפוליו.
כיצד נפל הטליבאן ומה קרה לו מאז 2001?
בימי שלטונו באפגניסטן נתן הטליבאן מחסה לארגון הטרור אל-קאעידה ולמנהיגיו, ובראשם אוסאמה בן-לאדן. בעקבות מתקפת הטרור שביצע אל-קאעידה בארה"ב ב-11 בספטמבר 2001, שבה רוסקו ארבעה מטוסים והופלו מגדלי התאומים, הציב נשיא ארה"ב דאז ג'ורג' בוש הבן רשימת דרישות לטליבאן, ובראשן הסגרתם של בן-לאדן ושותפיו. משפקע האולטימטום ובן-לאדן לא הוסגר, ב-7 באוקטובר 2001 פלש צבא ארה"ב לאפגניסטן, ובסיוע כוחות זרים מבעלות בריתו, בהן בריטניה, הפיל את משטר הטליבאן ופינה את הדרך לעליית ממשלה אזרחית פרו-מערבית.
בשנים הבאות, בתקווה לבסס דמוקרטיה באפגניסטן, עזרה וושינגטון לייסד ולאמן את כוחות הביטחון החדשים של הממשלה האפגנית כדי שיוכלו להתמודד עם איומים איסלאמיסטיים עתידיים, אבל שורה של תקריות דמים שבהן הרגו אמריקנים – לעתים בשוגג ולעתים בכוונה – אזרחים אפגנים, פגעו קשות בתדמיתה של ארה"ב כ"מושיעת אפגניסטן", והיטו את עמדתם של רבים מהאפגנים נגדה.
כשברקע השנאה הגוברת של אפגנים לארה"ב, בשנים הבאות שב הטליבאן והתעצם, ולפי דיווחים זרים גם הפעם היו אלה גורמים פקיסטניים שסייעו לביסוסו. הארגון ניהל נגד כוחות ארה"ב ונאט"ו מלחמה שהפכה לארוכה בהיסטוריה האמריקנית – 20 שנה – וגבתה מוושינגטון מחיר עצום: יותר מ-3,500 חיילים מהכוחות הזרים נהרגו באפגניסטן, בהם יותר מ-2,400 אמריקנים. כמעט 23 אלף חיילים זרים נפצעו, קרוב ל-20 אלף מהם אמריקנים. לפי הערכות, ארה"ב השקיעה בשני העשורים החולפים יותר משני טריליון דולר במדינה, וקריסתם של מוסדות הממשל שם בימים האחרונים מעלה בעולם שאלה נוקבת: איזו תועלת צמחה מכך?
הנסיגה האמריקנית: מדוע המוסדות האפגניים קורסים עכשיו?
ככל שהתארכה המלחמה באפגניסטן גברה הביקורת בתוך ארה"ב על המשך שהותם של החיילים האמריקנים שם. בשנה שעברה, אחרי משא ומתן ממושך, חתם הממשל האמריקני בראשות הנשיא דונלד טראמפ על "הסכם שלום" עם הטליבאן, שבמסגרתו התחייבה ארה"ב להוציא את כל חייליה מאפגניסטן עד לחודש מאי האחרון. הטליבאן מצדו התחייב לחדול מפגיעה בכוחות הזרים עד עזיבתם ולפתוח במשא ומתן רציני עם ממשלת אפגניסטן כדי להגיע להסדר פוליטי על עתיד המדינה. הארגון אמנם קיים בעיקרן את הבטחותיו שלא לפגוע בזרים, אך בינו לבין הממשלה האפגנית לא התפתח משא ומתן ממשי שיוכל להבשיל לכדי הסכם.
מסוקים מפנים את עובדי שגרירות ארה"ב בקאבול
20 צפייה בגלריה
צבא ארה"ב מקפל את הדגל האמריקני באפגניסטן. האם התוצאות הצדיקו את המחיר בכסף ובדם?
(צילום: AP)
עם עלייתו של ג'ו ביידן לשלטון בארה"ב הוא הורה לעכב מעט את הנסיגה מטעמים לוגיסטיים, אך הבטיח להשלים אותה עד 31 באוגוסט, מעט לפני יום השנה ה-20 לפיגועי 11 בספטמבר שהחלו את המלחמה. בשלושת החודשים האחרונים פינתה ארה"ב את רוב כוחותיה מאפגניסטן, ולמעשה עד לסוף השבוע האחרון נסיגתה הושלמה כבר ב-95%.
אלא שהנסיגה יצאה כאמור לדרך מבלי שהושג הסכם חלוקת כוח בין הממשלה הפרו-מערבית בקאבול לבין הטליבאן, ולפיכך מבלי שארגון הטרור יתחייב שלא להפיל את הממשלה הזו. באפריל יצא הטליבאן למבצע צבאי והחל לכבוש ערים ועיירות בפריפריה האפגנית, ובמהלך יולי הפך המבצע הזה למסע כיבושים דרמטי: בתוך שבוע השתלט על רוב ערי הבירה של מחוזות אפגניסטן, ובסוף השבוע האחרון השלים למעשה את כיבושו המוחלט של צפון אפגניסטן – אזור שבאופן מסורתי נחשב למעוז של מתנגדי הארגון. גורמים ביטחוניים אמריקניים הודו כי גם ארה"ב המומה ממהירות הקריסה של כוחות הביטחון האפגניים: אחרי שנים של אימונים ולחימה כתף אל כתף לצד האמריקנים, מהשטח הגיעו דיווחים שהמוני חיילים נכנעים ומוסרים את נשקם לטליבאן – או נמלטים אל מעבר לגבול, לטג'יקיסטן ולאוזבקיסטן.
הטליבאן נכנס לעיר ג'לאלאבד בסוף השבוע
20 צפייה בגלריה
טראמפ מבקר חיילים אמריקנים באפגניסטן במהלך נשיאותו. הוא טוען: איתי זה לא היה קורה
(צילום: רויטרס)
20 צפייה בגלריה
לוחם טליבאן עם מסוק מתוצרת אמריקנית שאותו תפס לכאורה הארגון בבסיס חיל האוויר שנכבש בקנדהאר
כבר בסוף השבוע שלט הטליבאן ביותר מ-80% משטח אפגניסטן, ואחרי שכבש כמעט את כל עריה הגדולות – בהן קנדהאר, הראת וג'לאלאבד – אתמול בבוקר הוא החל להיכנס אל המעוז הגדול האחרון של הממשלה האפגנית, עיר הבירה קאבול, על שלושה מיליון תושביה.
כיצד הגיבה ארה"ב?
הנשיא ג'ו ביידן הבהיר כי הוא אינו מתחרט על ההחלטה ליישם את ההסכם שגיבש קודמו דונלד טראמפ ולהוציא את הכוחות מאפגניסטן. בשבוע שעבר הצהיר ביידן כי לוושינגטון לא נותר עוד מה להשיג באפגניסטן, וכי בהיותו הנשיא האמריקני הרביעי שמחזיק חיילים שם – הוא אינו מתכוון להוריש את המלחמה לנשיא הבא. "עכשיו האפגנים צריכים להילחם בעצמם על מדינתם", אמר ביידן.
מסוקים מפנים את עובדי שגרירות ארה"ב בקאבול
במהלך מסע הכיבושים של הטליבאן בשבועות האחרונים סיפקה ארה"ב סיוע אווירי מצומצם לכוחות הממשלה האפגנית וביצעה כמה הפצצות, אך מדובר היה בסיוע דל ביותר שאין בו כדי לשנות את תמונת המצב בשטח. בסוף השבוע, בצל הקריסה המהירה של ממשלת אפגניסטן, הודיעה ארה"ב על שליחתם של 5,000 חיילים למבצע פינוי קצר באפגניסטן, שבו יאבטחו את הוצאתם של אנשי השגרירות האמריקנית מקאבול. אתמול, בצל כניסת הטליבאן לעיר, כבר היה החילוץ הזה בעיצומו.
האופן שבו נסוגה ארה"ב מאפגניסטן עורר ביקורת חריפה עליה מבית ומחוץ. נשיא אפגניסטן אשרף ראני האשים את וושינגטון ישירות כי בנסיגה ה"חפוזה" שלה, כלשונו, היא ערערה את היציבות במדינה. גורמים בצבא האפגני טענו כי כשהחיילים האמריקנים עזבו בסוף יוני את בסיס בגראם, הבסיס הגדול ביותר ששירת אותם באפגניסטן ב-20 השנים האחרונות (בשיא המלחמה שהו בו כ-100 אלף חיילים), הם עשו זאת באישון ליל ומבלי לעדכן את מפקדי הבסיס, ובכך הותירו את החיילים האפגנים שם חשופים למתקפה של הטליבאן.
בארה"ב יש המזהירים כי החלטת ביידן לדבוק בנסיגה גם כעת, כשאפגניסטן נופלת במהרה לידי הטליבאן, מעבירה מסר מסוכן לעולם, שלפיו האמריקנים אינם בעלי ברית אמינים, והם זונחים את שותפיהם לגורלם. הנשיא לשעבר טראמפ, שכאמור חתם בעצמו על הנסיגה מאפגניסטן, האשים את ביידן ברפיסות, וטען כי כשהוא היה בשלטון הטליבאן ידע שמסע כיבושים כמו זה שהוא מנהל כעת לא יעבור בשתיקה מצד ארה"ב.
דאגה גדולה במיוחד אוחזת בעשרות אלפי האפגנים שב-20 השנים האחרונות סייעו לכוחות הזרים במלחמתם נגד הטליבאן. בשבועות האחרונים, בהליך מזורז של הנפקת אשרות כניסה, החלו ארה"ב ומדינות אחרות במערב להעניק מקלט לאזרחים אפגנים שסייעו להן בימי המלחמה, בהם אלפי מתורגמנים. פליטים ראשונים שכאלה כבר הגיעו החודש לארה"ב, אבל כעת נראה כי נפילתה המהירה של אפגניסטן לא הותירה לאמריקנים די זמן כדי לטפל בבקשות החילוץ של רוב הסייענים, והם ייזנחו לגורלם. הטליבאן הבטיח אמנם שלא לנקום במי שסייעו לממשלה ולצבא האפגניים, אבל רק מעטים מאמינים לו: למעשה, כבר שבועות שאנשי הארגון מנהלים מסע נקמה שכזה, ובמסגרתו רצחו לפחות שמונה טייסים בחיל האוויר האפגני.
מדוע העולם חרד כל כך מעליית הטליבאן?
מעבר לדאגה הכנה לשלומם של אזרחי אפגניסטן, ובמיוחד לשלומן של הנשים ולשלומם של הגברים שסייעו לכוחות הזרים בימי שהותם במדינה, העולם מוטרד מהאפשרות שאפגניסטן תשוב ותהפוך לחממה של ג'יהאד עולמי, בית גידול לפעילי טרור שיבצעו פיגועים מעבר לגבולות המדינה.
כוחות טליבאן בבית הגנרל עבד אל-רשיד דוסטום, סגן נשיא אפגניסטן לשעבר
חשש גדול קיים גם מהאפשרות של גל פליטים אדיר שיציף את מדינות המזרח התיכון ואירופה. מאות אלפי בני אדם שברחו בשבועות האחרונים מהערים שאותן כבש הטליבאן חונים כעת בבירה קאבול, אחרים נמלטו אל מעבר לגבול הטג'יקי והאוזבקי – ורבים מהם אינם רואים כעת את עתידם במדינה. באיחוד האירופי חוששים שאת מדינות האיחוד יפקוד שטף פליטים כמו זה שהגיע אליהן בשנים 2016-2015, כשיותר ממיליון מבקשי מקלט נמלטו מהמלחמות והעוני באפריקה ובמזרח התיכון ועשו את דרכם לאירופה.
20 צפייה בגלריה
קבוצת מבקשי מקלט עושה את דרכה ללב האיחוד האירופי בגל הפליטים האדיר של 2015
(צילום: AP)
בצל קריסתה של ממשלת אפגניסטן, שורה של מדינות באיחוד הודיעו כבר בשבוע שעבר כי הן משעות את הגירוש של מבקשי מקלט אפגנים שבקשתם למקלט נדחתה ושהיו אמורים לשוב לפיכך לביתם. החלטה זו כבר עוררה מתיחות בין מדינות האיחוד: יש מדינות הסבורות כי עצירת הגירוש מעבירה מסר שגוי לאפגנים נוספים הרוצים לברוח כעת לאירופה, ולפיו הם יתקבלו בזרועות פתוחות.
פורסם לראשונה: 21:17, 15.08.21
