נשיאה הנבחר של איראן, איש הדת הקיצוני איברהים ראיסי, קיבל היום (ג') את כתב המינוי לתפקיד מידיו של המנהיג העליון עלי חמינאי, בטקס שמציין את תחילת כניסתו לתפקיד. ביום חמישי הקרוב יישא ראיסי בן ה-60 את שבועת האמונים שלו בפני הפרלמנט בטהרן, ואז יושלם הליך החלפתו של הנשיא היוצא חסן רוחאני. רוחאני כבר פינה לו היום את משרדו, ובתמונות שפרסמה לשכת הנשיא נראו השניים מחויכים בטקס החלפה שנערך שם.
לחשוש מנשיא איראן החדש? סיקור באולפן ynet
(צילום: משה מזרחי)
בנאום הכניסה שלו לתפקיד ששודר בטלוויזיה האיראנית, וכשלצדו המנהיג העליון חמינאי, הבטיח ראיסי כי כנשיא ינקוט צעדים להסרתן של "הסנקציות הרודניות" של ארה"ב, אך הוסיף כי לא יסכים "לקשור את שולחנות האוכל של העם האיראני ואת הכלכלה שלו לרצונותיהם של זרים".
ראיסי לא התייחס בנאומו באופן מפורש לשיחות הגרעין הלא-ישירות מול ארה"ב, שנערכו עד יוני האחרון בווינה, במטרה להחזיר את וושינגטון ואת טהרן לחיקו של ההסכם מ-2015. במסגרת ההסכם ההוא, נזכיר, הסכימה טהרן להגביל את תוכנית הגרעין שלה בתמורה להקלה משמעותית בסנקציות הבינלאומיות. מהסכם זה פרש ב-2018 הנשיא האמריקני דאז דונלד טראמפ, בטענה כי הוא הסכם גרוע, והוא הטיל מחדש סנקציות אמריקניות שחונקות את הכלכלה האיראנית. טהרן מפרה כעת בתגובה את רוב תנאי ההסכם – ומתקרבת כל העת למה שמכונה "נקודת הפריצה" לנשק גרעיני.
אף שהנשיא האמריקני ג'ו ביידן הביע נכונות לחזור להסכם הגרעין ולהסיר את הסנקציות לשם כך, בין הצדדים נותרו כמה מחלוקות מרכזיות, ובראשן דרישתה של איראן למחויבות אמריקנית ששום נשיא בעתיד לא יפרוש מהסכם עמה – מחויבות שבוושינגטון מסבירים כי לא ניתן להעניק – בעוד האמריקנים דורשים שגם לאחר החזרה להסכם יימשך המשא ומתן, הפעם על תוכנית פיתוח הטילים של טהרן והתמיכה שהיא מספקת למיליציות ולארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון.
סבב השיחות השישי בווינה, שבו תיווכו בין הצדדים נציגי המעצמות האירופיות, הסתיים ביוני ללא הצלחה, ומאז לא נקבע מועד לסבב נוסף. ראיסי, כך מעריכים בעולם, אינו מתנגד להסכם, אך צפוי לאמץ כלפי השיחות גישה נוקשה יותר מזו של רוחאני המתון-יחסית, ולאחרונה הוא אמר כי לא יסכים לנהל משא ומתן "רק לשם המשא ומתן". כך או כך, המילה האחרונה בכל הנוגע לענייני חוץ וביטחון באיראן שמורה ממילא למנהיג העליון עלי חמינאי, וזה מביע סקפטיות רבה באשר ליכולת של איראן לבטוח במערב. רק בשבוע שעבר נשא חמינאי נאום תקיף שבו האשים את "העקשנות של ארה"ב" בכישלון השיחות עד כה.
בטקס היום לא התייחסו ראיסי או חמינאי למתיחות מול המערב, שהסלימה מחדש בימים האחרונים בעקבות תקיפת מכלית הנפט "מרסר סטריט" סמוך לחופי עומאן בסוף השבוע האחרון, במתקפה שלפי ההערכות במערב בוצעה בעזרת מל"ט איראני "מתאבד", או כמה כאלה. במתקפה נהרגו אזרח בריטי ואזרח רומני, הפעם הראשונה שבה נופלים חללים במה שזכה לכינוי "מלחמת הצללים הימית" בין ישראל לאיראן: לפי דיווחים שונים, שתי המדינות היו מעורבות בשנים האחרונות שוב ושוב בפגיעה בספינות האחת של השנייה.
הספינה הייתה אמנם בבעלות יפנית, אך מי שהפעילה אותה היא חברה בבעלות ישראלית, ובירושלים מיהרו להפנות אצבע מאשימה לאיראן, וטענו כי מדובר ב"פעולת טרור" של ממש. גם בריטניה ורומניה הצטרפו להאשמות, ומסרו כי קיבלו מידע מודיעיני המצביע על מעורבות איראנית. ארה"ב האשימה אף היא את איראן בתקיפת הספינה, ומזכיר המדינה אנתוני בלינקן הודיע כי וושינגטון מתייעצת כעת עם בעלות בריתה ודנה עמן בתגובה "מתואמת". איראן הכחישה את ההאשמות ביום ראשון האחרון – אותו יום שבו הנשיא היוצא רוחאני נשא נאום לסיכום כהונתו, ובו הודה כי לעתים ממשלתו "לא אמרה את האמת".
13 צפייה בגלריה
שני אזרחים נהרגו במתקפה. ספינות גוררות את המכלית "מרסר סטריט" סמוך לנמל פוג'יירה באיחוד האמירויות
(צילום: AFP)
בפני ראיסי ניצב אתגר מרכזי נוסף: המשבר הכלכלי החמור שעמו מתמודדת כלכלת איראן, גם בגלל הסנקציות האמריקניות, אך גם בשל שחיתות והתנהלות קלוקלת של הרשויות. המשבר הזה הביא כבר לכמה וכמה גלי מחאות נגד המשטר, האחרון שבהם זכה בימים האחרונים לכינוי "מחאת המים", עקב מחסור במים שעמו מתמודדים תושבים בכמה אזורים באיראן, שחווה בצורת קשה ביותר. בטקס היום בטהרן חמינאי התייחס למשבר הכלכלי כשהעניק לראיסי את כתב המינוי הרשמי שלו: "האומה צריכה ניהול איכותי, אפקטיבי ואמיץ", הוא אמר לו.
קלמנט טרמה, חוקר מהאוניברסיטה האירופית באיטליה, אמר לסוכנות הידיעות AFP כי המשבר הכלכלי צפוי להיות האתגר הראשון במעלה של ראיסי, וכי לצד המאמץ להסרת הסנקציות האמריקניות, דרך נוספת שבה ינסה לשקם את הכלכלה האיראנית היא פיתוח יחסי המסחר של טהרן עם מדינות שכנות, וכן מול מעצמות כמו רוסיה וסין.
ראיסי ניצח בבחירות לנשיאות ביוני עם 62% מהקולות, אבל ניצחונו הושג במידה רבה הודות לשפל בשיעור ההצבעה – פחות מ-50% מבעלי זכות הבחירה הטריחו את עצמם לקלפי, לעומת יותר מ-70% בשלוש מערכות הבחירות הקודמות. איראנים מתונים נמנעו מלהצביע לא רק בשל התחושה שאין שום תקווה לרפורמה ושינוי כעת ברפובליקה האיסלאמית, אלא גם משום שהמשטר ניפה מהמרוץ שורה של מועמדים בולטים שהיו עשויים להקשות על ראיסי לנצח – ובכך הפך את ניצחונו של ראיסי לכמעט ודאי.
13 צפייה בגלריה
"האייתוללה של ההוצאות להורג, הנשיא החדש של המולות של איראן, שופט הדמים איברהים ראיסי". שלט מחאה היום בברלין
(צילום: EPA)
13 צפייה בגלריה
בהפגנה בברלין: תמונות איראנים שהוצאו להורג ב-1988, כשראיסי היה חבר ב"וועדות המוות"
(צילום: EPA)
ראיסי נחשב לבן טיפוחיו של המנהיג העליון חמינאי, ומוזכר כמועמד מוביל לרשת אותו אחרי שזה ילך לעולמו. בשנת 1988 היה חבר ב"וועדות המוות" שגזרו הוצאה להורג על אלפי מתנגדי משטר בתום מלחמת איראן-עיראק, ובגין מעורבותו זו זכה במערב לכינוי "התליין מטהרן". ב-2019 מונה לראש מערכת המשפט האיראנית, ובמסגרת תפקידו זה ניהל את אחת ממערכות ההוצאה להורג הגדולות בעולם. רבים נתלו למוות תחת פיקוחו.
ארה"ב הטילה סנקציות על ראיסי הן בגין המעורבות שלו בהוצאות להורג והן בגין התרומה שלו לדיכוי האכזרי של ההתקוממות העממית נגד משטר האייתוללות בשנת 2019, התקוממות שמאות אזרחים נהרגו בה, לפי חלק מההערכות כ-1,500. בשבועות האחרונים קיימו מתנגדי משטר גולים הפגנות נגד ראיסי, וגם היום נערכו נגדו הפגנות בכמה ערים באירופה, בהן לונדון, בריסל וברלין. על אחד משלטי המחאה שהניפו המפגינים בברלין נכתב לצד תמונתו שעליה צויר איקס אדום: "האייתוללה של ההוצאות להורג, הנשיא החדש של המולות של איראן, שופט הדמים איברהים ראיסי".
בתוך כך, בצהריים מסר גורם ממשל איראני עלום-שם כי טהרן לא מתכוונת להמשיך לקיים עסקאות חילופי אסירים עם ארה"ב בעתיד. הגורם, ששוחח עם סוכנות הידיעות האיראנית הרשמית-למחצה "נור ניוז", האשים את האמריקנים בפגיעה במאמצים לשחרור אסירים. איראן טענה רק בחודש שעבר כי הגיעה לסיכום עם וושינגטון על עסקת חילופי אסירים, אך בממשל ביידן הכחישו אז את הטענה הזו. איראן מואשמת כבר שנים ארוכות במעצר אזרחים או תיירים חפים מפשע בשטחה, תוך שהיא מאשימה אותם בעבירות חמורות כמו ריגול, וזאת במטרה שישמשו כקלף מיקוח עבור עסקאות שכאלו.
