המשפט הכי חשוב במכתבו של מפקד אוגדת עזה תא"ל אבי רוזנפלד, שבו לקח אחריות והודיע על סיום תפקידו, הוא "בבוקר שמחת תורה פרצה מלחמה בהפתעה, ללא התרעה. במשך שעות ארוכות לא הצלחנו להגן על היישובים".
למכתב המלא לחצו כאן
זהו קו ההגנה שלו. לא הייתה לי התרעה על מלחמה, שאותה אמ"ן ושב"כ היו צריכים לספק. אם הייתה לי, הייתי כמובן נוהג אחרת. מול התרעות זניחות הקפצתי את כל האוגדה. בוודאי לא הייתי שם שעון מעורר לשעה שש וחצי כדי לצאת לריצה. יש גבול לרשלנות שאפשר לייחס לי, יאמר בוודאי. אם רק הייתה אפשרות שכזו, הייתי מקפיץ את כל האוגדה ומכין אותה למלחמה - לא את עצמי לריצה. האמירה הזו מתחברת לזו של מג"ד 51 מגולני שהחזיק את הקו, ואמר בריאיון ל"ידיעות אחרונות" לאחרונה כי "לו רק הייתה לו שעה של התרעה, הכול היה נראה אחרת".
וזה לב ליבו של התחקיר הצה״לי, וכמוהן של ועדת החקירה החיצונית שתבחן איזה מידע היה במטה הכללי ומה ירד למטה לשגרת השטח באוגדת עזה. בפיקוד הדרום, למשל, חזר האלוף ירון פינקלמן מחופשתו בצפון והספיק להגיע בשש וחצי למפקדה עם הצבע האדום הראשון - כך גם מפקד החטיבה הצפונית אל"מ חיים כהן.
כנגד תא"ל רוזנפלד הועלתה טענה חמורה נוספת, ולפיה הוא נשאר בחמ"ל האוגדה ולא יצא להילחם בזמן שמחבלי הנוחבה חדרו לשטחה, וקציני מטה באוגדה יצאו להילחם - אחד מהם, מג"ד התקשוב של האוגדה סא"ל סהר מחלוף ז"ל, נהרג.
הרוגים נוספים בקרב על האוגדה היו רב"ט עילי עזר מהחפ"ק, סמל אושר שמעיה, טבח באוגדה - ושני לוחמים משלדג, רס"ן עידו יהושע וסרן רום שלומי.
תא"ל רוזנפלד גדל בשלדג והיה למפקדה. גרסתו תהיה בוודאי שאומץ לב לא חסר לו כלוחם, ומבחינתו כשהפיקוד והשליטה קרסו כי מפקד החטיבה הדרומית אל"מ אסף חממי ז"ל נהרג, החמ"לים של שתי החטיבות קרסו, והוא היחיד שנתן תמונת מצב לפיקוד ולחטיבת המבצעים. אם היה יוצא להילחם ואף נפגע, לא היה מי שיודע לעשות זאת.
על החלטה זו עוד יקיימו סמינרים וימי עיון רבים בצבא, וייכתבו הרבה מאמרים. במכתבו התייחס במרומז לכך. את הכאב על המחיר הכבד הוא נושא עימו מאז, שמונה חודשים ויומיים לאחר הטבח, מדי יום. "מתחילת המתקפה פעלנו באוגדה כל אחד במסגרת תפקידו לעשות הכול כדי לבלום ולהשמיד את האויב, להציל חיים ולהחזיר את השליטה בשטח".
לא בטוח שנכון לקחת את תא"ל חירם, שכבר נלחם בעזה בשנה האחרונה, לעוד תפקיד לחימה כמפקד אוגדה. נכון היה להעביר אותו לתפקיד מטה מרכזי כמו רח"ט מבצעים
רוזנפלד אמר שימתין עד להגעת מחליפו. הקצין שמתוכנן להחליף אותו הוא תא"ל ברק חירם. טרם המלחמה סוכם שמפקד אוגדה 99, תת-אלוף חירם, יקבל את הפיקוד על אוגדת עזה. נכון לשעה זו הוא עדיין המחליף המיועד. הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, הורה לזרז את תחקיר התקרית בקיבוץ בארי שבה היה מעורב חירם. נזכיר כי חירם הודה שהוא זה שהורה על ירי הפגז לביתה של פסי כהן בקיבוץ, אירוע שהסתיים במותם של 12 בני ערובה ושל עשרות המחבלים שהתבצרו בבית.
לא בטוח שנכון לקחת את תא"ל חירם, שכבר נלחם בעזה בשנה האחרונה, לעוד תפקיד לחימה כמפקד אוגדה. נכון היה להעביר אותו לתפקיד מטה מרכזי כמו רח"ט מבצעים, שגם חסר לו במסלול, גם יקצר לו את הפיקוד וגם ימנע חיכוך מול תושבי העוטף.
חירם מתעקש על עזה, ואם ינוקה יקבל את התפקיד. השאלה החשובה היא למה התחקיר נמשך כל כך הרבה זמן. כאשר הרמטכ״ל רצה לקדם את רמ"ט מבצעים תא"ל שלומי בינדר לראש אמ"ן, הוא עשה זאת בלי להציג תחקיר למשפחות השכולות ולציבור הרחב, ובעקבות כך עתרו המשפחות השכולות לבג״ץ.