ב-5 בדצמבר פגעה רקטת חמאס ישירות בבניין מגורים באשקלון. שתי נשים נפצעו קל ורסיסים נפלו בחצר של מארינה, 69, פנסיונרית שמתגוררת בגפה בבניין ממול. בעקבות ההדף התנפצו החלונות במרפסת ביתה בקומה האחרונה. למרבה המזל, מארינה לא שהתה אז בדירה. "שלחתי את המטפלת שלי שתצלם מה קורה", היא משחזרת, "והבן שלי התקשר למס רכוש".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
אלה, אלמנה בת 76, מתגוררת בשכירות באשקלון, בדירה ללא ממ”ד, עם אלמנתו של אחיה. “אנחנו חיים פה בפחד, בקומה שלישית, וכשיש אזעקה רצים לחדר מדרגות עם כל השכנים”, היא מספרת. “קרה שהייתי בחוץ וראיתי איך רקטה נפלה לידי. עד עכשיו יש לי חרדות, אבל אין מי שיטפל בנו. הכי מפחיד בלילה. יש בבית שירותים בלי חלונות, אז נכנסים לשם באזעקות”.
להפתעתן, גילו מארינה ואלה לאחרונה שלא רק חמאס שם אותן ואת שכניהן על הכוונת. גם רשת הונאה שזכתה לכינוי "העוקץ הרוסי" החלה לפעול במרץ בחסות התותחים הרועמים, תוך כדי שהיא מנצלת את הפחד והלחץ שחווים הקשישים מאז 7 באוקטובר, בעיקר בדרום המופגז. השיטה, שכבר פעלה בעבר בהצלחה בישראל, כללה התחזות של חבריה לשוטרים, טקטיקה צינית ואפקטיבית במיוחד בימי מלחמה, שבהם נדרשים האזרחים יותר מתמיד לציית ולסייע לרשויות החוק.
כיצד פועלת השיטה? תחילה מאתרים חברי כנופיית "העוקץ הרוסי" את הקורבנות התמימים, ברובם המוחלט קשישים שאינם דוברי עברית, עולים מברית-המועצות לשעבר, בהם גם ניצולי שואה. בדרך שאינה ידועה לרשויות האכיפה, הצליחו העבריינים להשיג את פרטיהם האישיים של הקורבנות, כולל שמותיהם המלאים, מספרי הטלפון שלהם וכן את שמות ספקי שירותי הטלוויזיה והאינטרנט שלהם ועוד – וזאת כדי להוציא מהם במרמה ובשיטות מתוחכמות כספים. ממארינה גנבה הרשת במבצע משולב, שכלל גם התחזות לשוטרים ושליחה של תעודת שוטר מזויפת, 57 אלף שקל. מאלה, שהנוכלים התחזו לעובדי הבנק שלה, הצליחו להוציא 41,500 שקלים. מסימונה, קשישה שורדת שואה בת 82 מקריית-אונו, נלקחו 400 אלף שקל. בסך הכל, חושפים חוקרי יחידת ההונאה של משטרת מחוז דרום, הצליחו חברי הרשת במהלך המלחמה להונות מעל 21 קשישים מכל רחבי הארץ, בסכום של מיליון ו-900 אלף שקל, שאותו משכו מחשבונותיהם במזומן ובאמצעות העברות בנקאיות.
4 צפייה בגלריה
מימין: רס"ב אשר אלימלך ורס"ב גרגורי ליבמן. “הונאה שמבוססת על המנטליות הרוסית" | צילום: גדי קבלו
עד כה הוגשו כתבי אישום נגד כמה מהמעורבים בפרשה, בהם הנאשם המרכזי, אלכסנדר פלוטקין.
אחד החוקרים ביחידה, רס"ב גריגורי ליבמן, חוקר בכיר לפשיעה מקוונת, מסביר כי הנוכלים הצליחו לנצל לטובתם את “החינוך הסובייטי” של הקורבנות ואת הכבוד שהם רוחשים לרשויות החוק, בעיקר בעיתות מלחמה. "גם אני אוקראיני במקור", אומר רס"ב ליבמן. "המנטליות והחינוך הסובייטיים הוא שהמשטרה היא גוף חזק, מוסד אמין מאוד ובלתי מעורער, ולכן הקשישים עושים כל מה שהמתחזים לשוטרים מבקשים מהם. כשהנוכלים מודיעים להם שהם נפלו כביכול קורבן להונאה, זה רק מחזק את הנכונות שלהם לשתף איתם פעולה באופן מלא, ולכן גם הבקשה לשמור על הסודיות, נשמעת הגיונית מבחינתם. זה מה שמאפשר לנוכלים לפעול בשקט וללא הפרעה. הם משתלטים על המוח של הקורבן וגורמים לו לעשות כל דבר שאומרים לו, תוך כדי ניצול נקודת התורפה שלו".
“בתחילת אפריל התקשר אליי בחור ואמר ברוסית: ‘אנחנו מהחברה שמטפלת לך באינטרנט, יש לנו אינדיקציה שמישהו רוצה לפרוץ למחשב שלך’”, מספרת מארינה איך הכל התחיל. “אמרתי לו: ‘אני יוצאת עכשיו מהבית, אולי בפעם אחרת’. אחרי שבוע הוא שוב התקשר עם אותו סיפור והסביר שזה ‘דחוף-דחוף-דחוף’. אמרתי לו: ‘אולי אתן לך את הטלפון של הבן שלי ותדבר איתו’, והוא אמר: ‘לא, לא, רק את יכולה לטפל בזה. תורידי אפליקציה בשם: AnyDesk, אני אסביר לך מה לעשות, זה ייקח רק דקה’.
“אני מטומטמת”, היא מייסרת את עצמה, “לא קלטתי מה קורה, והוא אמר: ‘תיכנסי דרך הטלפון לחשבון הבנק שלך, כדי שנחזיר לך כסף עבור שלושה חודשים באינטרנט’”.
ראש צוות החקירה (שמונה שבעה חוקרים) רס"ב אשר אלימלך מסביר כי הנוכלים פעלו בשתי שיטות. בראשונה, כמו אצל מארינה, הם נהגו להתקשר לקשישים ולהציג את עצמם כספקי תקשורת או כטכנאים, ואז טענו כי זיהו אצלם בעיה חמורה באינטרנט. כדי לתקן אותה, התבקשו הקורבנות להתקין במחשב או בנייד אפליקציה בשם: AnyDesk, שבאמצעותה ניתן להיכנס מרחוק לאפליקציית הבנק או לחשבונות הבנק שלהם ולהשתלט עליהם.
מארינה: "אני רואה גבר יושב במשרד ומאחוריו דגל ישראל ודגל המשטרה, לובש חולצה עם סמל של המשטרה. אמרתי לו: 'שלח לי גם תעודת שוטר', והוא ענה: 'אסור לי, אנחנו חשאיים. תעשי מה שג'וליה אומרת לך' וניתק. ואז ג'וליה מתקשרת: 'חשבון הבנק שלך סגור וכל הכסף שמור שם. את תראי תנועות בחשבון, אבל זה רק חשבון פיקטיבי. עשינו ככה כדי לתפוס את מי שפרץ לך לחשבון'"
בשיטה השנייה, מצטרף רס"ב ליבמן, נהגו חברי הרשת להתקשר לקשישים ולהזדהות כנציגי הבנק, חברת האשראי, אנשי אבטחה של הבנק ואף כשוטרים. הם טענו כי זיהו תנועות חשודות בחשבון וכי ככל הנראה הם נפלו קורבן לניסיון הונאה, ו/או כי מגיעים להם כספים. "אחרי שהקורבנות השתכנעו", ממשיך רס"ב ליבמן, "המתחזים ביקשו את פרטי חשבון הבנק וכרטיסי האשראי שלהם, כדי למנוע את ההונאה, כביכול. כמו כן הם התבקשו למסור את כרטיסי האשראי שלהם לשליח שיגיע מטעמם, כדי שיבטלו אותם וינפיקו עבורם חדשים".
על מארינה מאשקלון הופעלו שתי השיטות, בזו אחר זו. וכך, אחרי שהנוכלים התחזו לעובדי חברת האינטרנט שלה, הם פנו אליה שוב, הפעם כשהם מתחזים לשוטרים, אנשי יחידת הסייבר, שמסבירים לה כי נפלה קורבן להונאה ומבקשים שתעבוד עבורם בשיתוף פעולה ובסודיות כדי לעזור להם לתפוס את העבריינים ולהשיב את כספה. "חצי שעה אחרי שהתקשרו מ’חברת האינטרנט’ אני מקבלת טלפון”, משחזרת מארינה, “'שלום, מדברים מבנק ירושלים. אנחנו סוגרים לך את הגישה לבנק דרך האינטרנט כי מי שדיברו איתך היו נוכלים'".
איך הגבת?
"אני מסתכלת על הצג ורואה שזה טלפון קווי מירושלים. הם הסבירו שהם מתקשרים מהסניף הראשי ויעבירו למשטרה את הפרטים שלי. אחרי חצי שעה התקשרה בחורה: 'שלום, אני מדברת ממחלקת הסייבר בתחנת ערד. את יכולה לדבר?'
אמרתי: 'לא, אני בקניות' והיא אמרה: 'אין בעיה, אתקשר עוד חצי שעה מהנייד'. אחרי חצי שעה מתקשרת 'שוטרת' בשם ג'וליה אש, ושולחת לי בווטסאפ לבקשתי תעודת שוטר, אבל מיד מוחקת. אחר כך היא נוזפת בי: 'למה הורדת את אפקליציית AnyDesk כמו שהם ביקשו? אל תדאגי, נעזור לך. אני מעבירה אותך למפקד שלי, לצ'ט וידיאו, והוא כבר יסביר לך מה לעשות'”.
כאן כבר השקיעה כנופיית העוקץ בהפקה מרשימה, כולל תלבושות וסט תפאורה תואם. "אני רואה גבר יושב במשרד ומאחוריו דגל ישראל ודגל המשטרה, לובש חולצה עם סמל של המשטרה. אמרתי לו: 'שלח לי גם תעודת שוטר', והוא ענה: 'אסור לי, אנחנו חשאיים. תעשי מה שג'וליה אומרת לך' וניתק. ואז ג'וליה מתקשרת: 'חשבון הבנק שלך סגור וכל הכסף שמור שם. את תראי תנועות בחשבון, אבל זה רק חשבון פיקטיבי. עשינו ככה כדי לתפוס את מי שפרץ לך לחשבון'".
האמנת?
"כן, כי היא ידעה את מספר חשבון הבנק שלי ואת מספר תעודת הזהות שלי ואת כל הפרטים. ואז היא אמרה: 'את צריכה למשוך כסף ולהעביר לי'. אמרתי: 'אני לא יכולה. הבנק שלי בעיר אחרת'. והיא אמרה: 'תכניסי את שני כרטיסי האשראי שלך למעטפה ותמסרי לשליח. אנדריי כבר בדרך אלייך'.
“בדקתי בבנק באותו יום וראיתי הורדה של 3,000 שקל. בדקתי שוב אחרי 12 בלילה והייתה הורדה נוספת של 3,000 שקל”.
מה עשית?
"התקשרתי לחברת כרטיסי האשראי שלי וחסמתי את שני הכרטיסים. בבוקר ג'וליה מתקשרת עצבנית: 'למה חסמת? את מפריעה לנו לחקירה'. עברו יומיים ושוב הורידו לי 3,000 שקל מהחשבון, ואחרי כמה שעות עוד 3,000 שקל, ואז פתאום לא הצלחתי להיכנס דרך הטלפון לחשבון שלי. נבהלתי. נסעתי לבנק שלי באשדוד והוצאתי את כל הכסף שהיה שם: 20 אלף שקל.
"למחרת ג'וליה שוב מתקשרת אליי עצבנית: 'למה לקחת את הכסף?' אמרתי לה: 'כי אני צריכה לטוס לחו"ל', והיא עונה: 'זה לא כסף שלך, זה כסף של הממשלה ואת חייבת להחזיר אותו. את לא תיסעי לשום מקום כי נוציא לך צו עיכוב יציאה מהארץ'.
"ממש פחדתי ועניתי: 'אבל אין לי כסף'. והיא אמרה: 'אז תחזירי רק 10,000 שקל ומחר מסיימים את הכל’. לקחתי 10,000 שקלים במזומן, שמתי במעטפה ומסרתי לאותו נהג, שבא הפעם עם אוטו אחר. ואז ג'וליה מתקשרת: ‘ראיתי בבנק שיש לך עוד כרטיס אשראי, את חייבת לנו כסף - תוציאי פעמיים 3,000 שקל. שוב הגיע שליח, הוצאתי כסף ונתתי לו הכל. הפעם צילמתי אותו. אחר כך נסעתי לבן שלי וסיפרתי לו הכל, כי פחדתי שמאזינים לי בטלפון, והלכנו ביחד למשטרה".
יבגנייה, בת 70, עלתה לארץ ב-98' מאוקראינה עם שתי בנותיה. במשך 25 שנה התגוררה בחולון, עד שעברה לפני שנתיים לדיור מוגן באשקלון. "עבדתי כתופרת, טיפלתי בזקנות, עבדתי בניקיון. כל השנים האלה גרתי בשכירות. בגיל 68 יצאתי לפנסיה, הלכתי לעמיגור וביקשתי שימצאו לי דיור ליד הבת הגדולה שלי באשקלון, וקיבלתי דירה קטנה בהוסטל עם 600 דיירים".
לא חששת מהמצב הביטחוני בדרום?
"זאת לא המלחמה הראשונה וגם לא האחרונה. התרגלנו. יש לי בהוסטל דירת שני חדרים, אני ישנה בממ"ד וטוב לי".
לידי כנופיית העוקץ נפלה יבגנייה בתחילת מאי, כשרצתה בסך הכל לקנות סולם. "אמרתי לבת שלי שאני צריכה סולם, והיא אמרה לי: אפשר להזמין כזה באינטרנט. אז צילמתי והעברתי לה בנייד את כל פרטי האשראי שלי, היא שילמה וזהו, שכחתי מזה", היא נאנחת. "בערב אני מקבלת צלצול מאישה בשם קטי אשכנזי, שטוענת שהיא מבנק הפועלים. 'הבוקר פרצו לך לחשבון מרחובות וניסו למשוך 2,400 שקל’, היא אומרת, ‘תהיי רגועה, הבנק חסם את הפעולה. לא נגעו לך בכסף'.
"כשסיפרתי לה ששלחתי את פרטי האשראי לבת שלי כדי שתקנה לי משהו מהאינטרנט, היא צעקה עליי: 'מה עשית? מה את ילדה קטנה?' ואז גם העבירה לי שיעור: 'יש מטומטמים כמוך שמאזינים להם בטלפון, ותוך שנייה כל הפרטים שלך אצלם’. אמרתי: 'טוב, אם כבר עשיתי את השטות הזאת, איך לתקן?' והיא ענתה: 'אנחנו רוצים לתפוס את מי שמנסים לגנוב כסף מהחשבון שלך, ולכן אסור לך לספר לאף אחד, כדי לא להבריח אותם. לאור המצב, את צריכה להחליף את כרטיס האשראי שלך ולמסור אותו לשליח שיגיע אלייך מהבנק'. היא ביקשה ממני את הסיסמה כדי שינפיקו לי כרטיס חדש וסיסמה אחרת. הכנסתי את הכרטיס למעטפה וקטי התקשרה שהשליח כבר למטה עם אורות דלוקים. מסרתי לו את המעטפה והוא נסע”.
אבל זה לא היה הסוף.
“למחרת, זה היה יום חמישי, אני בדרך למספרה וקטי מתקשרת לשאול אם סיפרתי למישהו. עניתי שלא והיא אמרה: 'הנהג שלנו ייתן לך כרטיס חדש וסיסמה ביום ראשון’. ושוב היא מזהירה: ‘אל תספרי לאף אחד’. ביום ראשון עוד טלפון: 'הכרטיס מוכן, אבל מישהו רוצה שוב להיכנס לחשבון שלך’. היא טוענת שה’גנבים' ביקשו להגדיל לי את מסגרת האשראי ל-12 אלף שקל, והם מה’בנק’ אישרו, כך שאם הנוכלים ישאלו אותי אם זה נכון ‑ שאגיד שכן”.
וכל הזמן הזה לא ניסית למשוך כסף מהחשבון?
“אנחנו גמלאים. כמה ימים זה לא קריטי בשבילנו. חיים בצניעות”.
מתי גילית שנעקצת?
“אחרי שבועיים הבת הגדולה שלי מתקשרת פתאום בלחץ: 'אמא, את בסדר?’ אמרתי: 'כן, למה? מה קרה?' והיא אומרת: 'התקשרו עכשיו מהמשטרה, שגונבים את הכסף שלך. לקחו 41 אלף שקל'. אמרתי לה: 'אבל היו לי רק 19 אלף שקל', והיא אומרת: 'אז אולי עשו לך מינוס', ואני אומרת לה: 'טוב, אל תצעקי, שלא אקבל עכשיו דום לב’ וכבר מבינה שעבדו עליי, כי היו פה איזה שישה-שבעה צלצולים של קטי, ופתאום שבועיים שקט? התקשרתי לבנק וביקשתי לדבר עם קטי אשכנזי, והפקידה עונה: 'אני עובדת ותיקה, לא מכירה עובדת כזאת'”.
מה עשית?
“הלכתי בערב לבנק, להוציא דפי חשבון, וראיתי הרבה משיכות. כשהחוקרת שאלה למה האמנתי שהתקשרו מהבנק, עניתי שחזרתי למספר של קטי והגעתי למענה קולי של בנק הפועלים ולכן האמנתי”.
אחת הסיבות, כאמור, להצלחת העוקץ, כפי שמעידות יבגנייה ומארינה, היא השימוש שעושים הנוכלים במרכזיית טלפונים בשם “קול סנטר”, המחוברת לשירות המאפשר לרכוש מספרי טלפון פיקטיביים, התואמים למספרי טלפון מקוריים. “זה שירות חוקי שנותן מענה לחברות מסחריות גדולות ומאפשר להן להתקשר לכל מקום בעולם, במספרים לבחירתם. הנוכלים צריכים רק להוסיף את קידומת הארץ ואת הנייד של הקורבן”, מסביר רס”ב ליבמן.
ומה קורה כשחוזרים למספר הזה?
“מגיעים למספר הטלפון האמיתי, כלומר אי-אפשר לעלות על המתחזים”.
חברי הרשת השתלטו גם על חשבונות בנק שלא היו בהם כסף או סכומים גדולים, ולקחו בשם הקורבנות הלוואה דיגיטלית, הַזמינה מיידית בסכום של עד 200 אלף שקל, מסביר רס”ב ליבמן. "לפעמים הם גם העבירו חלק מהכסף לחשבונות ריקים ואז התקשרו לבעל החשבון, טענו שהעבירו לו כסף בטעות והוא חייב להחזיר אותו, וכך לקחו ממנו את הסיסמה לאתר".
זה מה שקרה לאלה בת ה-76 מאשקלון, עולה מאוקראינה, שהנוכלים התחזו לעובדי שירות התמיכה הטכני במחשב שהיא מנויה אליו. “יש לי שירות תמיכה במחשב, שמטפלים בו מרחוק באמצעות תוכנת AnyDesk”, היא מספרת. “בסוף אפריל התקשר בחור בשם ולדימיר, שאמר לי שהוא מנקה את המחשב אצלי בבית ואת הטלפון”.
ומסרת את פרטי כרטיס האשראי שלך?
“כן, לצורך התשלום, כי מורידים לי 50 שקל בחודש. ב-9 במאי (יום הניצחון על גרמניה הנאצית, ש”מ) הלכתי לאזכרה השנתית לחיילים בבית העלמין עם גיסתי, וקיבלתי טלפון בעברית לוואטסאפ. מדברת אישה ואומרת שלחשבון שלי בבנק לאומי נכנס הרבה מאוד כסף”.
איך הגבת?
“אמרתי שכרגע אני בבית העלמין ולא מדברת טוב עברית וביקשתי שתתקשר מאוחר יותר. אחרי שעתיים התקשרה ‘קטי אשכנזי’ מבנק לאומי, טענה שבוצעה העברה כספית גדולה לחשבון שלי ושצריך לבטל את כרטיס האשראי ולמסור אותו במעטפה לשליח מטעם הבנק. התחלתי לשאול שאלות, ואז גבר התערב בשיחה והסביר שיש עכשיו בחשבון 48 אלף שקל 'שלא שייכים לך. את חייבת לסגור את החשבון מיד ולהחזיר את כרטיס האשראי לבנק’. הגיע גבר בשנות ה-40, עם רכב מסוג טויוטה בצבע כסף, ולקח את הכרטיס”.
ובוצעו משיכות מהכרטיס שלך?
“כן. כבר באותו יום בוצעו שש משיכות, של 47,500 שקל בסך הכל, ושתי העברות – אחת של 48 אלף שקל ועוד העברה של 17 אלף שקל. סך הכל 65 אלף שקל. ביום ראשון הלכתי לבנק לקחת את התדפיס וראיתי שנשארו בחשבון 17 אלף שקל. הם גנבו ממישהו אחר והשתמשו בחשבון הבנק שלי כדי לטשטש את הגניבה שלהם".
גם סבטלנה, בת 72 מתל-אביב, גילתה לתדהמתה שנלקחה בשמה הלוואה של 190 אלף שקל וסכום נוסף ללא רשותה. "ב-25.12.2023 התקשרה אישה בשם ויקטוריה לנייד של בעלי לספר שהגיעה לו פנסיה מרוסיה ושאלה איך הוא מעדיף לקבל את הכסף: ביורו, או בדולרים”, מסרה סבטלנה בעדותה במשטרה. “למחרת אני קיבלתי שיחה מיוליה, שביקשה את פרטי האפליקציה של הבנק שלי כדי לעשות את הפרוצדורה. היא ביקשה שאקריא לה את הקודים שאקבל לנייד, ובזה זה נגמר. למחרת סיפרתי לבת שלי ובעלה אמר שזאת נוכלות. כשנכנסנו לחשבון שלי גילינו שנלקחה הלוואה על שמי בסך 190 אלף שקל וכל הכסף, ואפילו יותר, עבר לחשבון של אלכסנדר פלוטקין (הנאשם העיקרי) בבנק דיסקונט באשדוד, שוויקטוריה אמרה שהוא עובד של הבנק ואמור לטפל באבטחה של החשבון שלי”.
לפי כתב האישום, הנוכלים העבירו מהחשבון של סבטלנה לחשבונו של פלוטקין 226 אלף שקל. משם הוא העביר 120 אלף שקל לצ'יינג’ באשדוד ואת היתרה לצ'יינג’ נוסף, ומשך את הכסף משניהם במט"ח.
בחקירתו התברר כי אלכסנדר פלוטקין עבד בעבר כעשור בחברות הייטק שונות, נחשב לעובד טוב ופוטר בגלל קיצוצים. הוא עבר משבר אישי, התגרש ולא הצליח למצוא עבודה. חברי רשת ההונאה דגו אותו ככל הנראה באמצעות מאגר הנתונים שעומד לרשותם, והצליחו לגייס אותו אליהם. שליחים אחרים שסייעו להם, הגיעו לארץ כתיירים מרוסיה.
פלוטקין נעצר ב-15 במאי, בשעת מעשה, בעודו מחכה מחוץ לסניף בנק לסימונה, קשישה שורדת שואה בת 82 מקריית-אונו, שתעביר לידיו סכום כסף נוסף.
רס"ב ליבמן: "כשמארינה התלוננה, היא הביאה את התמונות שבהן צילמה את הנאשם המרכזי ואת מספר הרכב שלו. אחרי בדיקה גילינו שהרכב שכור על שמו, הגענו למספר הטלפון שלו, עשינו עליו איכונים וראינו שהוא שכר כל שבוע רכב אחר במשך כמה חודשים. בטלפון שלו מצאנו גם פוסטים שהוא הוציא מהטלגרם על העוקץ הרוסי והבנו שמדובר בשותף לרשת נוכלים. במקביל לחקירה הסמויה, מצאנו במערכת המשטרתית כמה תיקים שהוא זומן לחקירה בעניינם ולא הגיע, ומשום מה לא נעצר”.
רס"ב אלימלך: "כשהגענו אליו, סימונה הייתה בבנק. בדיעבד גילינו שהיא רבה שם עם הפקידים כי רצתה למשוך את כל הכסף שלה והם ניסו למנוע זאת ממנה, כשפלוטקין מחכה לה בחוץ. עצרנו אותו אחרי שהחזיר אותה הביתה והמשכנו משם ישר לחיפוש בביתו באשדוד. מצאנו שם 34 כרטיסי אשראי של קורבנות העוקץ, מתוכם כמה כרטיסים של אותו אדם, והתחלנו לאתר אותם ואת המשיכות שביצע בכרטיסים שגנב ואת מצלמות הכספומטים שמהם ביצע את המשיכות”.
פלוטקין, מספר רס”ב אלימלך, פתח על שמו חמישה חשבונות בבנקים שונים, שאליהם העבירו את הכספים של הקשישים, והוא משך מהם את הכסף והתחלק ברווחים עם חברי רשת ההונאה. חלק מהכספים הולבנו באמצעות צ’יינג’ים. “היו שלוש פעימות בסך 206 אלף שקל לשני צ’יינג’ים באשדוד, שמהם משך הנאשם פלוטקין במט”ח את כל הכסף”.
כתב האישום מייחס לו 20 אישומים בגין ביצוע עבירות של קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש בכרטיסי אשראי בנסיבות מחמירות וניסיון לשימוש בכרטיסי אשראי.
בבקשה לעצור את פלוטקין עד תום ההליכים, טענה התובעת פקד נימרוד שחל כי “מדובר ברשת הונאה, שפעלה בשיטות פעולה מתוחכמות אשר מחייבות תכנון מוקדם, קשירת קשר, מיומנות באיתור קורבנות פוטנציאליים תמימים, ברובם קשישים שאינם דוברי השפה”.
עו”ד אלין שקף, שמייצגת את אלכסנדר פלוטקין מטעם הסניגוריה הציבורית, מסרה בתגובה: “מרשי הוא אדם נורמטיבי, שעבד עד לאחרונה כמתכנת. גורמים עברייניים ניצלו את המשבר אליו נקלע ויצרו אצלו מצג שווא שהוא מסייע למשטרת ישראל. כמו כן ברור שחלקו בפרשה הוא קטן, ובמשטרת ישראל הסתפקו בהגשת כתב אישום נגד השליח, שהוא בעצמו קורבן”.
בינתיים, החקירה עדיין נמשכת, וצפויים כתבי אישום נוספים בפרשה.
זהירות, עוקץ לפניך
ראש מחלק הונאה במחוז דרום, רפ"ק מיכאל מיכאלי, עם עשרת כללי הזהב להימנעות מהונאה:
1. יש להימנע מלחיצה על קישורים שנשלחים בהודעות סמס, אלא אם מדובר בגורם שאתם מצפים ממנו להודעה כזו.
2. הבנקים וחברות האשראי לעולם לא יבקשו מכם פרטים חסויים, יש להם אותם.
3. הבנקים, חברות האשראי והמשטרה לא מפעילים אזרחים כדי להילחם בעברייני מרמה, כל בקשה כזו מצביעה על כך שמדובר בהונאה.
4. אין לאפשר לאף אחד להשתלט לכם על הטלפון מרחוק, גם אם הוא טוען שהוא מחברת האינטרנט שלכם. במקרה כזה, צרו איתו קשר בטלפון המוכר לכם, של החברה שאיתה אתם עובדים.
5. אין למסור פרטי זיהוי של חשבון הבנק או של כרטיסי האשראי או את הכרטיסים פיזית עם קוד לאף אחד.
6. אם יש ספק אין ספק ‑ דווחו מיד לבנק ולמשטרה שיבדקו את החשד.
7. בכל שיחה מוזרה או דרישות מוזרות, יש לשתף גם בן משפחה קרוב.
8. אפליקציות יש להוריד רק מהחנויות הרשמיות של גוגל ואפל.
9. אם מתקשרים מהבנק או המשטרה ומבקשים שתעשו עבורם פעילות כספית ותשמרו על סודיות, דעו שמרמים אתכם. נתקו מיד ודווחו על כך.
10. אם בכל זאת לחצתם על קישור זדוני או ביצעתם פעולות שגויות והבנתם שרומיתם, דווחו מיד לבנק ולמשטרה שיטפלו בכך.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.07.24
