הברכה ששינתה את כל האווירה בבית הספר
כשליאת שמרלינג-מאיר שמה לב שכבר כמעט אף אחד לא אומר "בוקר טוב" ולא מתייחס לאנשים שמסביבו, היא החליטה לשנות את המצב ורתמה את תלמידי כיתתה. התוצאה - כולם מחייכים על הבוקר
אחד הדברים שאני מקפידה עליהם מדי בוקר הוא לברך אנשים שאני פוגשת בדרכי בברכת "בוקר טוב". שמתי לב שהדבר הקטן הזה, תשומת הלב הקטנה הזאת, גורמת לאדם שמולי לחייך ולי - להרגיש קצת יותר שייכת וקצת יותר שמחה.
כמחנכת, הדבר שנמצא בראש סדר העדיפויות שלי הוא החינוך, משמע, להוות דוגמה, לעודד לערכים כמו אדיבות, אופטימיות, סקרנות, אכפתיות, אנושיות, ביטוי עצמי, סקרנות, יצירתיות ועוד. חשוב לי שאלו יחלחלו, יתפתחו, יעמיקו ויהיו חלק מהערכים של תלמידיי.
כך, אחד הדברים שאני מקפידה עליהם כל בוקר הוא ברכת "בוקר טוב". בכל בוקר אני שואלת את תלמידיי: "מי ברך הבוקר מישהו בבית? בבית הספר?" אנחנו עורכים דיאגרמה בה אנו מסמנים כמה ילדים בכיתה ברכו בברכת "בוקר טוב" או ברכה אחרת ועל ידי כך מרחיבים בכל יום את מספר המברכים.
להתייחס למישהו אחר
למה אני מתעכבת דווקא על ברכת "בוקר טוב", אתם בטח שואלים. אז בואו נחשוב על זה רגע יחד. חשבו על עצמכם - נכנסתם בבוקר למשרד ואף אחד לא התייחס לכניסתכם או במקרה הטוב, מישהו אמר "שלום" וחזר למסך המחשב שלו. מכירים את הסיטואציה? איך זה גרם לכם להרגיש? מנגד, חשבו על בוקר שבו אתם נכנסים למשרד ואחד העמיתים שלכם מברך אתכם בברכת "בוקר טוב" - איך תרגישו במצב זה? מה תגידו? כנראה שזה יעלה חיוך, אפילו קצת, על שפתיכם ותשיבו בברכה בחזרה. באמירה כל כך קטנה יצרתם שינוי קטן בעולם - התייחסות, חיוך ואישור קיומו של אדם נוסף במרחב שלכם.
להגיד "בוקר טוב" נשמע לנו דבר ממש בסיסי אבל האמת? שלצערי זה כבר לא. כשאני הולכת ברחבי בית הספר בבוקר אני רואה עשרות ילדים עוברים אחד ליד השני מבלי לומר מילה, זה צובט לי בלב. מנגד, אני רואה את תלמידיי בהתלהבות, צהלה ובשמחה עוברים ומברכים בברכת "בוקר טוב" את העוברים לידם - את השומר בכניסה לבית הספר, אחים בוגרים, ילדים משכבות אחרות, אנשי צוות ואחד את השני.
שרשרת של ברכות
בכל בוקר אני שואלת "איך הרגשת כשברכת בוקר טוב?" התשובה הרווחת היא "הרגשתי טוב". ואז אני מקשה, מנסה לחדד ולדייק: "מה הרגיש לך טוב?" ואז עולות שלל תשובות: "כשאמיתי אמר לי בוקר טוב הוא ראה שהגעתי ואז שיחקנו", "כשעלמה אמרה לי בוקר טוב היא שמה לב שהנעליים שלי חדשות ואמרה לי להתחדש", "כשאמרתי בוקר טוב לישראל השומר הוא אמר לי 'לילה מצוין' וזה היה ממש מצחיק".
הם מדרבנים אחד את השני - "בוא נלך להגיד שלום לאילן המנהל", הם מברכים אחד השני ויוצרים אווירה נעימה, מזמינה ומחויכת בכל בוקר מחדש. כשילד מברך בברכת "בוקר טוב" את האחר הוא מתייחס ומאשר את קיומו, הוא מתנהג בנימוס והברכה שלו מתחילה ליצור שרשרת של ברכות, של יחס, של תגובה, של ראיית האחר.
מדהים איך בתשומת לב כל כך קטנה, כמו ברכת "בוקר טוב", אפשר לעשות שינוי כל כך גדול בסביבה - לגרום לאנשים להיות שמחים יותר, מודעים יותר ורואים יותר - את עצמם ואת האחרים.
שנדע ליצור ולהרחיב את מעגל הברכות, היחס ותשומת הלב, כי שינוי גדול מתחיל במעשה קטן.
הכותבת היא מחנכת כיתות א'-ב' ובעלת הבלוג מורה בפיג'מה
הכיתה של ליאת. צפו:
לפנייה לכתב/ת 
