גם היום: ההורים עובדים והילדים בחופש
חג פסח הסתיים, חזרנו לעבודה אך הילדים עדיין בחופש. מה הפתרונות של ההורים, האם קל יותר לעבוד מהבית או דווקא להפך ומה עושים כשכבר אין ממי לבקש עזרה?
בזמן שכל המשק חזר לעבודה, הורים רבים צריכים למצוא סידור לילדים כי הם חוזרים למסגרות החינוכיות רק מחר (ד'). "הילדים לא בצהרון, אז אין להם מסגרות היום", משתפת ריקי ברנר, עצמאית ואמא לתאומים בני חמש וחצי. "גם בחול המועד לא עבדתי. אני מאמנת הורים וילדים והאימונים נדחו. אני לא יכולה לחזור לעבוד כעצמאית כי יש לי מחויבות כלפי הילדים".
עד כמה היום הזה שאת לא עובדת מהותי מבחינתך?
"כל יום שאני לא עובדת - לא נכנס כסף. הייתי שכירה עד לפני חצי שנה. יכולתי להגיד לבוס שלי שאני לא מגיעה או לקחת את הילדים לעבודה אם אין ברירה. יש יתרת ימי חופשה לנצל, העבודה מחכה ופחות מוטרדים. בתור עצמאית החופש מורגש יותר. כל יום חשוב, כל שעה חשובה. היום מבחינתי הוא יום ללא הכנסה. בכלל, לא ברור מדוע יש חופש גם ביום הזה, להבנתי זה קשור למסורת, לעדות, אבל בעיני זה מיותר. אני לא רואה בזה ערך, לא יודעת למה להוסיף עוד יום, בעיקר כשכל המסגרות הפרטיות חוזרות לעבודה".
על פניו, מחדדת ברנר, זה נראה שלעצמאים יש פריווילגיה, כהורים שעובדים מהבית, אך בפועל זה לא כל כך פשוט. "יש לי עמדת עבודה מהבית, הילדים מאוד מכבדים. הם יושבים לידי ומציירים. אני יכולה לעשות מעט עבודה מאחורי הקלעים, אבל את הכסף אני לא יכולה לייצר. אני לא הולכת לפגישות נטווריקנג, לא קובעת פגישות ואימונים, הכל בהמתנה עד שיחזרו למסגרות".
מה לגבי עזרה?
הסבתות עסוקות. הן עובדות, גרות רחוק וגם אי אפשר כל הזמן להפיל עליהן את הנטל. גם במהלך חול המועד והחופשה שקדמה לערב חג הייתי צריכה כמה שעות לעבוד ולהשלים פערים. הן עזרו, הילדים ישנו אצלן, הבעל היה איתם, מצליחים קצת לתמרן אבל אי אפשר להגביל את החיים של ההורים שלנו כדי שנוכל לייצר הכנסה".
לא ברור למה יש היום חופש
"כביכול, יש לי את כל התנאים, משום שבעלי מורה, ועדיין לא ברור למה יש חופשה ביום שלישי", אומרת מעיין גלבוע מפתח תקווה, אמא לילד בן 11 חודשים הנמצא במסגרת פרטית והולך לגן היום ולילדה בת 4, הרשומה לצהרון. אנחנו לא משלמים על הצהרון בפסח, משום שזה חלק מהתשלום השנתי, אבל זה לא סידור אידאלי, זו לא מסגרת חינוכית".
לדברי גלבוע, "בפועל, יש חוסר הלימה בין העובדים במשק למשרד החינוך. ימי החופשה נקבעו לפני המון שנים. היום שני ההורים עובדים ולכן החופשות לא מותאמות להלך החיים. כל המשק חוזר לעבוד ביום שלישי, במה אנחנו שונים מהמורים? יש לי המון הערכה למורים. ברור לי שהם עובדים קשה. אני מכירה את זה מקרוב, הרי בעלי הוא מורה, אבל אפילו אני לא מבינה את המשמעות של היום החופשי. כולם באותו מצב אז למה אנחנו לא זכאים לחופשה? בנוסף, החופשות קוטעות לילדים את הרצף. שבועיים וחצי חופש לילדי גן זו הפסקה לא קלה, כזו שתהיה לה השלכה כשיחזרו לשגרה. הם יתקשו להיפרד בבוקר, להתאקלם מחדש".
למה לא לנצל את יום שלישי כעוד יום של זמן איכות?
"כל רגע הוא רגע קסום ואני נהנת מהזמן שלי איתם מאוד, אבל מגיע השלב שגם להם נמאס מהרוטינה של החופש. ילדים מחפשים שגרה, רוצים מסגרת, לדעת מה קורה, לחזור למוכר והידוע. יש לי תחושה שילדים עד סוף יסודי, כאילו חיים מחופש לחופש, מסידור לסידור".
אולי יעניין אותך גם:
- "מרגישה שאנשים בוהים בעגלה של הבת שלי"
- השיחה שגרמה לי להיות בולמית בגיל 12
גם להשתעמם זה בסדר
"כשהילדים יוצאים לחופשה ההורים מוטרדים מאוד", אומרת מרסל יהב מנס ציונה, אמא לארבע בנות (5, 6, 13 ו-14) ובעלת צהרון פרטי. "נגמרו להם ימי החופש לניצול וזו הסיבה שהם לא מצליחים ליהנות מזמן האיכות עם הילדים. אם לכל המגזר היה חופש, הורים היו תופסים את זה אחרת. כיום, הם צריכים להוציא כספים על צהרוניות, אטרקציות, טרודים למצוא תעסוקה לילדים ולכן ההנאה היא לא טבעית. אבל אני טוענת שאם הוטל עלינו חופש, נעשה את המיטב ונהנה מהיום הזה".
היום הזה לא מיותר? הבנות שלך לא מטפסות על הקירות?
"מגיע לילדים חופש כמו שלנו היה. אני כילדה נהנתי מהחופשים, חיכיתי להם, פעם כל השכונה הייתה בבית, היה כיף. כמה אפשר סביב הלימודים כל הזמן? במהלך השבוע יש עומס, שגרה, חוגים. בחופשות יש שקט. אנחנו משתדלים לסיים את מטלות השיעורים והעבודות לבית ספר כבר ביום הראשון כדי לא לחכות לרגע האחרון. אני משקיעה בבילויים ליד הבית, מתכננת מראש, דברים קרובים שלא מצריכים הוצאה כספית גדולה. הגדולות עצמאיות יותר, הן לא זקוקות לי. הן יכולות לחמם אוכל לעצמן, להמשיך לישון, להזמין חברות וגם להשתעמם זה בסדר. לילדים קטנים יותר קשה, צריך להעסיק אותם".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
מתמרנים ומוצאים פתרונות
"הבאנו ילדים לעולם לא כדי שיהיו במסגרות או ביבייסטר, עובדים ומסתדרים. אז היו חוזרים יום קודם. מה השוני?", כך טוענת אירה חסאן, אמא לשתי בנות (4 ו-8) וקוסמטיקאית שעובדת מהבית והיום הבנות איתה.
"אני לבד עם הילדות כל היום ועדיין מצליחה לעבוד, גם בחופשים או ערבי חג. יש קצת עזרה מההורים שלנו אבל אני לא נשענת עליהם. בעלי עובד המון שעות, גם ההורים שלי. הילדות עצמאיות מאוד בבית וכיף לי שהן איתי. התפוקה של העבודה לא יורדת גם במהלך החופשות כי אני מצליחה להעסיק אותן תוך כדי. מכינה אוכל מראש, משחקים, פלסטלינה, יצירה והן יושבות בשולחן פלסטיק לידי כשאני עובדת בסלון".
עוד היא מוסיפה, "הילדים צריכים אותנו, צריכים את ההורים לידם. יום חופש אחד או פחות לא ישנה דבר, זה הכיף שלהם להיות איתנו בבית. גם בתור ילדה חיכיתי לחופשים האלו. ההורים יצאו לעבוד ואנחנו העסקנו את עצמנו, הלכנו איתם לעבודה. מסתדרים. גם כשהייתי שכירה הסתדרתי, מתמרנים, מוצאים פתרונות".
ומה לגבי שבוע חופש שהיה לפני החג? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
