הסיבה האמיתית שהחלטנו להרחיב את המשפחה
גילוי הסרטן והפחד שהילד יישאר לבד, הרצון לשנות קריירה והחברה הטובה שנכנסה להריון. הורים מספרים מה גרם להם לרצות עוד ילד ואילו שיקולים הם לקחו בחשבון
מה גורם לאנשים להחליט שזה הזמן שלהם להפוך הורים? ומתי הזמן המתאים לילד שני ואולי גם שלישי, רביעי או חמישי? כשהתחלתי לעבוד על הכתבה, חשבתי שאנשים יספרו לי על שיקולים כמו רצון למרווחים מסויימים בין הילדים, מעבר דירה, שיקול כלכלי, התייחסות לקריירה או ללימודים או "סתם" רצון לילד נוסף אבל כל המרואיינות הפתיעו מאוד בתשובותיהן.
החלטה של רגע
תמר כהן לביא, אמא לארבעה ילדים (11, 9, 4 ו-3) לא תשכח את הערב בו קיבלה שיחת טלפון שאפשר להגדיר אותה כגורלית: "חמי היה על ערש דווי וצחי בעלי היה לידו עם שאר האחים והמשפחה הקרובה. הייתי באותו הערב בבית עם שתי הבנות המקסימות שלנו שהיו אז בנות חמש ושש והייתה לי הרגשה שמשהו עומד לקרות, תחושה מאוד לא נעימה", היא מספרת.
"הטלפון צלצל וצחי הודיע לי בקול רועד שאביו נפטר. אמר כמה מילים נוספות על הסיטואציה והתחושות שלו ואז הוא סיים במשפט שלא אשכח - 'תמר, אנחנו צריכים עוד ילדים ובקרוב מאוד'. לא ידעתי איך להגיב. חשבתי על מה שעובר עליו עכשיו והיה לי ברור שהוא צריך אותי. נטיית הלב שלי הייתה להסכים איתו בלי היסוס. שנה אחרי השיחה נולדה אוריה שהביאה עוד אור לחיינו ואחר כך נולד גיא, בן אחרי שלוש בנות והאושר היה גדול".
בעקבות גילוי הסרטן
גליה רטמן, אמא לשני ילדים (3.5 שנים ו-3 חודשים) ילדה את בנה הראשון כשהייתה בת 32, בזוגיות של ארבע שנים עם בן זוג המבוגר ממנה ב-37 שנה, וחשבה שזה יהיה הילד היחיד שלה. אולם אנחנו מתכננים תוכניות ולחיים יש את הדינמיקה שלהם: "לפני שנה וחצי אובחנתי כחולת טרום סרטן שלב 3 ותפסנו את זה בזמן ממש במקרה", היא מספרת. "באותו רגע הבנתי שאני לא יכולה להשאיר את הבן שלי 'לבד'. אחרי שעברתי ניתוח והמתנו חצי שנה כדי לוודא שהכול בסדר, הבנתי שזה הזמן. כמובן היו הרבה חששות, במיוחד לבן הזוג שלי, אבל איכשהו הרגשתי שזה הצעד הנכון".
בזכות החברה
עדה אופיר, אמא לשלוש בנות (10, 7 ושנתיים) תמיד ידעה שהיא רוצה ילד שלישי אבל לא החליטה מתי התזמון הנכון לכך. "היו מלא תירוצים למה לא", היא מספרת. "בדיוק עברנו דירה והזוגיות הייתה במשבר בעקבות בניית הבית ואחר כך הייתה מלחמה וגם היינו בלחץ כלכלי".
איך למרות הכול זה קרה?
"חברה טובה שלי סיפרה לי שהיא בהריון. יש לנו ילדות באותם גילאים, חברות טובות מאוד ואנחנו שכנות. הודעתי לבעלי שנכנסים להריון עכשיו כי אסור לפספס את הרצף. נכנסתי להריון אחרי חודשיים (ניסיון שני) והצלחתי לשמור על אחידות עם חברה שלי.
"זה היה טריגר כי חששנו מלא ואז כשהיא נכנסה להריון הבנתי שאסור לי לפספס את המומנטום. קינאתי בה על ההריון, פתאום נורא התחשק לי ולא רציתי לפספס את הרצף של החברויות. זה נוח כי הבנות שלנו חברות טובות וביחד בכיתות ובחוגים".
דחיפה לשינוי קריירה
"ההחלטה להביא את הילד הראשון הייתה הכי קשה. לא הרגשתי שאני מוכנה, פחדתי מאוד להיכשל כאמא, עוד לא חשבתי על הקריירה ורק סיימתי לימודי תואר שלישי", אומרת סווטה בוטקו, אמא לשלושה ילדים (7, 5 ושנה וחצי). "כעבור שנה הרגשתי שאני אוהבת להיות אמא ורציתי שלבת שלי יהיו אח או אחות בהפרש גילאים קטן".
בוטקו מספרת שלגבי הילד השלישי היו הרבה שיקולים. "עברו שלוש שנים מאז שנולד הילד השני והתחלתי לבנות קריירה באדריכלות אבל לאט לאט ההתלהבות ירדה והתחלתי לחפש משהו שבו אצליח לבטא את עצמי. לבעלי הייתה מצלמה מקצועית וכמה עדשות שקנה. חשבתי שאולי אנסה, רציתי לתלות כמה תמונות של הילדים על הקיר וזה תפס אותי. התחלתי להרגיש שהתחום הזה הרבה יותר אמנותי והשמיים הם הגבול אבל איך אתחיל?".
מה הקשר בין הלבטים שהיו לך על הקריירה להרחבת במשפחה?
"רציתי ילד שלישי, רק לא חשבתי מתי זה יקרה. פתאום הבנתי שזה הזמן. הוא גלגל ההצלה שלי, הוא יביא לחיים שלי תקווה, הוא ייתן לי דחיפה ויוציא אותי מהמעגל הסגור של המשכורת המכובדת והרכב. התחלתי קריירה חדשה עם התינוק על הידיים. לא רציתי שהוא יהיה בגן מגיל שלושה חודשים וגם לא משישה. הוא נולד לפני שנה וארבע חודשים ועדיין לא נכנס לגן ואני כבר עובדת כצלמת ילדים. איתן הקטן שלי, הכוכב שלי. בזכותו הצלחתי כאמא וגם כבן אדם שמצא את המקום שלו"
לילד הגדול יהיה עם מי לשחק
שירה בן לולו נכנסה לחדר של בנה רואי כשהיה בן שנה ופרצה בבכי. לא קרה לו כלום, הוא פשוט שיחק עם עצמו. "כאב לי שהוא שיחק לבד והחלטתי שהגיע הזמו שיהיה לו אח", היא מספרת. בנה השני, ארי, נולד שנה אחרי ההחלטה ויש בין האחים הפרש של שנתיים והם בגילאים שמונה ושש. לפני חודשיים נולדה אחותם הקטנה - אוריה, ובן לולו טוענת שכרגע היא לא חושבת על ילד נוסף.
האם לקחת בחשבון שיקולים כמו מצב כלכלי או קריירה?
"ממש לא. כשנכנסתי להריון בפעם הראשונה זה היה מטעמי גיל בלבד. הייתי בת 29 ואפילו באותה תקופה לא עבדתי. זרמתי עם החיים וידעתי שהכול יסתדר בסוף".
לנקות את הגוף מגלולות
ויש גם כאלו שלא מתכננים - "עשיתי הכול חוץ מלתכנן את ההריון שלי", מספרת רעות גוויסר, אמא לנגה בת השמונה חודשים. "התחלתי לרוץ, תיכננו ירח דבש במרכז אמריקה וגרנו בקומה אחרונה בלי מעלית. כשנגמרו לי הגלולות התעצלתי ללכת לחדש את המרשם ויום רדף יום. אחרי זה שיכנעתי את עצמי שלא נכנסים להריון כל כך מהר ובטח ייקח לי זמן להתנקות מהגלולות. אז התנקתי ממש מהר כי נכנסתי להריון כבר באותו חודש והייתי בהלם".
מה לגבי הפעם הבאה? עכשיו את כבר יודעת שאפשר להיכנס להריון מהר מאוד
"לא נרצה פער של יותר משנתיים כי אם כבר אנחנו בסרט של הלילות וכל העניינים מסביב אז שיהיה פחות או יותר רציף. זה שיקול קצת מנוגד לשיקולים כמו כסף וכמו כוח כי זה אומר לשלם גן יקר כפול שתיים וזה אומר שבתוך שנתיים אני לא אעבוד שנה במצטבר".
העיתוי הנכון
"הוספת ילד למשפחה משנה את המרקם שלה, לפעמים מהותית, דבר שלעיתים משפיע על הבחירה הקשורה להבאת ילד", מסביר הפסיכיאטר ד"ר אילן טל. "לפעמים הבחירה מודעת ולעיתים נמצאת מתחת לפני השטח. כך, למשל, הורים שמרגישים קרובים וקשורים לבן או בת בכורים יעכבו הבאת ילד נוסף, מסיבות שונות, אך בתוך תוכם הסיבה יכולה להיות שהם חושבים שהילד אינו בשל לחלוק את הוריו עם אחר.
"לעיתים אחד מבני הזוג לוחץ להביא ילדים נוספים דווקא כדי לעזור לבן או בת הזוג להתבגר, או כדי לקשור אותו או אותה. זוגות רבים חשים שילדים משמשים כדבק בזוגיות, והבאת ילד נוסף היא ניסיון לחזק את הקשר. הורים לילדים חריגים יכולים גם הם להביא ילדים מתוך תחושה שילד נוסף שיהיה לא חריג יהווה מעיין תיקון. בסופו של דבר, עיתוי הבאת ילדים קשור גם לתנאים החיצוניים המסויימים של המשפחה, אך גם לרבדים עמוקים של קשר, חשש, אהבה ומורכבות המשפחה".