להיות הורים עם מאניה דיפרסיה וסכיזופרניה

"אי אפשר להתחמק מזה. כשאת עוברת משבר זה משליך על הילד. יש זמנים טובים וזמנים פחות טובים, יש עליות וירידות", מספרת שרונה חילוביץ קסה (32) מפתח תקווה שאובחנה במאניה דיפרסיה בגיל 18. האתגרים הלא פשוטים ששרונה עברה מגיל צעיר לא מנעו ממנה להתחתן ולהפוך לאמא, אבל גם לאחר שהקימה משפחה, לצד האושר הגדול, האתגרים ממשיכים.

שרונה הכירה את בעלה משה (34) בבית קפה "עלמא", מקום בו עובדים בין השאר גם אנשים משתקמים, במטרה להשתלב בקהילה. משה אובחן כסובל מסכיזופרניה לפני כ-15 שנה, ולאחר מספר אשפוזים החליט לשקם את עצמו. השלב הראשון היה במציאת עבודה וכך הוא הגיע לעבוד בבית קפה. "מהרגע הראשון שפגשתי אותה ידעתי שהיא תהיה אשתי", אומר משה. "זמן קצר אחרי הדייט הראשון עברנו לגור ביחד והיום יש לנו ילד בן שלוש בשם אביב, ובעל המקום הפך להיות הסנדק של הילד".

שרונה, היו לך חששות להיכנס להריון? 

"הייתי צריכה להכין את הגוף להריון כמו כל אישה שממליצים לה לקחת חומצה פולית. אנחנו אחראיים מאוד. הפסקתי עם הכדורים ברגע שגיליתי שאני בהריון. הגוף פתאום היה בריא, התחושה השתנתה, תחושה שההורמונים החליפו את הכדורים הייתי בתחושת 'היי' אבל מאוזנת.

"ההריון עבר בסדר אבל אחריו הייתה נפילה. חודש אחרי הלידה הלכתי לפסיכיאטר וחזרתי לקבל טיפול תרופתי שבגללו הפסקתי להניק. זה קצת תסכל אותי כי חשבתי שאני אתאזן ולא אצטרך לקחת כדורים יותר, אבל שרדנו גם את זה. משה היה מספיק חזק להחזיק אותי ואת הילד".

"אנשים צריכים ללמוד לקבל את השונה"(צילום: אלבום משפחתי)

"גם כשקשה אנחנו לא מוותרים"

כיום שרונה עובדת כסייעת צמודה לילד ומשה כמלקט סחורה. שניהם עובדים בשוק הפתוח עם סיוע של תעסוקה נתמכת. כדי להיות במקום שבו הם נמצאים היום, שרונה ומשה מקבלים עזרה ונתמכים בכל גורם שיכול להושיט יד, לומדים ומתייעצים.

"כמשתקמים", מסבירה שרונה, "מגיע לנו סל שיקום שכולל הרבה דברים. אחד מהם הוא סיוע דרך חברת 'שלו'. אחת לחודש אנחנו נפגשים עם עובדת סוציאלית ומדריכה שיקומית מטעמם. המדריכה עוזרת לנו במילוי טפסים, בירוקרטיה, מענה טלפוני ופיזי. היא הולכת איתי למקומות ועוזרת לי לברר מה הזכויות שלי. היא בעצם לימדה אותנו איך להתמודד ולחיות בחברה אחרי שהבינה מה הצרכים שלנו".

איך הסביבה הגיבה להקמת המשפחה?

שרונה: "סבתא של משה ז"ל תמכה, אמא שלי והאחיות שלי תמכו אבל הרבה אנשים מסביב אמרו שלא נחזיק מעמד, אפילו קצת קנאו בזוגיות שלנו".

משה "היו הרבה עיניים והרמת גבה, גם בגלל שאני כהה ושרונה בהירה. אישית נהייתי קצת יותר חולה כשהסביבה לא קבלה את הזוגיות שלנו. מה שחשוב זה התגובות מהמשפחה הקרובה שתמכה, בייחוד סבתא שלי ז"ל שהייתה כמו אמא בשבילי, גידלה ועיצבה אותי להיות בן אדם לפני הכול. יש סטיגמה על מה שעוברים המשתקמים, חושבים שהם אלימים, נראים חולים, אנשים שלא יכולים להקים משפחה ובטח לא להביא ילד. החברה לא תמיד סלחנית ולא תמיד חוסכת במילים או תגובות. אנשים מפחדים להתקרב כי הם חושבים שזה מדבק, שואלים אותי 'אתה לוקח כדורים? לא רואים עליך, אתה נראה נורמלי'".

שרונה מוסיפה ומדגישה שהם לא מתביישים. "מבחינתי אביב צריך לדעת הכול מגיל צעיר. היום יש יותר מודעות, פעם לא דיברו על זה, פחדו. אנחנו פתוחים, מדברים על הכול. אנשים צריכים ללמוד לקבל את השונה. אנחנו גם זוג מעורב וללא סטיגמות כלל. בסופו של דבר אנשים חייבים להבין שאנשים משתקמים הם כמו כולם, אנשים שרוצים להשתלב בחברה".

כיצד המשברים האישיים משפיעים על ההורות שלכם?

משה: "לפני שנה וחצי עברנו את אחת התקופות הכי קשות. לא עבדתי, נכנסתי לדיכאון עמוק והגעתי למצבי קיצון. התחלתי לשמוע קולות. הסכיזופרניה גורמת לך להאמין שהקולות שבך קיימים, קולות עם מחשבות. זה היה הכי קיצוני שיש אבל אני משתדל לפתור את הבעיות אצל פסיכולוגיים ועובדים סוציאליים, ולא להכניס אותן הביתה. היו משברים וזה קצת השפיע אבל הם היו מעטים.

"חשוב לי להיות אבא טוב. אני רוצה להגן על הילד שלי, על הילדים הבאים שאני מקווה שיהיו לנו. רוצה שיהיו גאים בי, שיחשבו שאני אבא טוב. אנחנו מודעים לכך שהמשפחה שלנו לא רגילה אבל הרבה פעמים שוכחים את הצרות בזכות אביב".

מה עושים ברגעים שבכל זאת קשה?

שרונה: "אנחנו מקבלים כל עזרה אפשרית באהבה. אנשים כמונו צריכים לקבל את העזרה. הקשיים שלנו שונים מקשיים של זוג רגיל. עם הזמן למדנו להתעלות מעל הקושי. האהבה שלנו חזקה מהכול וכשאחד מאיתנו עובר משבר נפשי, אז השני יהיה יותר חזק ויתפוס פיקוד. זה קצת קלישאה אבל ככה זה אצלנו, גם כשקשה אנחנו לא מוותרים. הזוגיות שלנו בריאה ויציבה. ברוך השם התגברנו על הרבה דברים".

"אני כרגע בתקופה הכי טובה בחיים שלי" מסכם משה. אני יציב, מקבל תרופה אחת לשבועיים, יש לי תמיכה מחברים חדשים, הילד שהוא ילד של אהבה וכמובן שרונה. בקרוב אהיה חונך, כדי לתרום מהניסיון שלי כמתמודד במשך 15 שנה. הוכחנו לכולם שגם זוגות עם קשיים נפשיים יכולים להתגבר ולהקים משפחה. האהבה שלנו ניצחה ובזכותה אנחנו מסוגלים להתגבר על הכול, וזה מסר לכל זוג - אפשר לעשות את זה עם הרבה אהבה וסבלנות".