חשיפה לפורנו: מתי ולמה לדבר עם הילדים
אם הילד שלכם גולש ברשת, יש סיכוי שהוא נחשף לפורנו בפרסומות ופרומואים. גם אם אתם בטוחים שהוא לא מבין וש"חבל להכניס לו דברים לראש", כדאי לשוחח איתו, בהתאם לגילו והבנתו. אז מה בדיוק אומרים?
"אם הילד שלי היה נחשף לפורנו, הייתי יודעת", "אין סיכוי שאדבר על זה עם הילד, כי אם הוא לא ראה - למה להכניס לו רעיונות לראש?", "יש לי ילדים טובים, יש לנו כהורים זוגיות טובה, לא רואה סיבה להתחיל לדבר על זה איתם מיוזמתי". מוכר לכם?
הורים רבים מתקשים לדבר עם ילדיהם על מין בכלל ועל פורנוגרפיה בפרט. זה לא מפליא, הרי פורנו שייך לעולם המבוגרים. ואולם מבלי להיכנס כרגע לשאלת המוסר בצריכת פורנו - למבוגרים יש את הידע והכלים להתמודד עם מה שהם רואים, לילדים אין. עוד ועוד מחקרים, סקרים וכתבות מראים שהילדים נחשפים לפורנו כבר בבית הספר היסודי. לקראת כיתה ו', מתברר, הרוב המוחלט של הבנים כבר נחשף לפורנו וגם כמחצית מהבנות.
הסיבה היא ללא ספק החשיפה המוגברת והלא מבוקרת למדיה. בעבר שימש הטלפון הנייד לשיחות ולהודעות טקסט, אבל כיום כל מכשיר כזה הוא חיבור מידי לאינטרנט, שבו שולטת תעשיית מין משגשגת. אז נכון שסרטי פורנוגרפיה באורך מלא כרוכים בתשלום, אבל פרומואים, טיזרים וגיפים של פורנו – עולים כפרסומת מזמינה באתרים לשיתוף סרטונים דוגמת יוטיוב, קופצים תוך כדי שימוש באפליקציות בסמארטפון ומופיעים כבאנרים במגוון אתרים אחרים שילדים חשופים אליהם. בעצם, קשה לילדים להימנע מלהיחשף לפורנו.
ההשלכות של החשיפה לפורנוגרפיה על ילדים עשויות להיות מרחיקות לכת. בראש ובראשונה - הפורנו ממכר, בעיקר בקרב בנים. צריכתו הכפייתית מעצבת תפיסות מעוותות של מיניות ויחסים, והוא מציג מודל של נשים כנועות ללא שיער גוף המשמשות אובייקט לחדירה ולאלימות - ומצטיירות כנהנות מזה. הפורנו יוצר גם דימוי גוף שלילי בהצגת איברי מין בגדלים לא סבירים ובשימוש בזוויות צילום שמתעתעות בצופה. מלבד זאת הפורנוגרפיה מקבעת סטריאוטיפים מיניים בקרב בנים ובנות.
דוגמה להשפעת הפורנוגרפיה היא שכיום מתבגרים נוטים להתנשק פחות ולקיים יותר מין אוראלי. נשיקה נתפסת בעיניהם כאקט אינטימי, שיש לייחד אותו לאחד או לאחת ולא לעשות עם כל אחד (הרי היא לא מופיעה בפורנו). לעומת זאת, מין אוראלי לא נתפס כמין כלל, והשפה המכובסת, בסגנון "זה רק לרדת", משרתת סיפוק מיני של בנים בעיקר, הנובע מתפיסות שהן תוצר של חשיפה לפורנוגרפיה.
"הבן שלי בן תשע, אין מצב שהוא רואה פורנו"
יש לו טלפון נייד? אם לא, לחברים שלו יש? אם לא, לאחים של החברים שלו יש? אם עניתם בחיוב על אחת או יותר מהשאלות הללו, יש להניח שהבן או הבת שלכם נתקלו בפורנו. מחקרים מראים שידע אמין ומבוסס על מיניות, על יחסים ועל פורנוגרפיה אינו מגביר את צריכתם או מוריד את גיל ההתנסות - אלא להפך.
אין מה לחשוש משיחה פתוחה וכנה על הנושא. גם אם ילדכם עוד לא נחשף אליו, סביר שייחשף אליו בעתיד הקרוב. אפשר לפתוח את השיחה ולהסביר שיש תעשייה שלמה של קולנוע שמשתמשת בגברים ונשים שמקיימים יחסי מין, כדי להרוויח מזה כסף. הרחיבו והסבירו שהרבה פעמים אנחנו יכולים לראות פתאום על המסך אנשים ערומים או צילום מקרוב של איברי מין של גברים או של נשים, שמנסים לפתות אותנו להיכנס לאתרים הללו. הדגישו שזה לא שייך לילדים, לא טוב לילדים ולא מציג יחסים אמיתיים בין אנשים. לא ככה אנשים מקיימים יחסי מין, ולא ככה נראים איברי המין של אנשים מבוגרים.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
אם ילדכם מספר שאכן נחשף לדימויים פורנוגרפיים, הקשיבו לו היטב. מטרתכם היא ליצור אווירה פתוחה ומקבלת כדי שירגיש בנוח להמשיך ולפנות אליכם בכל נושא - גם בנושא הזה - וככה לכם תהיה אפשרות להשפיע. אם תכעסו עליו, רוב הסיכויים הם שתחסמו את אפיק התקשורת הישירה איתו לעתיד, וזה לא משהו שכדאי שיקרה.
כדי לא לחשוף יותר ממה שהתכוונתם, בררו עם ילדיכם מה ראה בדיוק וככה תוכלו לתווך לו את המציאות ולהסביר לו איך הדברים נראים בעולם האמיתי. חשוב להסביר לילדים שפורנו זה לא צילום של יחסי מין, אלא של אלימות במין (מחקרים מראים שב-90% מהסצנות בפורנו יש אלימות מילולית, פיזית או שילוב של השניים). הסבירו שזהו בעצם עיוות של יחסי מין, שיש אנשים מבוגרים שאוהבים לצפות בו - אבל זה יכול לגרום לילדים לחשוב דברים לא נכונים על העולם. לכן תמיד כדאי להפסיק לצפות אם התוכן "קופץ", והכי חשוב - לשתף את ההורים כדי שיוכלו לעזור.
נחשפים לפורנו מגיל צעיר(צילום: shutterstock)
באיזה גיל להתחיל לדבר על פורנו?
בגיל שבו ילדכם נשאר לצפות לבד במסך - ובעיקר לפני שהוא מקבל את הטלפון הנייד הראשון שלו.
כמה כללי אצבע שחשוב לזכור:
תיווך המציאות: ילדים צעירים עדיין לא פיתחו חשיבה ביקורתית על העולם, ואם לא תעזרו להם בתיווך המציאות – תפיסת המציאות שלהם תתעצב מתוך התכנים שייחשפו אליהם במדיה. גם בחלק מהפרסומות יש חשיפה לא מותאמת של חלקי גוף ורמיזות מיניות, ובלי תיווך נכון יתפסו אותם הילדים כשיקוף של המציאות.
שיחה על מין או על אלימות מינית אינה מעודדת מתירנות מינית. אם כבר, אז להפך. לפעמים אפשר לראות ילדות או נערות שמחפשות חום ואהבה דרך מגע מיני ואינן מודעות לכך. דווקא הקניית ידע אמין על המציאות מאפשרת לילדים להחליט החלטות מחושבות יותר.
חשיפה לפורנו לא מעידה על ילדים "טובים" או "רעים", "מחונכים" או "לא מחונכים". הפורנו פשוט שם, זמין, אורב בכל רגע מאחורי המסכים שהשליטה עליהם הופכת לכמעט בלתי אפשרית. אז אם ילדים מחזיקים בכלי רב עוצמה כמו מסך עם חיבור לאינטרנט, מוטב שיידעו לפעול ולהגיב לו כדי לצמצם ככל האפשר את הנזק.
השאירו אפיק תקשורת פתוח. סביר להניח שאת שהשיחה שתקיימו בפעם הראשונה, ברמה המתאימה לגיל הילד, תצטרכו לקיים שוב בהמשך - ואולי אפילו כמה וכמה פעמים. יכול להיות שלילדכם יהיו שאלות בנושא, שהוא פתאום ייחשף לתוכן שירצה לברר אתכם בעקבות השיחה הקודמת וכיוצא באלו. אל תיבהלו. כל עוד יש לכם אפיק תקשורת פתוח – יש לכם השפעה.
היעזרו בכלים טכנולוגיים לניטור תכנים מזיקים - יש כיום מגוון כלים שמאפשרים רמה מסוימת של בקרה על התכנים שאליהם ילדיכם נחשפים במדיה. ביוטיוב, למשל, אפשר להגדיר חשבון בטוח לילדים, והוא יסנן תכנים מיניים. כמו כן יש אפליקציות שמנטרות את התכנים שילדים נחשפים אליהם ושולחות התראה להורים במקרה של חשיפה לתכנים בעלי אופי מיני או אלים.
הכותבת היא עובדת סוציאלית קלינית (.M.S.W), מטפלת בילדים ובני נוער
לפנייה לכתב/ת 
