הילד בן שנה? תנו לו לטעום מהכל
הפעוט שלכם הגיע לגיל שבו הוא כבר יכול לטעום אוכל מוצק? זה הזמן לתת לו להתנסות בטעמים חדשים ולעזור לו לפתח את הרגלי התזונה שלו. מחקרים מראים כי הרגלי התזונה של התינוק ידבקו בו גם בחייו הבוגרים ולכן חשוב להפגיש אותו עם מגוון רחב של מאכלים כבר בגיל צעיר. כך תעשו זאת
בשיתוף תנובה
כבר מגיל חצי שנה, כשהילדים מתחילים לאכול אוכל מוצק, כולם מקפידים להסביר לנו, ההורים, שחשוב מאוד לתת להם לאכול אוכל בריא בעל ערכים תזונתיים החשובים לגדילה, ולא שוכחים לציין מה טוב ומה פחות, איך שומרים על גדילה מאוזנת, מה לא כדאי ומתי וכן הלאה - בקיצור, יש לא מעט דברים לשים לב אליהם.
בכלליות, לא מעט מחקרים שנערכים ברחבי העולם קובעים כי הרגלי התזונה של התינוק שלכם הם אלו שילוו אותו גם בחייו הבוגרים וכדאי לעשות את זה נכון. כן, זו נשמע כמו המון אחריות, אבל בסך הכל מדובר בחשיפת הפעוט לכמה שיותר סוגי אוכל עם ערך תזונתי גבוה, על מנת שיתרגל לטעמם ויבין את חשיבותם בעתיד. הנה כמה טיפים והצעות שיוכלו לעזור לכם לגוון את התפריט של הבייבי שלכם:
טבילות, ממרחים ומעיכות
פעוטות אוהבים לטבול את האוכל שלהם. לנו זה טוב, מכיוון שנוכל להכין שלל מטבלים, כמו אבוקדו, גבינה לבנה עם עשבי תיבול כמו שמיר, עם פפריקה או אפילו חומוס וטחינה. גם מוצרי החלב נכנסים לקטגוריה זו: לבן, אשל, יוגורט, ריוויון וגבינות רכות יספקו לפעוט ברזל וסידן וכך, הוא יוכל לטבול את המזון שלו במטבלים המזינים ולהרחיב אופקים.
את מה יטבול את הפעוט אתם שואלים? מקלות מלפפון, ירקות מבושלים חתוכים לקוביות כמו תפוחי אדמה, גזר, סלק, בטטה, פרחי ברוקולי או כרובית מבושלים וחתוכים, קוביות ביצה קשה, צינורות של פסטה, חתיכות קטנות של דג, כל אלה הם "מועמדים" ראויים לטבול במטבלים שהכנו קודם. בארוחה בשרית אפשר לשלב גם חתיכות רכות של עוף או הודו, אלו שמתעכלות מהר יותר מבשר בקר. לקינוח ניתן לפרוס תפוחים, מלון או אבטיח ולאכול בהנאה. אגב, הרבה פעמים כשהפעוט יראה שכל בני המשפחה אוכלים יחד איתו מהאוכל שלו זה יעודד אותו לטרוף.
ניתן לחתוך פרוסת לחם או קרקר לרבעים ולמרוח עליהם ממרח שקדים, חומוס או ריבה. גם סנדביצ'ים קטנים עם אבוקדו וגבינה צהובה למשל יתקבלו בברכה. באם בחרתם להגיש קטניות, חשוב למעוך אותן על מנת למנוע סכנה של חנק. שעועית, אפונה, עדשים או גרגרי חומוס מבושלים כולם מומלצים מאוד לתינוק, בתנאי שהם מעוכים כמו שצריך.
המטרה היא להגיש לתינוק כמויות קטנות, צלחת עמוסה בכל טוב עשויה לבלבל אותו ולכן מניחים מעט מזון על צלחת בכל פעם וממלאים אותה כשהיא מתרוקנת או כשהילד מבקש עוד. חשוב מאוד לעודד עצמאות אצל הילד, נכון שבגיל כזה חלק מהפעוטות זקוקים לעזרה באכילה, אבל יחד עם זאת חשוב לתת להם את השליטה בארוחה. למשל, הם מחזיקים את הכפית, למרות שזה מלכלך, הבינו שזה חיוני להתפתחות וקבלו את הלכלוך באהבה.
גם גיוון הוא שם המשחק, לחשוף את הילד לכמה שיותר מאכלים כדי ש"מילון הטעמים" שלו יתפתח, אגב, אם הוא מסרב לאכול מזונות מסויימים חשוב לא להתייאש, להמשיך להגיש אותם על השולחן ולא ללחוץ עליו. אולי אם יראה את בני המשפחה אוכלים מספיק פעמים, יתחשק לו גם לנסות.
אווירה נכונה
חשוב לזכור שתזונה נכונה לא מורכבת רק משילוב כל אבות המזון בצלחת, אלא גם מאווירה נעימה, ארוחת ערב משותפת, שיתוף הפעוטות בהכנת האוכל וכדומה. חשוב ליצור אווירה נינוחה בארוחת הערב, לא כזו שתרגיש לחוצה ודחוקה ותהיה לא נעימה לכל הסובבים. הדרך לעשות כן היא לספר סיפורים, לשחק, להמציא שמות למאכלים למשל, לערוך תחרויות טיפשיות ומשעשעות ובעצם, כל מה שאתם יכולים לחשוב עליו שיהפוך את ארוחת הערב לנעימה ביותר.
פעוטות יאכלו ברצון רב יותר מאכלים שהיו שותפים בהכנתם או לפחות בתכנונם. זה לא חייב להיות מסובך, ערבוב מצרכים, פתיחת דלת המקרר והוצאת מצרכים (לא שבירים!) ממנו יכולים לעשות את העבודה, אפשר גם לבקש מהם לשיר בזמן שאמא או אבא מבשלים "כדי שיהיה נעים יותר להכין" וכדומה. הדרכים האלה יגרמו לפעוט לציפייה שתגביר את הסיכוי שהוא יאהב בהנאה את המזון שהכין ממש בעצמו.
הילדים צריכים להבין מה הם אוכלים ולמה, נכון שאין צורך להסביר יותר מדי, אבל בדרך כלל בגילאים האלה הילדים מחפשים סיבה לכל דבר. נכון ש"להיות בריא" לא מאוד יפתה אותם, אבל "להיות גדול וחזק" אולי דווקא כן. אם יבינו שגזר יעזור לראות טוב יותר, סידן עוזר לגדול וגבינה צהובה שומרת על השיניים, הם יכולים להתחבר למזונות האלה וללקק את הצלחת.
ילד אוכל גם עם העיניים
בדיוק כמונו, אגב. דיברנו קודם על העמסת הצלחת. חשוב להבין שגם את התוכן של הצלחת, צריך להתאים לגילו, גודלו, והשלב ההתפתחותי של הילד. טקסטורה לא נוחה או גודל לא מתאים יכולים להשפיע על הנאת הפעוט מהארוחה. גם מאכל אהוב במיוחד שחתוך בגודל הלא נכון למשל, יכול לגרום לפעוט לוותר עליו. על כן, "פינגר פוד", מזון אצבעות הוא הגודל המתאים ביותר- כזה שיוכל הפעוט להחזיק בנוחות ביד.
האוכל חייב להראות אסתטי ומעורר תיאבון. נכון, אפילו במגמת אומנות בתיכון לא הצלחתם לסכם כמו שצריך אבל בכל הנוגע לאוכל של הפעוט שלכם, היו יצירתיים ככל הניתן. קשטו את הצלחת עם ירקות חתוכים יפה, סדרו את המזון בצורה מיוחדת, ישנן אפילו גבינות בצורות לילדים, למשל, מה שיוריד מכם את "עול" היצירתיות.
עוד כמה קטנות לסיכום
לא תמיד הכל ילך בדיוק לפי התוכנית. אם התינוק שלהם התאהב בסוג מסויים של אוכל ומוכן לאכול רק אותו יום אחרי יום, אל תלחצו, זה דבר טבעי. פעוטות לא חייבים לקבל בכל יום את כל רכיבי התזונה ואבות המזון, אפשר לערוך ממוצע שבועי של הרכיבים ולדעת שאתם בסדר.
דיברנו על כך קודם אבל זה חשוב מספיק בשביל לחזור על זה: המשיכו להניח את המזון הבריא על השולחן גם אם הפעוטות מסרבים לגעת בו. הכי חשוב זה לא להלחיץ או להתחנן, אפילו לא לדבר על המזון. פשוט להניח אותו מול כולם. מחקרים הוכיחו בעבר שילד צריך להחשף למזון חדש כ-20 פעמים בממוצע עד שיסכים לטעום אותו. לכן, אל תתייאשו והיו עיקשים. בסוף, זה יעבוד.
סמכו על תינוקכם שידע לווסת את צריכות המזון שלו. אנחנו אמנם ההורים שלו אבל אנחנו לא יודעים באמת האם הוא שבע או רעב. לפעוטות יש דרגות רעב שונות וישנם מצבים בהם הפעוט צריך לאכול יותר או פחות. גם אנחנו פועלים כך. חשוב לסמוך על הפעוט ולא לנסות להחליט עבורו האם הוא רעב או לא.
בשיתוף תנובה
לפנייה לכתב/ת 
