האימא שמטיילת לבד בעולם
נירי שאול נסעה כבר חמש פעמים לחו"ל לבד מאז שהקימה משפחה, והיד עוד נטויה. בבלוג שפתחה במטרה לתת השראה היא מספרת על חוויותיה ונותנת במה לאימהות נוספות שמטיילות לבד. "לאימהות קשה יותר לפרגן לעצמן, כי כל פעם שאנחנו משקיעות בעצמנו, יש איזה ציוץ מצפוני"
כשנירי שאול (40), אימא לשני ילדים (8 ו-11), ישבה בבית קפה בברלין היא חשבה כמה כיף לה לטייל בחו"ל מדי פעם לבד, והרגישה שהיא רוצה שעוד אימהות יחוו את התחושה הזו. "זה היה כמו רגע מכונן", היא מספרת. "הבנתי שאני חייבת להפיץ את הבשורה ולנסות לתת השראה לכמה שיותר אימהות לעשות גם משהו כזה. ממש היה לי חזון על איך אני רואה את הדבר הזה קורה, ולאן הוא מתפתח. אני זוכרת שהלכתי הרבה ברגל באותו היום וכל כמה דקות עצרתי בצד לכתוב לעצמי דברים".
שאול, בעלת חברה לייעוץ תדמית עסקית וארגונית, חזרה מברלין והחליטה לפתוח בלוג בשם "אימא מטיילת לבד" בו היא מספרת על חוויותה, נותנת טיפים לאימהות אחרות ומארחת אימהות שמטיילות לבד בעולם, מתנתקות לכמה ימים מהמשפחה ומספרות על החוויה.
"תמיד אהבתי להיות לבד, בקטע של זמן איכות עם עצמי", מספרת שאול. "גם את הטיול אחרי צבא שלי עשיתי חצי לבד. מאז שאני אימא, שמתי לב שזה יותר מאתגר למצוא רגעים כאלה, וזה הפך להיות משהו שממש הכנסתי בשגרה שלי – רגעי לבד שלי עם עצמי. אם זה שעתיים בים, הליכה בפארק, או ישיבה בטבע.
"לפני שש שנים בערך, כשהבת הקטנה שלי היתה בת שנתיים, הרגשתי שאני צריכה להתנתק קצת יותר מהרגיל, לקחת את הזמן לבד שלי צעד אחד קדימה, ולבלות עם עצמי כמה ימים בשקט. אז החלטתי לטוס לחו"ל. מאז טסתי לבד חמש פעמים".
איך אנשים מגיבים כשהם שומעים על החופשות האישיות שלך?
"בפעם הראשונה שטסתי לבד, המשפחה והקרובים היו קצת בהלם ולא ממש הבינו את הקונספט הזה ('מה זאת אומרת לבד?', 'למה לא תציעי ל-XYZ לבוא איתך?', 'למה לא עם בעלך?', 'מה יש לעשות לבד בחו"ל?'), אנשים אחרים ששמעו על זה אפילו קצת ריחמו עליי נראה לי, כאילו אני מסכנה ובודדה ואין לי עם מי לטוס.
"לשמחתי בן הזוג שלי פרגן לי מהרגע הראשון, כי הוא מכיר אותי ותומך בכל מה שעושה לי טוב, והייתה גם חברה טובה שעזרה לי מאוד ונתנה דחיפה חיובית. היו גם הרבה תגובות, בעיקר מאימהות, שאמרו שהלוואי והיה להן אומץ לעשות את זה גם. היום הסביבה שלי כבר רגילה ומכירה, ובעיקר מפרגנת לי שאני עושה משהו שאני אוהבת ונהנית ממנו כל כך".
קראו עוד:
- היום שבו אימא הפסיקה להיות השעון הדובר
- מחקר מגלה: מה הורים רוצים עבור הילדים שלהם?
- "אין אצלנו בבית תפקידים שהם רק של אימא"
מה היית אומרת לאימא שחושבת שאין סיכוי שהמשפחה שלה תסתדר כמה ימים בלעדיה?
"שאלה מעניינת. בתפיסה שלי, או יותר נכון שלי ושל עופר, הבית והמשפחה זה משהו שהוא שותפות מלאה. כמו שאני מתנהלת בבית עם הילדים כשהוא במילואים או בחו"ל, כך גם הוא מתנהל בבית עם הילדים כשאני לא נמצאת. הכול בסדר, יש אימא ויש אבא, ושנינו לוקחים חלק שווה בגידול הילדים ובניהול של הבית.
"אם מישהי הייתה אומרת לי שאין סיכוי שיסתדרו בבית בלעדיה, ובהנחה שהיא באמת רוצה לנסוע, הייתי מייעצת לה לשבת ולעשות רשימה של כל הדברים שיכולים להשתבש בזמן שהיא לא נמצאת, ולכתוב לכל דבר כזה את הפיתרון ומה צריך לעשות כדי שהוא לא ישתבש. בעיקר הייתי מציעה לה לדבר עם בן הזוג שלה ולחשוב יחד איך אפשר לגרום לזה לצאת לפועל, האם אפשר להיעזר בבני משפחה נוספים וכו'. ככל שהדברים מתוכננים טוב מראש, לא צריכה להיות בעיה".
אז בעצם קשה לנו לשחרר.
"בתחושה שלי, ולפחות ממה שאני מכירה סביבי, מהרגע שאנחנו נעשות אימהות, אוטומטית רוב הזמן שלנו, מחוץ לשעות העבודה, מוקדש לילדים, ואנחנו מתנהלות בעיקר סביבם או סביב הלו"ז שלהם. אני חושבת שלאימהות קשה יותר לפרגן לעצמן, כי כל פעם שאנחנו משקיעות בעצמנו, יש איזה ציוץ מצפוני שכאילו קם ומעיר לנו שזה על חשבון הילדים או על חשבון הזוגיות. למרות שזה משהו שלדעתי הולך ומשתנה לטובה בשנים האחרונות, יש יותר עבודה עצמית ומודעות לנושא הזה של לפרגן לעצמנו ולעשות דברים שאנחנו אוהבות, וזה נהדר".
שאול מספרת שהחופשות שלה שונות כמעט בהכול מחופשות אחרות, החל מהקביעה לאן לטוס ואיפה לישון: "הרצון שלי הוא היחיד שנחשב. אני נוסעת למקומות שמעניינים אותי, וגם שם, אני מטיילת רק איפה שמתחשק לי, ולא איפה ש'חייבים'. זה באמת חופש אולטימטיבי בכל המובנים. כשאני מטיילת עם אחרים, זה תמיד סוג של דיון והחלטה, לאן נלך ומה נעשה. אני זוכרת שבפעם הראשונה שנסעתי עם אחרים, אחרי פעמיים רצופות לבד, ממש הכנתי את עצמי מראש לזה שאצטרך גם להתפשר ולא לקבוע הכול בעצמי, ולקחתי בחשבון שאני צריכה להתחשב ולזרום עם מה שהשאר רוצים לעשות ולא רק למשוך לאן שאני רוצה, כמו שהתרגלתי".
את מראיינת לבלוג אימהות שנוסעות לבד – האם לדעתך יש ביניהן משהו משותף והאם זה יכול להתאים לכל אחת?
"אם לנסות לחשוב על המשותף בין האימהות האלו, זה קודם כל ההבנה שזמן לבד זה זמן איכות לכל דבר. אין להן פחד מלהיות לבד, והן יודעות כמה ערך יש לזה וכמה אנרגיות זה נותן. נסיעה לבד לחו"ל, במיוחד כשאת כבר אימא ויש לך מחויבות לבית ולמשפחה, זה דבר סופר מעצים לדעתי.
כמו שכתבה אחת האימהות - 'כשאנחנו נוסעות עם עוד מישהו, אנחנו הרבה פעמים נותנות לו לקחת את הפיקוד, הדברים מתחלקים בינינו, ודווקא כשאת נוסעת לבד, את לוקחת אחריות על הכול, כולל בלת"מים והתמודדויות קצת פחות נעימות, אם יש כאלה'. אני חושבת שזה יכול להתאים לכל אחת שנהנית ומעריכה את הזמן שלה לבד עם עצמה, וכמובן שסומכת על עצמה שתסתדר בכל מצב".
כשבדקתי למה האבות "מקופחים" בבלוג, שאול הסבירה שהיא דווקא דיברה על זה עם כמה אבות והרגישה שהצורך בזמן לבד ובשקט פחות קיים אצלם. "בתחושה שלי, אימהות עסוקות רוב הזמן בניסיון לאזן בין הבית לעבודה, ובין האימהוּת לקריירה, ובין הציפיה מהן לבין מה שהן מרגישות שהן רוצות לעשות. ודווקא הן, הרבה פעמים, יותר מביעות את הצורך הזה של לקחת זמן של שקט לבד עם עצמן, כדי להתחבר קצת פנימה ולחדש אנרגיות.
"חוץ מזה שאני אימא, ולכן קל לי יותר להבין ולהתחבר למה שעובר על אימהות באופן כללי, אבל אני בהחלט חושבת שהתכנים שלי על 'זמן לבד' יכולים להתאים גם לאבות, ובכלל, לכל אחד ואחת שרוצים קצת זמן איכות עם עצמם".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
היא עדיין לא קבעה את היעד הבא ומתלבטת בין כמה ערים אירופאיות שעדיין לא ביקרה בהן. "יש הרבה דברים שאני אוהבת בחופשות האלו, אבל נראה לי שהעצמאות לעשות כל דבר שאני רוצה, בכל רגע נתון, בלי להתייעץ על זה או להתפשר, זה הדבר הכי כייפי", אומרת שאול ומסכמת את ה'קונספט'.
"כשאני רעבה אני מתיישבת במסעדה, אם בא לי כל יום ללכת לנגן שלוש שעות זה מה שאעשה, אם באמצע טיול ברחוב בא לי לסטות מהדרך אני פשוט סוטה מהדרך, ואם בא לי חצי בוקר להישאר במיטה זה מה שקורה. אני פשוט בהקשבה עצמית מלאה כל הזמן – עושה רק מה שבא לי מתי שבא לי. זה ממש ממש כיף".
לפנייה לכתב/ת 
