14 דרכים לגרום לילדים לשתף ולדבר

הילד חוזר מהגן או מבית ספר, אנחנו שואלים אותו מה שלומו והוא אומר "בסדר", מנסים לברר איך עבר היום שלו, ובמקרה הטוב מקבלים תשובה - "כיף". הוא לא מדבר יותר מדי ולא משתף, אבל תשמחו לשמוע שכמה פעולות קטנות ופשוטות מצידכם יגרמו לילד לנהל אתכם שיחות מפתיעות ומעניינות. המומחים עם טיפים שכדאי לאמץ בחום.  

תמר כהן לביא, מנתחת התנהגות ומדריכת הורים וצוותי חינוך:

1. שתפו בעצמכם

כאשר אתם פותחים שיחה בשיתוף אישי על היום שעבר עליכם, אתם משדרים לילד מסר של כבוד על כך שהוא מספיק חשוב לכם ואתם בוחרים לשתף אותו. באמצעות השיתוף שלכם הילד ירגיש שהוא שותף לעולם שלכם ויבין שהשיתוף הוא הדדי ושהוא לא תחת חקירה יומיומית.

ילדים אוהבים לשמוע את הוריהם מספרים להם סיפורים אישיים ושיתוף הדדי מחזק את הקשר. השיתוף שלנו מדגים לילדים כיצד לארגן את המידע ובאיזה אופן לשתף. חשוב להקפיד לשתף בחוויות טובות וגם בדילמות, קשיים וחוויות לא נעימות. ילדים צריכים לדעת שההורים שלהם לא מושלמים וגם עליהם עוברים ימים לא נעימים לפעמים. בנוסף הם מבינים שבבית מדברים על הכול ולא רק על הדברים הטובים.

2. שאלות פתוחות

על מנת לעודד שיחה של שיתוף חשוב להשתמש בשאלות פתוחות המזמנות שיתוף ברגש ובחוויה. לשאלות פתוחות יש מגוון של תשובות והן לרוב מעוררות ומעודדות את הילד לשתף. לדוגמה - "מה היה המשחק האהוב עליך היום?", "ספר לי משהו טוב או לא נעים שהיה לך היום". השתדלו לשאול בשאלה דבר שקשור לרגש כמו מה היה אהוב, שנוא, מכעיס, מצחיק ועוד, כך שהילד ישתף ברגשות שלו ותוכלו להמשיך ולפתח את השיחה בהתאם לתשובה שלו.

ספרו להם חוויות טובות ופחות טובות שלכם(צילום: shutterstock)

טל רחמים בירן, פסיכותרפיסט ומנהל תחום הטיפול בגיל הרך בקליניקה במרכז ד"ר טל:

3. דברו את הקול הפנימי של ילדכם

פעמים רבות אפשר לראות איך הורים לתינוקות מדברים בשמם, לוקחים על עצמם לנחש ולבטא את התחושות והצרכים של התינוק. למשל אימא שאומרת לתינוק: "אנחנו רעבים מאוד" או "אני כבר עייף". לאורך הזמן ודרך הדיבור הזה, התינוק לומד להכיר את עצמו ואת תחושותיו.

למעשה גם בגילאי הגן ובית הספר ילדינו זקוקים לכך שנדבר את ה"קול הפנימי שלהם", לדוגמה: ילד שחוזר הביתה ומספר שאף אחד לא שיחק איתו, לרוב יזכה למטח שאלות של הורה מודאג, ולסיום לעצה כמו: "בפעם הבאה תגיד לגננת שתעזור לך לשחק עם הילדים". סביר שהדבר יוביל את הילד להימנע מלשתף את ההורה בפעם הבאה.

אם ננסה לדבר את הקול הפנימי של הילד, בשלב ראשון נתייחס לתחושותיו ונאמר למשל: "אוף! זה ממש לא כיף שכולם משחקים ואין לך עם מי לשחק" או "אתה כל כך אוהב לשחק עם יונתן, בטח העציב אותך שלא שיחקתם היום יחד". כך הילד ירגיש שהקושי והכאב שלו מובנים לנו, הוא יחווה אכפתיות וקרבה, ומכאן אפשר להמשיך לבירור ואם יש צורך גם להכוונה שלו. גישה כזו תסייע לילד לסמוך על ההורה ולשתף אותו גם בפעם הבאה.

קראו עוד:

- האימא שיצרה את כפר הדרדסים עבור בתה

- האימא שמטיילת לבד בעולם

- "אני צמא": משפטים שילדים אומרים בערב

4. יצירת מרחב אינטימי לשיחות

מרבית ההורים שואלים את ילדיהם איך היה בגן/בבית הספר ממש ברגע המפגש, כאשר הילד יוצא מהמסגרת, ומצפים שישתף אותם בחוויותיו מהיום שהיה. למעשה, זו סיטואציה שאינה מעודדת שיחה, השאלה נשאלת "על הדרך", לעיתים ברכב, כאשר אין קשר עין בין ההורה לילד, ואין אפשרות להעמיק בשיחה קרובה, בוודאי אם הילד חווה חוויות לא נעימות והוא מתקשה לשתף בכך.

לאחר מספר שעות יחד, סביר כי הילד יחוש בטוח יותר לספר בפתיחות על חוויות היום שלו. בנוסף, כדאי ליצור מרחב אינטימי לצורך כך - בו הילד יודע שתשומת הלב והקשב של ההורה מוקדשים לו, למשל בזמן האמבטיה, בשיחת מיטה, ואפילו במרחב משחקי וקרוב כמו אוהל שנבנה יחד בחדר השינה.

5. חיזוקים על שיתופים

פעמים רבות כאשר ילדינו משתפים אותנו בחוויותיהם מהגן ומבית הספר הנטייה הטבעית היא להמשיך לחנך ולהסביר כיצד עליהם לנהוג, לעיתים הדבר נעשה באופן ביקורתי. מתוך רצון לסייע ולהגן עליהם אנו מחנכים אותם כיצד להתנהג ולפתור בעיות ומפספסים את הקושי הרגשי שחווה הילד, את המאמץ שנדרש ממנו על מנת לספר לנו על חוויותיו, ואת העובדה שאם פנה אלינו וסיפר לנו, הוא רואה בנו כתובת שיכולה לסייע לו.

כאשר המטרה שלנו היא לעודד את הילד לשוחח איתנו עלינו להכיר במאמץ שלו לשתף ולהתייחס לחוויה הרגשית שלו, שלב החינוך יוכל להגיע בהמשך, ואז הוא יהיה יעיל יותר. תגובה שתחזק את הילד לספר היא: "איזה כיף לי שסיפרת לי את זה, אני אוהב שאתה מספר לי מה שקורה לך, ככה אני יכול לעזור לך". תגובה של התפעלות מכך שהילד שיתף, וחיזוק על כך, גם אם מספר על משהו שולי, תעודד אותו להמשיך ולספר.

לילד לא נוח לשתף בכל מקום ובכל זמן(צילום: shutterstock)

לאה שטרן, מוסמכת מכון אדלר, מרצה ובעלת קליניקה פרטית להדרכת הורים

6. צפייה משותפת בסרט או בתוכנית

לעיתים נשתמש בסיטואציה חיצונית כגורם ש"יתניע" שיחה עם הילד. כאשר מתחילים מנושא כללי, הילד אינו חש מאוים או תחת חקירה, וקל יותר לגייס אותו לשיחה פתוחה שתוכל כמובן לשפוך אור גם על עולמו האישי. כך למשל צפייה משותפת בסרט "פלא" יכולה לספק שפע של הזדמנויות לשיחה על נושאים חברתיים ועל התמודדויות אישיות של הילד. ניתן להיעזר בתוכניות אקטואליה או בכלל בכל תוכנית בה אתם צופים ביחד, ודרך התכנים המוצגים ניתן לעורר שיחה פתוחה ומעניינת.

7. דייט עם הילד

בתוך הבית קשה לעיתים לייצר תנאים מתאימים לשיחה אישית. שלל מטלות הבית שלא נגמרות, שפע מסכים, הימצאות של אחים וחברים - כל אלה ועוד מקשים על מציאת זמן אחד על אחד ביני לבין הילד. לכן, נזמין את הילד שלנו ליציאה מחוץ לבית בה נמצאים רק שנינו ביחד ללא הסחות או הפרעות. אפשר להציע לו לצעוד במשותף, לטייל עם הכלב או לרכוב על אופניים. מעבר לשיחה שמתפתחת ביננו, אנחנו גם נהנים מזמן איכות מושתף ואולי אפילו מפעילות ספורטיבית בזמן השיחה המשותפת.

8. לבקש עצה מהילד

ילדים שלא מרבים לשתף נזקקים לעיתים לטריגר על מנת לשתף. אחת הדרכים היא לבקש את עזרתו של הילד בסיטואציה בה נתקל הורה אחר לגבי הילד הפרטי שלו ומתלבט בגורמים להתנהגות הילד או כיצד עליו להתייחס לכך. זה יכול להיות חבר של ההורה מהעבודה, מכר רחוק וכו'. מתשובתו של הילד לשאלה, יכולה להתפתח שיחה הכוללת שיתוף רגשי של הילד ושיתוף חוויות מסיטואציות דומות. מעבר לשיתוף, יש כאן העצמה שלך הילד החש כי יש לו כוח לייעץ ולהיות מועיל ומשמעותי עבור ההורה המחפש עצה.

9. לא תאמין במה נזכרתי

לעיתים שיתוף מהילדות שלנו יכול לפתוח נתיב לשיחה בן ההורה לבין הילד. דווקא בשיתוף אותנטי, המראה את הצד הפגיע של ההורה (בניגוד לתפיסת ההורה הכל יכול), מסוגל הילד להיפתח ולחשוף גם את קשייו או כאביו. כאשר הילד מבין כי גם ההורה התמודד בצעירותו עם חוויות לא פשוטות, יש כאן "נירמול" עבור הילד של הסיטואציה בה הוא נמצא, וקל יהיה לו יותר למצוא אוזן קשבת ותמיכה אצל ההורה.

ספרו על דברים שקרו לכם בילדות(צילום: shutterstock)

רוני לנגרמן-זיו, מדריכת הורים ומאמנת אישית להורים ולמתבגרים מוסמכת מכון אדלר:

10. לספר על דבר אחד טוב ואחד רע

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

11. אל תייעצו ישר

כאשר כבר פתחנו שיחה מעמיקה, והילד מתחיל לספר לנו משהו שקרה לו היום עם חבר או עם מורה, באוטומט שלנו מה אנחנו עושים? מייעצים, מציעים רעיון, מציעים לפתור בעצמנו, "להציל" את הילד מהמצוקה. האם התבקשנו לעשות זאת? לא. התבקשנו רק להקשיב. הקשבה נקייה ואמפתית אינה כוללת פתרונות ועצות.

נקשיב לילד, נהנהן, נעודד על היכולות שלו שהביא לידי ביטוי בסיפור שלו ("אני שומע שהיה חשוב לך לעזור לחבר, אתה באמת חבר טוב"), ובעיקר נשאל שאלות מתעניינות, לא חטטניות. למשל: "מה חשבת?", "איך הרגשת?", "איך לדעתך הרגיש הילד השני?" ואם הסיפור לא נפתר לשביעות רצונו, אפשר לשאול - "איך תוכל לפתור את זה אחרת בפעם הבאה?"

כשאנחנו נותנים עצות ופתרונות, ואומרים לו מה לעשות או מנסים לסדר עבורו את העולם אנחנו בעצם מקטינים את הילד. הוא מרגיש שהוא לא יכול לפתור דברים בלי התערבותנו, וזה לא הילד שאנחנו רוצים לגדל. היינו רוצים שיידע להתמודד בעצמו עם מצבים שמזמנים לו החיים. אם אנחנו שומעים ממנו שהוא ניסה לבד ולא הצליח לפתור את הבעיה, אפשר לשאול: "האם תרצה שאעשה משהו בעניין? שאעזור לך? איך?" – לתת לו לבחור איך היה רוצה אותנו שם. להקשיב לרצון האמיתי שלו.

(צילום: shutterstock)

פניה זהר, מדריכת הורים ומשפחות, ומטפלת בוויסות חושי:

12. לספר סיפור

נסו לספר סיפור, וכשהוא מתחיל להיות יותר מרתק, תשאלו את הילד מה הוא חושב שיקרה בהמשך. כאשר אנחנו מספרים סיפור אקטיבי לילד, אנחנו הופכים אותו לשותף. באמצעות הסיפור המשותף, אנחנו מפתחים את השפה ומפתחים את הדימיון. כל זה מביא את הילד לקבל כלים לתקשורת תקינה.

13. תנו לו לסיים משפט

כאשר הילד מתקשה להשלים משפט, לא לזרז אותו. צריך לתת לו את הזמן. הימנעו ממשפטים כמו "נו כבר". אם ההורים התרגלו לדבר במקומו, הילד תמיד יחכה שמישהו ידבר. הבעיה מחמירה בשלב של הגמגום, נפוץ סביב גיל שלוש או ארבע והסיבה היא שבתקופה זו יש גידול פתאומי באוצר המילים, וההתפתחות הרגשית אינה מלווה את ההתפתחות הקוגניטיבית. כשאתם מפריעים לילד כל הזמן זה מלחיץ אותו ויכול לגרום לו להימנע מלשתף ולספר.

14. צעצועים ומשחקי שולחן

במקום לאפשר לילדך לבלות את כל זמנו בתוכניות טלוויזיה שמשאירה את הילד בעמדה פסיבית, חשוב לעודד אותו להרכיב פאזל או ליצור יצירות מחתיכות נייר. חשוב לזכור כי ההבדל הגדול של הצעצועים האלה הוא שהם מציבים אתגרים. תשומת לב של הילד מופנית למשהו שאינו מוכן ושיתוף הפעולה ביניכם מאפשר שיחה והרגלים לתקשורת טובה.

משפטים שכדאי לומר לילדים לפחות פעם בשבוע: