תחושות בטן של הורים - להקשיב וליישם
אם אתם מתייעצים עם איש מקצוע לגבי בעיה כלשהי עם ילדכם, ומקבלים תשובות נחרצות ורשימה של דברים שעליכם לעשות, כדאי שתעצרו רגע ותבדקו אם כל זה מתאים לגישת ההורות שלכם. איך בכל זאת אפשר לקבל עזרה אך גם להקשיב לאינטואיציות שלכם?
צפיתי לא מזמן בתוכנית מז'אנר "המהפך" שבה מגיעים אנשים למומחים מתחום האופנה שמייעצים להם כיצד להתלבש ולהתאפר כדי להראות טוב יותר. הייעוץ היה מצויין, והמומחים מקצועיים ביותר. האם והבת שהגיעו לתוכנית זכו לשידרוג מדהים בהופעה החיצונית שלהן, אך דבר אחד הפריע לי מאוד באוירה הכללית של התוכנית. המומחים ביקרו את האם ובתה על איך שהן מתלבשות, מתאפרות, על הרכב הארון שלהן, ועל הבחירות שלהן.
בתפיסתם של המומחים, אם לא "ינערו" אותן על הסגנון ה"טראשי" שמאפיין אותן (לדעת המומחים), לא תהיה להן מוטיבציה לשינוי. קרה לכם פעם שרציתם ללבוש משהו שידעתם שלא מתאים לכם או לא מתאים לאירוע, פשוט כי זה מה שבא לכם ללבוש? קרה לכם שידעתם שישנם סגנונות שיבליטו טוב יותר את הנתונים הטבעיים שלכם, ועדיין דבקתם בסגנון המיוחד שלכם, זה שאתם אוהבים? אתם מכירים את הידיעה שישנם מומחים מעולים שבטוח יצליחו לתת לכם עצות טובות, אבל בא לכם להיות מי שאתם?
קראו עוד:
- מלחמות עם בני שלוש על זמן מסך
- "הוא נראה ילד רגיל ואת סתם מודאגת"
- לעבור לגור בברלין עם שני ילדים קטנים
ייעוץ טוב הוא כזה שמכבד את הדרך שבה הלכת לפני שהגעת לייעוץ. כזה שמכוון אותך לעיתים לדרך חדשה, אבל מבין שכדי להתמיד בדרך החדשה, תצטרך לשלב בה את מי שאתה. כשמגדלים ילדים שומעים הרבה דעות לגביהם ולגבי ההורות שלנו. לפעמים שומעים את זה מאנשים קרובים לנו, למשל בני משפחה. לפעמים מהמורה או הגננת, לפעמים מהשכנה, או סתם ממישהי שחיכינו איתה בתור לרופא כמה דקות.
התרגזתם פעם כשמישהו אמר לכם משהו על הילד שלכם והרגשתם שהוא לא מבין כלום? כעסתם פעם על מישהו שהתערב במקומות שהרגשתם שהם רגישים מדי? קרה שחשבתם הרבה על משהו שנאמר לכם על ההורות שלכם או על הילד שלכם למרות שהאמנתם שאינו נכון?
קונפליקט פנימי
ההורות עבור הורים רבים היא כמו פנינה עדינה ושברירית שחבויה בתוך צדפה. מקום שמנקז לתוכו רגשות חזקים, רגישות רבה, רצון לגונן ודאגה. בגלל שההוויה ההורית טעונה ברגשות ועבור הורים רבים מהווה חלק מרכזי וחשוב בזהות שלהם, טבעי שלעיתים התערבות מבחוץ תעורר קונפליקט. כאשר אדם מקבל ייעוץ לגבי נושאים טעונים מבחינה רגשית, היועץ לעיתים אומר לו דברים שהוא עצמו חשב עליהם, שקל אותם, וקיימים בתוכו כאופציה. הצורך להתווכח עם המומחה או לכעוס על העמדה שנקט הוא בעצם הצורך להתעמת עם שני הצדדים הסותרים שבתוכנו.
אתן לכם דוגמה של הורים המתלבטים אם להקפיץ את ביתם המוכשרת כיתה. לאחר שהפסיכולוגית פוגשת כמה פעמים את הילדה וההורים, היא סבורה שזה לא רעיון טוב מבחינה רגשית ועשוי להזיק לילדה יותר מאשר להועיל לה. היא מנסחת את דבריה בבהירות, וההורים מגיבים בכעס על היועצת ועל עמדתה.
ברצוני להציע כי הכעס והקונפליקט מול היועצת בעצם מייצגים את השאלות והלבטים שיש להורים בינם לבין עצמם - בין הצד שרוצה להקפיץ את הילדה כיתה (כי היא חכמה מאוד והורים רוצים לקדם אותה), ובין הצד שמרגיש שזה לא יהיה נכון עבורה מבחינה חברתית או רגשית. הכעס על הפסיכולוגית הוא בעצם כעס על שהציפה את הקונפליקט הפנימי שלהם.
הקשיבו לתחושות הבטן שלכם
מטפל מנוסה יוכל לקחת אחריות על חלקים בייעוץ שלו שאינם מתאימים להורים או נאמרו באופן ובעיתוי לא נכונים, אך גם לשקף להורים את ההתלבטות הפנימית שלהם שאינה קשורה במטפל עצמו. ובכל זאת, יש גם משקל רב לדמות אותה אתם בוחרים כיועץ. כשאתם בוחרים להתייעץ עם מומחים הקשיבו לתחושת הבטן שלכם.
בחרו אנשים שגישתם הבסיסית בהורות דומה לשלכם, שאתם מתחברים אליהם ברמה האישית, שלא גורמים לכם להרגיש רע עם עצמכם או עם מה שעשיתם עד כה, אלא עוזרים לכם לצמוח מהמקום בו אתם נמצאים, ומכבדים אתכם. כל כך מהר אנחנו מוכנים לוותר על כל אלה כשאנחנו או הילד שלנו במצוקה ואנחנו מחפשים איש מקצוע "טוב" ומומלץ שיוציא אותו ואותנו מה"בוץ".
בכל הפעמים בחיי האישיים וההוריים כשהייתי בצרות אמיתיות התייעצתי עם מומחים. אותם הייעוצים או הטיפולים שעזרו לי היו דווקא אלה שלא ניסחו עמדה חד משמעית ולא סיפקו לי רשימה מה עליי לעשות ואיך. הייעוצים המוצלחים ביותר שניתנו לי היו כאלה שליוו אותי בשקט ובסבלנות במשבר, לקחו את הזמן להכיר אותי, שיקפו לי קונפליקטים שהתעוררו אצלי, והיוו מעין מראה למי שהייתי באותה תקופה. בייעוצים אלה הרגשתי לא פעם תסכול וכעס על שאינם מכוונים אותי מספיק, אך בדיעבד דווקא העדינות וההקשבה שהיו בהם, איפשרו לי לחשוב ולבחור בעצמי. הייעוץ היווה תמיכה, ליווי, והדהוד לקול הפנימי שלי.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
יש לנו צורך כבני אדם שחיים בעולם המתנהל בקצב מסחרר, ומדלגים בין משימות רבות וסביבות תובעניות של עבודה, ילדים וזוגיות, לקבל פיתרונות מובנים ומוחלטים, אך יש לזכור שכשיועץ מציג בפניכם עמדה נחרצת, מעבר למומחיות שלו בתחום לגביו הוא מייעץ, זאת בסופו של דבר הדעה שלו שמבוססת במידה רבה על התנסויותיו בחיים ועל האישיות שלו.
התלות ביועץ בדרך כלל לא תצליח ליצור שינוי אמיתי, והשימוש הבונה ביותר בייעוץ יהיה כזה שבו תדרשו לחשיבה עצמאית, והטמעה של הייעוץ בתוך תבניות חייכם הייחודיות. ייעוץ טוב הוא חיוני בתקופות מסויימות, כמו פנס בדרך חשוכה, אך בניית ארגז כלים אישי ועצמאי יכולה לתת ביטחון הורי ו"עמוד שדרה", לצד ייעוץ או בלעדיו.
הכותבת היא פסיכולוגית קלינית ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי ברעננה. הטור מתוך ספר להורים שעומד לצאת לאור בקרוב
משפטים שאנשים אמרו לפני שהקימו משפחה:
לפנייה לכתב/ת 
