אחת ולתמיד: האם להשאיר את הילד עוד שנה בגן?
הורים רבים לילדים בגילאי שש מתלבטים אם להשאיר אותם שנה נוספת. על פי מחקר אמריקאי חדש, לילדים שנמצאים בקבוצת הבוגרים של הכיתה מבחינת גיל יש ציונים גבוהים יותר בממוצע ביחס לתלמידים הצעירים בכיתה. קחו בחשבון שעדיין צריך לבחון כל מקרה לגופו - אז איך יודעים מה נכון?
כמעט כל הורה מגיע לנקודה בזמן בה הוא תוהה האם ילדו צריך לעלות לכיתה א' או להישאר שנה נוספת. שאלה זו מטרידה הורים רבים, אך יותר מכל את אלו שילדיהם נולדו בחודשים האחרונים של השנה - אז ההכרעה היא משמעותית יותר. האם מוטב לו לילד להיות הבוגר בכיתתו או אולי דווקא הצעיר ביחס לקבוצת הגיל? לפי מחקר אמריקאי חדש, לילד שנמצא בקבוצת הבוגרים של הכיתה מבחינת גיל, יש יתרון בבית הספר.
המחקר בוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת טורונטו קנדה, אוניברסיטת פלורידה ומהאוניברסיטה הצפון מערבית בארה"ב ופורסם ב-National Bureau of Economic Research. החוקרים בדקו את ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים, תוך שימוש בנתוני מטה לאומיים.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
החוקרים בדקו נתוני לידה ממחלקת הבריאות של פלורידה בין השנים 1994 ל-2000, אותם הם מיזגו עם נתונים אודות ציונים מבתי הספר שהתקבלו ממחלקת החינוך עבור הישגי הילדים מספר שנים מאוחר יותר, בתקופה בה הם למדו בבית ספר. בסך הכול נדגמו מעל מיליון מאתיים עשרים ילדים בגילאי 15-6, מתוכם כ-81% למדו בבתי ספר ציבוריים ועליהם בוצע המחקר בסופו של דבר.
החוקרים מצאו שתלמידים שהיו הבוגרים בכיתתם (עלו לכיתה א' בגיל שבע בקירוב) התגאו בציונים גבוהים יותר בממוצע ביחס לתלמידים שהיו הצעירים בכיתה (עלו לכיתה א' בגיל שש בקירוב). יתרה מכך, טוענים החוקרים - הציונים הגבוהים יחסית של הילדים הבוגרים ביחס לקבוצת הגיל הם יתרון מתגלגל לאורך הזמן, עד כדי כך שאותם ילדים נהנים מסבירות גבוהה יותר להתקבל לקולג' יוקרתי.
קראו עוד:
הילד הוא מסי הבא? חכו עם ההתמסרות לאימונים
השינוי שגורם לילדים להצליח יותר
כשהילד מתעצבן ומחליט לחפש בית אחר
התפתחות רגשית
ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם מחקר קודם שנערך באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב בקרב 10,000 הורים, שמצא כי הילדים שהתחילו את כיתה א׳ בגיל שבע הראו רמות נמוכות בהרבה של קשיי ריכוז והיפראקטיביות בכיתה אל מול הילדים שהתחילו בגיל שש.
במדינות צפון אירופה הנטייה היא להתחיל את חינוך החובה מאוחר יחסית, בגיל שבע (כך למשל בשבדיה, פינלנד ואסטוניה), אם כי הגיל השכיח לתחילת חינוך חובה הוא שש (22 מדינות ובכלל זה מדינת ישראל).
גישות חינוך אלטרנטיביות, כמו למשל החינוך האנתרופוסופי דוגלות בהעלאת תלמידים לכיתה א' מגיל שבע וגישות אחרות מציעות למידה בקבוצות רב גילאיות על פי תחומי עניין והישגים.
מנגד, ישנם מצבים שבהם מוטב להעלות ילד לכיתה א' גם בסביבות גיל שש, למשל כשניכר שהילד משועמם מהמשחק ומשתוקק ללמידה, בוגר משמעותית מבחינה רגשית ביחס לבני גילו, ולעיתים אפילו כשקבוצת חברים מגובשת עולה לכיתה א' והוא עלול להיוותר בתחושה שנשאר מאחור.
טיפים לקבלת החלטה
1. אל תמהרו: פעמים רבות יש תחושה של דחיפות בקרב ההורים, שחלילה הילד לא יהיה בן 19 בגיוס כשחבריו בני 18. אלא שאין באמת קו סיום שאליו הילד צריך להגיע ברגע מסוים, זו אשליה, בפרט כשמדובר בטווח של שנה לכאן או לכאן.
2. התבוננו בילד או בילדה: יש ילדים שבגן חובה ניתן לראות שהם כבר משועממים מהמשחק בגן וצמאים ללמוד דברים חדשים. יש בהם כבר את הבשלות הרגשית הנדרשת מתלמידים ולפיכך אין טעם לעכב אותם שנה נוספת בגן.
עם זאת, חשוב להפריד את צרכי הילד מצרכי המערכת ומהצרכים האישיים כהורים - מבוכה, הישגיות או חשש - הדורשים עבודה עצמית כדי לא להעביר לילדיכם את המטען הזה, אך צרכים אךו אינם מהווים סיבות מספקות להעלות ילד לכיתה א' שמוטב לו להישאר בגן שנה נוספת.
3. הקשר משפחתי: במשפחות מסוימות יש ילדים בפער של שנה או שנה ורבע, כשהישארות של עוד שנה בגן של הילד הבכור תוביל לכך שהאחים הצמודים יעלו לכיתה א' באותה שנה. מובן שמצב מעין זה יש לשקול בכובד ראש, משום שהוא עשוי להוביל לתחושת נחיתות או מבוכה אצל הבכור, ועל כן יש לבדוק כל מקרה לגופו תוך בחינת העלות מול התועלת.
הכותבת היא עובדת סוציאלית קלינית (.M.S.W), מטפלת בילדים ובני נוער
לפנייה לכתב/ת 
