"להיות אחות שכולה זה לחיות עם געגוע"

התואר אחות שכולה הצטרף לחיי לפני פחות מארבע שנים. אני סוחבת אותו על כתפיי הצרות וכל מקום מבקשת להנציח את טל ולהביא את הסיפור שלנו ושלי כאחות שכולה.

חשבתי המון על הצירוף, על שגיאות הכתיב והבלבול שמביאה איתה המילה שכול, הרבה בוחרים לכתוב אותה עם האות ק'. הבנתי שאין הרבה הבדל, כי השכול דורש מאיתנו, להיות שקולים. שקולים במחשבות, שקולים ברגשות, כל הזמן ללכת על חבל דק ולא ליפול.

השכול דורש מאיתנו לשמור על צלילות דעת ומחשבה וניסיון בלתי פוסק לבחור בבחירות, לבחור בחיים. מעידה אחת של אי שקילות תהפוך את הקערה על פיה ואת השכול לאוקיינוס של עצב, כמו שאומר חברי הטוב.

טל יפרח ז"ל ואחותו נוי(צילום: אלבום פרטי)

חשבתי הרבה בשנה האחרונה על המקום שלי בתור אחות שכולה ועל המקום שלי כאחות של טל במוות שלו. הבחירה שלו בי כאחות השאירה בי המון צוואות וירושות לשמור על הזיכרון שלו גם בפני אחרים.

חשבתי על הצרכים שלי בתור אחות שכולה, איך זה תמיד לחיות בתפר. בין העצוב לשמח, בין האוהב לרצון להשתגע. ותמיד תמיד לחיות עם געגוע. געגוע שמנקר, שחודר, שלא עוזב. געגוע שחי בתוך נימי נשמתי.

"יש שתיקה עמוקה שמחוררת את כל הגוף"(צילום: אלבום פרטי)

להיות אחות שכולה זה הרגע הזה, הרגע שאין בו נקישה בדלת כמו שכולם מספרים, יש שתיקה עמוקה שמחוררת את כל הגוף - יש רעש עצום בתוך הראש, כשמבחוץ השקט מנצח. אין שום דבר בחיים שמכין אותך לרגע שבו ראיתי את הקצינים מגיעים אליי לעבודה, מוודאים את שמי ומודיעים לי בצער רב.

הרמתי את יד שמאל, עצרתי את דבריו שפחדתי לשמוע ושאלתי - "איפה אימא שלי?" זו הפעם הראשונה שנכנסתי לתפקיד האחות השכולה. להיות אחות שכולה זה אומר שאת תמיד תחיי את אחיך, היופי שלו תמיד יהיה חלק מתווי פניך.

"היופי שלו תמיד יהיה חלק מתווי הפנים שלי"(צילום: אלבום פרטי)

להיות אחות שכולה זה תמיד לרצות להנציח, לדבר, להחיות ובו בזמן לפחד לשכוח. להיות אחות שכולה זה אומר לראות חתונות עם אחים מתחת לחופה ולהיות עצובים. זה אומר להביא ילד לעולם ולהתלבט אם לקרוא בשמו או לא ולצאת עם בחור חדש שכנראה לעולם לא יכיר את אחיך.

להיות אחות שכולה זה להמשיך לחיות, לתת יד לשכול, לתת יד לחלל שלעולם לא יתמלא ולהמשיך לצעוד איתו, ולדעת שלעולם לא יבינו את הכאב שלך - אלו החדשים שהצטרפו לעולמך.

להיות אחות שכולה זה להיות עצובים ביום הולדת שלך, זה לפחד לגדול, לפחד שהחיים באמת יותר חזקים מהכול. להיות אחות שכולה זה להיות אחות של טל.

טל יפרח ז"ל(צילום: אלבום פרטי)

בשנים האחרונות גיליתי כמה כוח יש לי להזיז גבעות והרים. כמה טל נתן לי הרבה בחייו אבל גם הרבה במותו. כמה המשפט ״החיים חזקים מהכול״ הוא נוכח ומשמעותי.

אמיר דדון כתב נכון בשירו, בגלגול אחר:

את הדרך אני אעבור

ואשאל את כל השאלות

אהיה מוכן כשאראה אותך

אולי בגלגול אחר

יום הזכרון קל לכולנו וחג עצמאות שמח למדינה שלנו.

סמל ראשון טל יפרח ז"ל, לוחם סיירת אגוז, נפל בקרב במבצע "צוק איתן" ב-21 ביולי, 2014. בן 21 היה בנפלו.