"עוד פעם אכלת פיצה אצל אבא בבית?"
ילדים להורים גרושים לומדים מהר מאוד מה לומר ומה להסתיר כדי למנוע פגיעה באחד ההורים, אבל במקרים מסוימים הם הנפגעים העיקריים. מאילו משפטים ותגובות כדאי להימנע? ואיך יוצרים אווירה טובה למרות הקושי?
ילדים שנמצאים בטווח הקונפליקט בין הורים גרושים מפתחים סנסורים רגישים מאוד למסרים שעוברים אליהם, בעיקר לאלו השליליים. הם לומדים עם הזמן מה אפשר להגיד ומה לא. הם משלימים עם החיים בצל קונפליקט נאמנות תמידי ולומדים עם הזמן להמיר את התסכול הפנימי שנאגר בהתנהגויות שעלולות לעיתים להיות מסוכנות.
"מסר סמוי הוא מסר או תחושה שאנחנו מעבירים לילד בצורה לא ישירה", מסבירה ד"ר תרצה יואלס, ראש התחום היישומי במרכז התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה, מלווה מקצועית וחברה בפורום הוועדה המקצועית של מיזם "ילדים לפני הכל" (עמותת טופז), הפועל למען ילדים ומשפחות במצבי גירושין.
"העניין עם מסרים סמויים הוא שהם מגיעים בדרכים שונות ומגוונות, ופעמים רבות הורים אינם מודעים לשימוש בהם, למשל כשאני מעקמת פרצוף במקום להגיד משהו ('אני לא אוהבת את מה שעשית/אמרת עכשיו'). מסרים יכולים להיות גם מתוחכמים, כמו שתיקה רועמת שמשמעה - 'יש לי מה להגיד על זה אבל עדיף שאשתוק' או 'אני לא ממש אוהבת את מה שאתה מספר לי עכשיו'. זה יכול להתבטא באינטונציה שמעבירה חוסר שביעות רצון כמו 'אה, באמת?'"
מתי המסר הסמוי יתקבע אצל הילד?
"כשההתנהגות תחזור על עצמה הילד יוכל לעשות הקשר שכל פעם שהוא מספר שהיה לו טוב אצל ההורה השני - התגובה הזו חוזרת על עצמה. הבעיה העיקרית במסרים מהסוג הזה היא שהם לא מילוליים, ובו-זמנית משדרים רגשות קשים. ההבנה שכשאני בא עם חוויה טובה מההורה שלי, ובשיתוף הזה אני מזיק להורה השני מבלי להבין למה ומבלי שהתכוונתי בכלל להזיק, זו חוויה קשה - ועם זה ילדים צריכים להתמודד".
קראו עוד:
הטעויות הנפוצות ביותר של הורים גרושים
אחרי הגירושים: ההסדר הנכון עבור הילדים
להודיע לילדים על גירושין - שלב אחר שלב
מלכוד רגשי של הילדים
"כשילד מבין שחוויותיו הטובות עם הורה אחד נתפסות כלא לגיטימיות על ידי הורה אחר, הוא למעשה חי במלכוד רגשי קשה מנשוא", מסבירה ד"ר יואלס. "זו חוויה המאיימת על הווייתו ובלתי נסבלת עבורו כשהוא שואל את עצמו 'אמא לא רוצה שיהיה לי טוב עם אבא?' ולהפך. "הסכנה הגדולה יותר היא שתחושת הדיסוננס הזו עלולה להוביל להתחלה של כישלון קשר, שבו הילד ייאלץ, לכאורה, לבחור להיות בקשר עם הורה אחד ולנתק את הקשר עם השני כי המצב בלתי נסבל עבורו.
"במצב כזה שני ההורים בסיכון, בין אם הורה אחד מעביר מסרים ובין אם שניהם. נכון הוא שככל שגיל הילד צעיר יותר הסיכון לכישלון הקשר גבוה יותר, אבל הסיכון קיים בכל גיל. במקרים שבהם לא נוצר 'כישלון קשר', והילד ממשיך לחיות בטווח המסרים הסמויים, הסכנה היא שהוא יחווה את עצמו כ'לא בסדר' ויחוש רגשות אשם נוראיים על כך שהוא אוהב את אחד ההורים.
"חשוב להבין שלדפוסים אלו יש השפעות שליליות מרחיקות לכת על רווחתם הנפשית של ילדים החיים במציאות כזו. נזקים הבאים לידי ביטוי בירידה בתפקוד הלימודי, החברתי, בעיות התנהגות, התפרצויות זעם או נסיגה והסתגרות אל תוך עולם פנימי. במקרים רבים הם משפיעים על הקושי שלהם ביצירת אמון באנשים ובבניית מערכות יחסים.
"לפעמים ילדים החיים לאורך זמן במציאות כזו מפתחים דפוסי הסתרת רגשות ואף יצירת זהות שקרית, כי כשאין לילד לגיטימציה לחוויה האותנטית שלו הוא לומד לפתח זהות אחרת. זו פגיעה נפשית מאוד קשה שמקשה על ילדים להביא את הפוטנציאל שלהם לידי מימוש".
"כשהילד נמצא עם הורה אחד ולא מזכיר לידו את ההורה השני או כשהילד עושה אידיאליזציה להורה אחד ומכפיש את השני. כשמדובר בילדים קטנים זה מורכב יותר, ומחייב הסתכלות של איש מקצוע אשר יכול לזהות זאת בקשר של הילד עם שני ההורים".
מהם קווי האישיות של הורים שעושים זאת?
"הורים נורמטיביים לחלוטין, שלא פעם בתוך סערת הרגשות ותסכול בגלל כישלון הקשר הזוגי מגיבים באימפולסיביות ומביעים יחס שלילי כלפי ההורה השני ליד הילדים. קורה משהו להורים האלו, שהם שוכחים שפעם היה ביניהם משהו יפה והילד הוא תוצר של זה שבא מאהבה. אפשר להיות מאוכזבים ממישהו כבן זוג, אבל אין לזה שום קשר להורות. ברוב המקרים מסרים מועברים על ידי שני ההורים, שאגב, לא תמיד מודעים לעובדה שהם עושים זאת".
איך אפשר להפסיק זאת?
"להפסיק. נקודה. הורה צריך להבין עד כמה קשה לילד שלו. שנאה היא מקום שלא מאפשר פרידה. היא עוסקת ברע ומנציחה אותו. אבל הבעיה הגדולה יותר היא שהורים רבים לא מכירים או מודעים לדפוס ההתנהגות הזה. הם בעיקר מאשימים את הצד השני ולא לוקחים אחריות על הצד שלהם. הם יצהירו שהם 'לא מדברים על יד הילד', מבלי להיות מודעים למסרים הסמויים שאינם נעלמים מעיני הילדים ולמחיר הכבד שילדים משלמים בגינם לאורך כל חייהם".
מה הורה יכול לעשות כדי להוציא את ילדו מהמלכוד הזה?
"לקחת בחשבון את מקומו של ההורה השני וחשיבותו בחיי הילד, לאמץ תשובות אמפתיות שמבינות את הזכות של הילד לאהוב את שני הוריו ולהזכיר לעצמו כל הזמן שהילד אינו חלק מהקונפליקט. אם הילד משתף באמירה נגדית מהבית השני כמו 'אבא אמר שאני לא חייב לאכול בבוקר אם אני לא רוצה', תגידו לו 'אין אמת אחת. אני רואה מהכיוון שלי ואבא מהכיוון שלו - כל אחד מאיתנו רואה את הדברים אחרת, וזה בסדר'.
"אני מודעת לעובדה שההמלצות הללו קשות לביצוע, כי כשכועסים הדבר הראשון שבא לנו לעשות זה להאשים, לבקר ולהטיח למה האחר לא בסדר, אבל הורים חייבים לזכור שהפגיעה בילדים היא קשה מנשוא".
בימים אלו מתקיים קמפיין גיוס המונים להקמת הבית הראשון לתמיכה וסיוע לילדים במצבי גירושין
איך להודיע לילדים על גירושין?
לפנייה לכתב/ת 
