7 פעולות שיעזרו לילדכם להפסיד בכבוד
אם בכל פעם שהילד שלכם מפסיד הוא מגיב בכעס ומוצא תירוצים למה המשחק לא היה הוגן, הגיע הזמן ללמד אותו להפסיד בכבוד. כך תעשו את זה נכון, ותעזרו לו ליהנות ממשחקים גם כשהוא לא תמיד מנצח
שלושת כוכבי הכדורגל הגדולים בעולם הפסידו במונדיאל האחרון - מסי, רונאלדו וניימאר. אפילו הם קיבלו בכבוד את ההפסד, בירכו את הקבוצה המנצחת, וכמובן ימשיכו לשחק.
אבל הילד שלנו פחות מנוסה בהתמודדות עם הפסד. כאשר אנחנו משחקים איתו במשחקים יומיומיים כמו טאקי, דמקה ומונופול, רק חסר לנו שהילד מרגיש שהוא מתחיל להפסיד, ומיד יישמעו משפטים כמו - "זה לא פייר", "לא חילקת נכון", "זה היה בכלל תורי" וכו'. משפטים אלה הם תגובה מתונה יחסית. יש ילדים שיתחילו גם לצעוק, לבכות או יפילו בכעס את לוח המשחק בתגובה להפסד.
זה באמת לא נעים להפסיד. כל אחד מאיתנו, צעיר או מבוגר, יעדיף לנצח. אך מאחר שלא ניתן לנצח תמיד, חשוב שאנחנו ההורים ניתן את הדעת לנושא בכמה היבטים:
1. ככה זה בחיים
התפקיד שלנו הוא להכשיר את הילדים להתמודדות עצמאית בחיים האמיתיים, ובחיים האמיתיים לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים. ככל שהילדים יידעו להתמודד בהצלחה עם מצבי תסכול שהחיים מזמנים להם, כך יהיה להם קל יותר בהתמודדות עתידית. חשוב שהם יעריכו את עצמם מעבר להפסד כזה או אחר, ועלינו לוודא שיוכלו לראות את מכלול היכולות והחוזקות שלהם, שהן הרבה מעבר לתוצאה בודדת במשחק כזה או אחר.
2. אל תיתנו להם לנצח
למרות הרצון המובן שלנו שהילדים יהיו מרוצים ומאושרים, חשוב שנשחק את המשחק מולם בצורה הגונה ואמיתית. זאת האחריות שלנו ההורים - לתווך להם את המציאות האמיתית. זה לא נכון שנייצר לילדים מעין בועה שבה הם תמיד מנצחים כדי שיהיו מאושרים. לנו אין אחריות לאושר שלהם, אבל יש לנו אחריות לגדל ילדים היודעים ליהנות מרגעים של ניצחון מתוק, ובאותה מידה יודעים גם להתמודד עם רגעים של קושי ואכזבה.
קראו עוד:
"עוד פעם אכלת פיצה אצל אבא בבית?"
פתאום בגיל שנתיים וחצי - שיתוק מוחין
מור סילבר: "הכי מפחיד? לרשום את הילד לגן"
3. לשחק ביושר
עוד סיבה לכך שעלינו לשחק בצורה אמיתית ולא להפסיד בכוונה היא ערך היושר וההוגנות. זהו ערך משמעותי לחיים, ומאחר שאנחנו דמויות לחיקוי עבור הילדים, הרי שאנו מנחילים כאן ערך חשוב מאוד בהתפתחות המוסרית שלהם. חשוב לוודא כי לפני תחילת המשחק אנחנו מיישרים קו ובודקים שכל המשתתפים מכירים את החוקים, אילו מהלכים אסורים ושכולם יודעים מה מוגדר כניצחון.
4. לא כוחות
ברור שיש לנו כמבוגרים יתרון במרבית המשחקים שאינם מבוססים על מזל בלבד. חשוב מאוד שננצל את המשחק כדי לשפר את היכולות של הילדים. נוכל לנתח איתם ביחד מהלכים שנעשו במשחק, נוכל להציע להם לחשוב שוב ונוכל לשאול מה היה אפשר לעשות אחרת. המטרה היא לפתח את המיומנויות ואת הידע המצטבר שלהם, על מנת לשפר את היכולות במשחקים הבאים.
5. להפסיד בכבוד
האתגר שלנו הוא ללמד את הילדים "להפסיד בכבוד", כלומר לקחת את המשחק בפרופורציה הראויה וללמוד ליהנות מעצם המשחק, גם אם לא ניצחו. זמן המשחק יכול לייצר חוויה טובה של זמן משותף ומהנה, ללא קשר לתוצאת המשחק. אגב, במהלך המשחק נוכל לשקף להם יכולות שאנו מזהים בהתנהלותם, דוגמת תכנון, דחיית סיפוקים והיכולת לשחק בהגינות.
6. התמדה
גם אם הילד שלנו "שובר את הכלים" ופורש בעקבות ההפסד, חשוב ששאר המשתתפים ימשיכו את המשחק. לכן, נתאפק בתגובתנו ולא נאשים אותו בהתנהגותו.
ננהג באיפוק, נשקף את הצער שלנו שהוא עוזב ונעדכן כי אנחנו ממשיכים לשחק. לאט-לאט יפנים הילד כי המשחק נמשך גם אם אחד המשתתפים מפסיד, וילמד להתנהל גם הוא לפי קודים אלה.
7. תגובה הורית
הילדים מתבוננים בנו ולומדים מההתנהגות שלנו. לכן, חשוב שלא נייצר דרמות מוגזמות. חשוב שנהיה מודל להפסד ראוי בכבוד. יש לנו הזדמנות להפגין איפוק ושלווה במקרה שהפסדנו.
יתרה מכך, יש לנו גם הזדמנות לשקף תגובה של ניצחון. גם כאן נגיב בשמחה מתונה, לא נתנשא על המפסיד ולא נתמקד בכישלון שלו. ננהג גם בסיטואציה זו בכבוד ובנדיבות של מנצחים.
בניגוד למונדיאל, המתרחש אחת לארבע שנים, לנו כהורים יש יכולת יומיומית ללמד את הילד שלנו מיומנויות נדרשות ויכולת התמודדות באמצעות משחקים משותפים. זוהי דרך נהדרת המשלבת זמן בילוי משותף עם היכולת ללמד את הילד שלנו ולהכשיר אותו לחיים האמיתיים.
הכותבת היא מרצה ובעלת קליניקה פרטית להדרכת הורים , מוסמכת מכון אדלר
לפנייה לכתב/ת 
