הדבר החם הבא: ילד שנכשל

כולנו רוצים שהילדים שלנו יצליחו. המתנה שהכי היינו רוצים לתת לילדים שלנו היא שתמיד יצליחו בכל מה שירצו (או כפי שזה יותר נכון לעיתים קרובות, במה שאנחנו היינו רוצים שהם ירצו).

ועם יד על הלב, גם אנחנו רוצים להיות מצליחים. להצליח גורם לנו להרגיש טוב עם עצמנו, לאחרים להסתכל עלינו בצורה חיובית ואנחנו גם מאמינים שהצלחה תגרום לנו אושר. אנחנו מוקפים בדמויות מצליחות ומצליחניות, מעריצים את המצליחים ורוצים להיות כמוהם. מעבר לכך, להיכשל זה כואב ואף אחד לא אוהב את זה.

רוצים ללמד את הילדים משהו חשוב? למדו אותם להיכשל(צילום: shutterstock)

אבל האמת היא, שאם אנחנו באמת רוצים לאחל לילדים שלנו משהו שיעזור להם בחיים, ויביא אותם להצלחה אמתית, אנחנו צריכים לאחל להם להיכשל ולהתמודד עם כישלון. כי בינינו, אף אחד לא מצליח כל הזמן. אם לא נכין את הילדים שלנו לכישלונות האלה, כשהם יקרו הם לא ידעו להתמודד איתם, וחמור מזה, יחשבו שמשהו לא בסדר אצלם שהם נכשלים ושזה קורה רק אצלם.

כשמישהו חושש להיכשל, הוא מעז פחות להתנסות, נשאר באזור הנוחות שלו, מציב לעצמו יעדים קרובים יותר ושאפתניים פחות ולכן מתקדם פחות ומגשים את עצמו פחות. כשכישלון מגיע, מי שלא יודע להיכשל ייחווה אותו בצורה קשה יותר, יתקשה להתרומם ממנו ויחוש תחושת מסוגלות נמוכה.

קראו גם:

המפתח להצלחה של הילדים במאה ה-21

ניכור הורי: "מרגישים כמו הורים שכולים לילדים חיים"

וכשאנחנו מדברים על כישלון זה יכול להיות משהו גדול יותר שרצינו ולא קרה או שלא הצלחנו בו, אבל גם משהו קטן שלא הצליח לנו כמו שרצינו ואנחנו חווים אותו כקושי רב.

דפוס חשיבה מתפתח: יכולת ששווה להנחיל לילדים

היכולת להיכשל היא חלק מיכולת כללית יותר שרצוי שננחיל לילדינו (ונרכוש בעצמנו) שנקראת דפוס חשיבה (מיינדסט) מתפתח. המונח הזה, שטבעה חוקרת בשם קרול דוויק מאוניברסיטת סטנפורד, אומר שהאמונות שלנו והבדלי הגישה שלנו יקבעו יותר מכל דבר אחר, איך נתמודד עם אתגרים.

ילדים שמאמינים שהיכולות שלהם קבועות מראש, כלומר או שהם חכמים או לא, או שהם עם ראש למתמטיקה (או כישורים ספורטיביים, או יכולת חברתית) או לא, ושאין הרבה מה לעשות עם זה, ינסו להימנע מאתגרים מהחשש שיכולותיהם (הקבועות לדעתם) לא יספיקו להם כדי להצליח.

ילדים כאלה חוששים לנסות משחקים או מטלות חדשות, לוקחים קשה חוסר הצלחה, משווים את עצמם לאחרים ודואגים כשהאחר מצליח יותר מהם ולא לומדים מקשיים כי הם מאיימים עליהם. קוראים לתפיסה הזו דפוס חשיבה מקובע וניתן לראות אותו הן בילדים שקשה להם, והן בילדים מצליחים שחוששים לאבד את כתר המצליחנים.

לוקחים קשה כל כישלון - ומפחדים לנסות שוב. דפוס חשיבה מקובע(צילום: shutterstock)

לעומתם, ילדים בעלי דפוס חשיבה מתפתח מאמינים שניתן לפתח יכולות באופן מתמיד, ושהם לא מוגדרים על ידי היכולות שאתה נולדו. מתוך כך הם יעזו ויתנסו בדברים חדשים, יחוו חוסר הצלחה כזמנית, ינסו ללמוד מקשיים ולהשתפר.

חלק חשוב מדפוס החשיבה המתפתח היא ההבנה כי בדרך להצלחה יהיו כישלונות, וכי לכל אדם מצליח יש בעברו הרבה כישלונות ואכזבות שאנחנו לא בהכרח מודעים להם או לא מתייחסים אליהם.

אם ד"ר סוס היה מתייאש

כי בניגוד למה שנראה לנו מבחוץ, כל האנשים שהגיעו להישגים חוו כישלונות במהלך הדרך: מתומס אדיסון לוולט דיסני, מאיינשטיין לאופרה ווינפרי. אפילו ד"ר סוס, סופר הילדים הידוע, נדחה על ידי 27 הוצאות ספרים. אם הוא היה מתייאש - לא היינו קוראים היום את חתול תעלול.

לקשיים האלה הילדים שלנו לא חשופים מספיק. גם בבית הספר מודדים בעיקר הצלחות, וגם לגבי עצמנו אנחנו לא ממהרים לספר על הקשיים והכישלונות - לא לילדינו ולא בכלל. אם נתחיל לשתף אותם ולספר להם גם איך התגברנו על קשיים וצמחנו מהם - נציב להם מודל ריאלי, שמקבל אתגרים ואף חוסר הצלחה כחלק מהחיים ושמספק להם כלים להתמודדות.

נכשלה מאות פעמים לפני שהצליחה. ווינפרי(צילום: AP)

כולנו שמענו כבר את האמרה שתומס אדיסון לא נכשל, אלא עשה המון ניסיונות שהביאו להמצאת נורת החשמל. לאחרונה יש טרנד כזה גם בעולם העסקי - סיפורי כישלונות של אנשים מצליחים.

מעבר לכך, אם נשבח את הילדים על מאמץ ועל התמדה, במקום על תוצאה, הם ירגישו בנוח להתנסות ולהעז, יבינו שכישרון לא מספיק, ולעיתים קרובות גם לא הכי חשוב, ושעבודה קשה, אימון והשקעה משחקים תפקיד מרכזי בהצלחה. כי בינינו, אף אחד לא נלד מתכנת, פסנתרן או כדורסלן. מעבר לנטייה והכישרון הבסיסי, משחקים תפקיד בעיקר ההשקעה והמאמץ. תקשיבו למייקל גורדן ורוג'ר פדרר שמדברים על זה הרבה.

שאלו את ילדיכם כשהם עומדים בפני משימה מאתגרת - כמה פעמים תצטרכו לדעתכם לנסות לפני שתצליחו? זה יוריד את הצורך להצליח במכה ראשונה וישדר להם שלנסות ולהתאמץ זה חלק מהחיים והם המביאים לשיפור. אנחנו מבינים היום יותר מתמיד שהצלחה היא מסע ולא נקודת יעד, ושיש במסע עליות, אבל גם מורדות, שמהם לומדים לא פחות, אם לא יותר. הצלחה היא להמשיך ולהתפתח לאורך החיים.

במאה ה-21, תקופה שבה שינויים מתמידים ומשמעותיים הם נחלת הכלל, חייבים לצאת מאזור הנוחות ובאופן מתמיד ללמוד דברים חדשים, להפוך למתחילים כל פעם מחדש ולהאמין שאנחנו יכולים לפתח את סט היכולות הדרוש. את זה חייבים לתת לילדים מגיל צעיר. להיכשל מוקדם, להיכשל לעיתים קרובות ולהיכשל קדימה - כבסיס להתפתחות. כישלון קל ומלמד לכולנו.

הכותבת היא בעלת דוקטורט (PH.D) בפיתוח אינטילגנציה רגשית וראש המחלקה לחינוך וקהילה במכללה האקדמית כנרת