דרכים לזיהוי הקונפליקט של ילדיכם

אתם מכירים הכי טוב את הילד שלכם. אף אחד לא צבר איתו כל כך הרבה רגעים ושעות של ניגוב דמעות, חיבוקים, כעס, אהבה ודאגה. אף אחד לא יודע כמוכם להבין מה הוא מרגיש, לצפות איך הוא יתנהג ולזהות כל תנודה במצב הרוח שלו. אף אחד לא דואג לו כל כך, שלפעמים הוא לא מצליח להרדם בלילה. אף אחד.

הטור "לסמוך על עצמינו" מסתמך על אוצר הידע שלכם, ונותן מסגרת והכוונה לצקת לתוכה את כל הידע שיש לכם לגבי הילד שלכם - כדי שתוכלו למצוא דרכים לעזור לו עם האתגרים שלו, ביעילות ובאופן שמכוון ללב ליבן של ההתמודדויות והדילמות שלו.

צעד ראשון - זיהוי הקונפליקט של הילד

כשקשה לילד שלכם, ההתנהגות שלו גלויה לעינכם וברורה - אלה יכולים להיות התקפי זעם, פחדים, ביישנות ונסיגה חברתית, מריבות עם חברים או עם האחים, קושי לקבל סמכות ועוד. פעמים רבות אתם מתמקדים בסמפטום שמדאיג אתכם כי הוא זה שמפריע ביום יום ומטריד אתכם ואת הילד שלכם, אבל הניסיון "לפתור" את הסימפטום לא צולח כיוון שאינכם מבינים מדוע הופיע הסימפטום הזה ומה הילד שלכם מנסה לומר דרכו.

מה הוא מנסה לומר?(צילום: shutterstock)

המפתח האמיתי למתן עזרה מדויקת לילד שלכם הוא הבנת הקונפליקט עימו הוא מתמודד. קונפליקט רגשי הוא למעשה התנגשות פנימית בין רצונות מנוגדים, בין צדדים שונים באישיות או בין אפשרויות שונות להתנהגות או פעולה. כאשר הילד שלכם מתמודד עם קונפליקט הוא מרגיש שאינו יכול לבחור בין הרצונות השונים והמנוגדים, ונפשו אינה יכולה לשלב בין הדברים. הוא כנראה מסמן לכם שהוא צריך את עזרתכם כדי להבין את רצונותיו המנוגדים ולמצוא דרך לשלב בינהם באופן יותר נינוח וזורם.

אם תזהו את הקונפליקט עימו הילד שלכם מתמודד כעת, תוכלו לדעת מה מפריע לו ברמה הרגשית העמוקה יותר, ומה מבטאת ההתנהגות שלו שמדאיגה אתכם. ואולי חשוב מכל - תוכלו גם לדעת איך לעזור לו.

קראו עוד:

הסלמה בדרום: כך תרגיעו את הילדים

התפטרו מהעבודה כדי להציל את בנם

בת הים: ילדה חולת סרטן הגשימה חלום

מה שיכול לעזור לכם לזהות את הקונפליקט הוא המיקוד: מה הנושא שהכי מעסיק או מטריד את הילד שלכם? מה גורם לו למצב רוח לא טוב? על מה הוא חושב או מדבר רוב הזמן? האם זה קשור ליחסיו עם החברים? ליחסיו עם המשפחה (האחים או ההורים)? האם אתם יכולים להבין את התחושות וההתלבטויות של הילד שלכם? האם יש סתירה או ניגוד בין דברים שונים שהילד שלכם רוצה או צריך?

יש ילדים שלא מרבים לשתף את ההורים, ואצלם קשה יותר להבין את הקונפליקט. במקרים כאלה ההורים יכולים ליצור ולחפש הזדמנויות לשוחח עם הילד שלהם, ליצור משבצות של זמן איכות בו הם פנויים לשיחה, ולהקשיב קשב רב לדברים שהוא בוחר לשתף ולספר.

רוצים להיות "רגילים"

רינת בת העשר היתה ילדה מאוד יפה וכישרונית שהמראה שלה ומגוון כישרונותיה הבימתיים בשירה וריקוד משכו הרבה תשומת לב והערות מהסביבה. הסביבה לרוב התפעלה ממנה מאוד ורבים אמרו לה שהיא מוכשרת, מקסימה ומאוד יפה. הוריה שמו לב לאחרונה שקשה לרינת עם ההערות האלה. לעיתים בכתה אחרי שאנשים אמרו לה דברים כאלה, וההורים שהרגישו שהערות כאלה אמורות לשמח אותה, לא הבינו למה. בנוסף, היא ביקשה להפסיק את חוג הריקוד אותו אהבה ובו רקדה שנים, והחלה להתאפיין ביותר סגירות וביישנות.

כשההורים הבינו את הקונפליקט, הם יכלו לעזור לבתם(צילום: shutterstock)

אחרי זמן מה הבינו ההורים שרינת מרגישה מבוהלת מתשומת הלב הרבה, מפחדת שלא תעמוד בציפיות של הסביבה, רוצה להיות "רגילה". הם הבינו שהיא מצויה בקונפליקט בין נטיתה הטבעית להתבלט ולהפגין את כישרונה לבין הביישנות, חוסר הביטחון והחשש להיות זוהרת וטובה מדי במה שהיא עושה.

משהבינו טוב יותר את הקונפליקט יכלו לדבר איתה על כך שזה לפעמים מפחיד להצטיין, שאולי היא מרגישה שלא יאהבו אותה אם לא תצטיין כל הזמן. הם יכלו לומר לה שהם מרגישים שהיא רוצה לפעמים לנוח מלהיות "מצוינת" וסתם לעשות דברים רגילים ולא חשובים. הם חשו שההבנה שלהם הקלה על רינת ועזרה לה בהדרגה להתמודד עם הקונפליקט שלה טוב יותר.

דורי בן השבע היה ילד עצמאי מאוד ואהב לשחק עם ילדים גדולים ממנו בעיקר עם חבריו של אחיו הגדול. הוא הצטיין בספורט והילדים הגדולים התפעלו ממנו ותמיד הסכימו לקבלו למשחקי הכדורגל שלהם. חבריו מהכיתה אהבו אותו ורצו עימו קשר אך הוא לא רצה להפגש איתם אחר הצהריים, והעדיף לשחק עם אחיו הגדול וחבריו. הוא גם סרב להרשם לחוגים על אף שאהב תחומים רבים והיה ילד סקרן מטבעו. הוריו הרגישו שהרצון להפגין עצמאות ולהיות "גדול" מלווה גם בהרבה תסכול וחשש שלא יצליח להיות כמו אחיו הגדול. הם גם הרגישו שפעמים רבות הוא רוצה להיות "קטן", להתפנק ולא להתמודד עם דברים, אך לא מרשה לעצמו.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

הם הרגישו שהוא נמשך לתחומי עניין של ילדים בגילו (כמו קלפי סופר גול, מכוניות, אוספים שונים ולגו), אבל אומר שזה "תינוקי" ומשחק במשחקים האלה רק כשאיש אינו רואה. הם הבינו שהקונפליקט שלו קשור לרצון להיות גדול ועצמאי (המלווה בתסכול תמידי שהוא לא מצליח "ליישר קו" עם הגדולים בגלל גילו הצעיר), ביחד עם רצון להשאר קטן ולהרשות לעצמו משחקים ועיסוקים של קטנים.

כשהבינו זאת עודדו אותו לפתח תחומי עניין משלו,כיוונו אותו לשחק עם חבריו שלו ולא עם חבריו של האח, ולימדו אותו שאפשר להיות קטנים וגדולים בעת ובעונה אחת בלי לוותר על שום דבר. הם חשו שלולא ההבנה שלהם לגבי הקונפליקט שלו, התסכול שלו היה רק הולך ומתגבר, וראו שהוא מתחיל לאט לאט למצוא את מקומו ולהכיר את עצמו טוב יותר.

חלק בלתי נפרד מהחיים

הדוגמאות שניתנו מראות שלא תמיד ניתן לפתור לחלוטין קונפליקטים עימם אתם וילדיכם מתמודדים. קונפליקטים הם חלק בלתי נפרד מהחיים שלכם ושלהם. הם מספרים על כך שאישיותם של בני האדם מורכבת, ושילדינו צריכים לעיתים לעבור תהליכים משמעותיים כדי להשלים עם הסתירות שבתוכם וליצור זהות שיכולה להכיל כיוונים שונים ורצונות מנוגדים. אך כשאתם מבינים הבנה עמוקה יותר עם מה מתמודדים הילדים שלכם, עצם החשיבה עליהם, ההבנה המדויקת שלכם והפעולות שתנקטו עקב כך - יכולות לסייע להם לקבל את עצמם טוב יותר על כל החלקים שלהם.

ועכשיו - תוכלו לכתוב לעצמכם: מה הקונפליקט של הילד שלכם? עם אילו סתירות ורצונות מנוגדים הוא מתמודד ולמה זה מפריע לו? איך אפשר להגדיר עבורו (בשפה שלו) את מה שהוא מרגיש בהקשר הזה? וברמה הפרקטית - אילו פעולות אתם יכולים לעשות כדי לעזור לו להתמודד עם הקונפליקט שאיתו הוא מתמודד.

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית ומנהלת את מרכז גרתי לטיפול רגשי ברעננה