יועצת ההנקה הראשונה: "נחשבתי מוזרה"
אסתר גרוניס הייתה יועצת ההנקה הראשונה בבית חולים בארץ. לרגל יציאתה לגמלאות היא מסכמת 40 שנות ייעוץ לאימהות ומתארת: "האחיות חששו שאני גוזלת להן את העבודה ולא הפנו אליי אימהות. ישבתי בהתחלה ימים שלמים בחוסר מעש"
"הייתי יועצת ההנקה הראשונה בבית חולים בארץ", מגוללת גרוניס, שפרשה החודש לגמלאות אחרי יותר מארבעה עשורים במקצוע. "האחיות חשו שאני פולשת להן לתחום. תקעו אותי בחדר צדדי ולא ידעו מה לעשות איתי. היום אין מחלקת יולדות שלא מעסיקה יועצת הנקה".
"רואים אור בעיניים של האם"
המקור למוטיבציה הרבה שהובילה את גרוניס במשך השנים הארוכות במקצועה, כך היא מעידה, הוא ברגע המרגש בו התינוק מכניס לראשונה את פיטמת אימו לפיו. "זהו רגע אלוהי, חיבור עוצמתי מאין כמוהו", היא משתפת.
"יולדות רבות מגיעות אליי כשהן מותשות פיזית ונפשית. הן כואבות ומאוכזבות שהלידה וההנקה הן לא כמו שהן תיארו בדימיונן. כשאנחנו מחברות את התינוק לאם והוא מתחיל לינוק לראשונה את החלב עולה חיוך מיוחד על הפנים של האימהות. רואים אור בעיניים שלהן. זהו רגע שיש בו זכות גדולה, כזה שבגללו בחרתי במקצוע המיוחד הזה".
אסתר עלתה ארצה בשנת 76' מארצות הברית. אל מקצוע ייעוץ ההנקה, כך היא מתארת, היא הגיעה במקרה: "ילדתי את בתי הבכורה בשנת 77'. לא הייתה אז שום הדרכה איך לטפל בתינוקות. אני זוכרת שישבתי עם הבת שלי ביד אחת וספר הדרכת הנקה ביד השנייה וניסיתי ליישם את מה שכתבו שם.
אחרי הביקור הראשון שלי בטיפת חלב התיישבתי מחוץ למרפאה להניק את הבת שלי. אימהות שראו אותי לא הבינו איך אני לא צורחת מכאבים. כבר אז הבנתי עד כמה חסרה להן הדרכה איך לעשות זאת נכון. אימהות רצו להניק, אבל פשוט לא ידעו איך".
"הנקתי כי אני עצלנית"
יועצת ההנקה מוסיפה ומתארת כי היא הייתה חריגה בבחירתה להניק את בתה: "הייתי היחידה מהסביבה הקרובה שלי שבחרה להניק. נחשבתי למוזרה. אני אגלה לך סוד - הנקתי כי אני עצלנית. לא יכולתי לדמיין את עצמי מתעסקת כל היום בהרתחת בקבוקים ומדידת אבקות. הנקה, כשזו מתבצעת נכון, היא הדבר הכי פשוט ונוח שיש".
עוד בנושא:
"הנקה בכל מחיר - גם אם האם מעשנת או משתמשת בסמים"
הנחיות חדשות: הנקה תוך שעה מהלידה מפחיתה תמותה
משרד הבריאות מסמן יעדי הנקה ל-2020: כ-97% מהנשים
גרוניס מספרת כי בהתחלה היא העניקה בהתנדבות בבית חולים אסותא ייעוץ לאימהות, עד שבשנת 1998 הפכה להיות יועצת בשכר עבור היולדות בבית החולים ליס.
"גיליתי לתדהמתי שבתקופה ההיא האחיות לא עברו שום הכשרה בנושא של הנקה. עד היום רופאים לא לומדים כלום על הנקה בהכשרה שלהם. הם לומדים על ההבדלים בין חלב אם וחלב מלאכותי, אבל הם בורים בכל הקשור באיך מניקים.
"האחיות חששו שאני גוזלת להן את העבודה ולא הפנו אליי אימהות. ישבתי ימים שלמים בחוסר מעש. עם מהפיכת האינטרנט המצב הזה השתנה".
יועצת ההנקה מתארת כי בראשית ימי מהפכת האינטרנט היא ניהלה פורום בו אימהות יכלו לשאול שאלות. "נשים מכל הארץ נכנסו לפורום ושאלו על הנקה. חלק מהן אף הגיעו במיוחד ללדת בליס כי הן רצו שאסייע להן אחרי הלידה.
"התחלתי לרוץ ממיטה למיטה. הלכתי קילומטרים ביום. לאט לאט הבינו בבית החולים שצריך עוד יועצות. כשמשרד הבריאות פרסם את ההמלצות שלו לגבי הנקה העניין בתחום הפך להיסטריה. אמרו שכדאי מאוד להניק תינוקות, אבל לא הסבירו איך עושים את זה. יועצות הנקה הפכו להיות מבוקשות מאוד".
"הנקה היא לא טרנד"
לדברי גרוניס, הקושי הכי נפוץ עבור אימהות טריות הוא כאבים בפיטמה. "כאב בפיטמה הוא הבעיה הכי נפוצה והכי קלה לטיפול. חיבור נכון של התינוק לשד מונע את הפצעים, אבל צריך לדעת איך לעשות זאת. צריך ללמוד איך להחזיק את התינוק ולהבין את הצרכים שלו. הנקה היא דבר טבעי, אבל צריך ללמוד איך לעשות אותו נכון".
עוד היא מוסיפה: "בעיני כמעט כל אישה יכולה להניק, אבל אני אף פעם לא אנסה לשכנע אם להניק. הנקה לא מתאימה לכל אישה וכל אחת יודעת הכי טוב מה נכון עבורה. הסוד הוא להבין שכל אישה וכל תינוק הם שונים. מעל הכל נדרשת סבלנות. לפעמים הנקה לוקחת זמן ומלווה בתסכול או תחושת כישלון, אבל בסוף זה מצליח, ואין תחושה יותר נהדרת מהתחושה הזו כשהרגע הזה קורה".
לדבריה, "היום לאימהות שרוצות ללמוד להניק יש כתובת. הנקה היא לא טרנד. היתרונות הברורים שיש בהנקה מחלחלים לתודעת הציבור.
"מלבד היתרונות הבריאותיים, ההנקה היא כלי מדהים לחיבור בין האם והתינוק. לראות את הבת שלי שרה את אותם השירים שאני שרתי לה בזמן שהיא מניקה את הנכדה שלי - אין תחושת נחת יותר גדולה מזו.
"היום מקצוע ייעוץ ההנקה נמצא במקום אחר לגמרי מהימים הראשונים שלי במקצוע. בכל בית חולים בארץ יש יועצות הנקה. זה עדיין לא מספיק בעיני. אני סבורה שצריך יועצת הנקה בכל משמרת, ולא רק במהלך יום העבודה. לאט לאט גם נגיע לזה".