ההורים שמסכנים את ילדיהם ברשת
מעלים תמונות מביכות, מתייעצים על דילמות אישיות וכותבים פוסטים חושפניים. ההורים מרגישים שהרשת היא האלבום הפרטי שלהם ומתנהגים בהתאם. מהן הסכנות לטווח הארוך ולמה כדאי להתחיל לחשוב על פרטיות הילדים, גם אם הם בני שנתיים וממש חמודים?
"לילד שלי אין חברים - מה עושים?", "המאבחן ממליץ להתחיל ריטלין - כן או לא?", "מחפש המלצה לפסיכולוג ילדים באזור השרון", "המהממת שלי עם החבר הראשון", אלו רק חלק מדברים שהורים כותבים ברשת. על פניו בתמימות ומתוך רצון לשתף או לקבל עזרה אבל מדובר בעניינים אישיים ופגיעה קשה בפרטיות של הילדים.
"היום לא הולכים לחפש עבודה עם קורות חיים והמלצות. ההמלצות בצד החולשות מפורסמות לעיני כל על ידי הילדים וההורים", מסבירה טובה בן ארי, מפקחת ארצית ליישום חוק זכויות התלמיד במשרד החינוך. "לדעתי, הורים וילדים פרצו את גבולות הפרטיות של עצמם. חשוב שהורים לא יפרסמו ברשתות על ילדיהם מידע בכלל, ואם רוצים שיתייעצו קודם עם הילדים אם או מה לפרסם ואיך לפרסם, בידיעה ברורה שכל פרסום נשאר ברשת לשנים ארוכות".
קראו עוד:
"הצלחתי להציל את בתי משיימינג"
מקבלים לייקים על תמונה של הילדים? שימו לב
מה לגבי קבוצות סגורות?
"לעיתים הורים מחפשים עצה או עזרה מאנשים ברשתות ועדיף להתייעץ עם יועצת בית הספר לרוב. כמו שלא פרסמנו בשכונה את הצרות שלנו, גם אין לפרסם ברשת. כמו שלא הראינו תמונות של הילדים לזרים באוטובוס - גם לא נראה לזרים ברשת. חשוב לשמור על פרטיות הילדים ופרטיות המשפחה.
"צריך לשים גבולות ברורים לפרסום גם כשמדובר בקבוצות סגורות. כל אחד מחברי הקבוצה יכול להעתיק את התמונה ולהפיץ אותה. פרסמתם? הפוסט או התמונה יישארו ברשת לשנים הבאות ויהיו נגישים לכל אדם שיחפש מידע אודותם. יידעו לזהות איפה אתם גרים ומה אתם מעדיפים".
במטרה להעלות את המודעות לנושא, יזם מחוז תל אביב במשרד החינוך משדר מקוון שיתקיים מחר (ב') בערב. המשדר כולל פאנל בנושא "הרשת - לא האלבום הפרטי שלנו!", בהנחיית נירית צוק מייסדת ומנכ"לית פורטל ההורות "עשר פלוס" ומומחית למחקר תרבות הנוער (וגם כותבת ב-ynet. ל.ע).
"במרוץ שאנו חיים בו כיום ניתן לראות שתי תופעות קיצון", מסבירה צוק. "ניתן לראות כי קיים אצל כל אחד מאיתנו צורך גדול להראות שהוא חי את החיים הטובים, וכך, אנחנו מעלים תמונות של מקומות בילוי, ארוחות מיוחדות וגם הילד הופך לאחד מהדברים שבו אתה מתגאה ברשת והורים לא תמיד חושבים על הפרטיות שלו. למשל - מעלים סטורי של הילדה רוקדת בחוג ולא לוקחים בחשבון שזה עלול להיות מביך עבורה.
"תופעה נוספת היא הרצון שלנו לשתף, לחלוק ולהרגיש אינטימיות, וכך, ניתן למצוא ברשת פוסטים חושפניים, כגון: 'לילד שלי יש בעיה - אין לו חברים, מה ניתן לעשות?'. כאשר פוסט כזה עולה בפייסבוק, ההורה באמת חש מצוקה ורוצה שמישהו יעזור לו. הבעיה היא שבאותו רגע הוא אינו חושב על הילד עצמו. הוא אינו חושב כיצד הילד ירגיש כאשר ידע שעלה פוסט כזה.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
"לעיתים נדמה כי אנחנו שוכחים שהרשת היא לא מפגש חברים אינטימי בסלון של הבית שלנו אלא שכל מה שנכתב ברשת - נשאר בה, וכל זה בלי לחשוב על ההשלכות. פוסטים ותמונות כאלו בעצם עלולים להזיק לילד עצמו, ויכולים לפגוע בו -היום, מחר או בעוד עשר שנים.
"לכן, הייתי ממליצה להורים לילדים קטנים לעצור לרגע לפני שהם מעלים תמונה של הילדים, ולשאול את עצמם את השאלות הבאות: מדוע כל כך חשוב לי להעלות את התמונה הזאת לרשת? האם זה יכול לפגוע בילד שלי בעתיד? האם זו תמונה שהוא/היא היה רוצה שהיא תהיה שם כשיהיה בחטיבה, בתיכון או כשיחפש עבודה?
"להורים למתבגרים הייתי מציעה להראות להם את התמונה לפני פרסומה, ולבקש את אישורם. צריך לזכור כי זה אמנם הילדים שלנו אבל זו הפרטיות שלהם".
כדי להמחיש את הנושא בן ארי וצוק פנו לבלה בסן, מנהלת ביה"ס לאומנויות ע"ש גורדון, הרצליה, וצוות בית הספר יצר סרטון המציג את התופעה:
"הייתי שמחה אם הורים מורידים את מכסת הפרסום באחוזים משמעותיים", אומרת בן ארי. "אולי רק תמונות בהן לא ניתן לזהות את פני הילדים, או יפרסמו תמונה אחת בשנה למשל אבל זו גזירה שהציבור לא יעמוד בה"
מה בכל זאת אפשר להמליץ להורים?
"חוק זכויות התלמיד הוא נגזרת של האמנה הבינלאומית. מדינת ישראל התחייבה ליישם את האמנה לזכויות הילדים בכל אגפי השלטון. חשוב להדגיש שאנו המבוגרים חייבים לחנך, בבית ובבית הספר , ולנו האחריות גם ללמוד מהילדים והנוער, כי הרשת פחות מוכרת להורים, יש בה שפה שלא ידועה לרוב ההורים. לרשת יש קצב אחר, זו מדורת השבט החדשה ויש בה המון אפשרויות ללמוד, להתבטא, ליצור ידע חדש בצד סכנות מורכבות לקטינים.
"בכל יום ובכל שעה הרשת ממציאה את עצמה מחדש וסוחפת איתה את סקרנותם ותמימותם של הילדים והנוער. באיחוד האירופי דנים היום על שינוי הגדרות הפרטיות ביחד עם הגנה על האזרחים הצעירים ברשת ויש מדינות באירופה המאפשרות לבגירים לבקש מבית המשפט המקומי למחוק מידע או תמונות שהם פרסמו על עצמם או שהוריהם פרסמו".
בעולם בו בני נוער מעלים סטורי כל שעה - האם בכלל עוד יש דבר כזה שנקרא פרטיות?
צוק: "בשנת 2010 אמר מארק צוקרברג שאין פרטיות ברשת, ושמי שמחפש פרטיות - סימן שיש לו מה להסתיר. מאז דברים רבים השתנו, וכיום המומחים טוענים שיש פרטיות ברשת, ושזו פשוט השתנתה. בעצם, ניתן לומר כי השתנות הטכנולוגיה שינתה את מושג הפרטיות, ואף שינתה את הגדרות הפרטי מול הכללי, הציבורי.
"אם בעבר היו חוקים בלתי כתובים שהיו נהוגים כמבדילים בין הפרטי והאישי הרי שכיום, כמעט כל מי שמשתמש ברשת, מספק פרטים אישיים רבים, כגון: שם פרטי ושם משפחה, תאריך הולדת, מספר כרטיס האשראי, תמונות, ועוד. בנוסף, הרשת מלאה גם בפוסטים ובבלוגים אישיים וחושפניים.
"הטענה הרווחת כיום בקרב חוקרים ואנשי מקצוע היא כי תפיסת הפרטיות של הילדים שונה מזו של המבוגרים, ודפוסי השימוש שלהם ברשת שונים מאשר אלו של בני הנוער. החוקרת פרופ' סוניה לוינגסטון, למשל, סבורה כי ילדים תופסים פרטיות כשליטה על ענייניהם האישיים, וכדרך ליצירת קשרים חברתיים. חוקרים שונים טוענים כי ילדים חשים כי הם יכולים לחשוף את חייהם הפרטיים ברשת, ובלבד שזה לא יהיה תחת עינם של ההורים או המורים".
מה קורה בעולם?
ברחבי העולם ישנה כבר זמן מה התעוררות לגבי הנושא. בצרפת, למשל, מודעים לנושא, והורים הוזהרו ובארה"ב עשו בשנה החולפת קמפיין של איגוד ההורים האמריקאי Child Rescue) Coalition) שבו הזהירו את ההורים שלא לצלם ילדים באמבטיה, בבגדי ים או אפילו בזמן גמילה על הסיר כי אלו עלולות להגיע לידי עברייני מין ופדופילים".
בן ארי: "יש מדינות באירופה המאפשרות לבגירים לבקש מבית המשפט המקומי למחוק מידע או תמונות שהם פרסמו על עצמם או שהוריהם פרסמו".
שורה תחתונה - איך מתמודדים עם המפלצת הזו?
"צרו זמן משותף בלוח השבועי, שבו ללמוד מהילדים שלכם על הערכים והסודות ברשת, בכל אתר ובכל אפליקציה", אומרת בן ארי. "שיתוף פעולה כזה יעמיק את הקשרים במשפחה באופן התואם את טובת הילד ואת יכולותיו המתפתחות .
"בקשו מהם לקרוא, לראות את מה שכתבו או פרסמו בקבוצות ברשת . שימו גבולות ברורים לשימוש ברשתות/קבוצות וזמנים מוגדרים מראש - כמו חוג אחר. בנוסף, הקפידו שהילדים לא יפרסמו דברים הפוגעים בכבודם של חברים או אנשים אחרים.
"עודדו את הילדים שלכם לדווח על כל פגיעה, בין אם בקבוצות או בין אם בפרסום ברשת. דווחו אתם על כל מצוקה או פרסום מעליב או בוטה וכמובן בכל פרסום על הילדים והנוער - תתייעצו איתם, תדונו ביחד והשתדלו לשכנע אותם להמעיט בפרסומים. שימו לב לפרסום שלא יבייש אותם בהווה ולא בעתיד".
לפנייה לכתב/ת 
