תקופת הבחירות: 10 דברים ללמד את הילדים
הילדים חשופים לתקופת הבחירות ומבקשים בדרכם להבין ולקחת חלק. איך אפשר לנצל את התקופה הזו כדי לעזור להם להיות מעורבים ובעלי דעה? ומה חשוב להסביר להם בהתאם לגילם?
תקופת הבחירות כבר כאן, עוטפת וצצה מכל עבר. ילדינו חשופים אליה במידות משתנות ורבים מהם מבקשים בדרכם להבין, להשתלב ולקחת חלק. זו הזדמנות מיוחדת עבורנו ההורים, ליצור, לבנות ולחזק את התודעה הפוליטית-חברתית של ילדינו, אותה תודעה שתעזור להם לצמוח להיות אנשים בעלי דעה, כאלה שמעורבים במתרחש סביבם, אכפתיים ופעילים.
איך נעזור לילדים?
1. כדאי לדון וגם להתווכח מול הילדים
רבים מההורים נוטים לחצוץ בין הילדים לבין תכנים פוליטיים. זה קורה במודע ושלא במודע, מתוך רצון לשמור עליהם, מתוך תחושות טאבו שיש לחלקנו בקשר לפוליטיקה ומה שהיא מעלה בנו באופן אסוציאטיבי, אבל השיח הוא מודלינג.
הילדים שומעים את ההורים דנים בעניינים ציבוריים ופוליטיים ולומדים שאלו הן זירות רלוונטיות ובעלות ערך. הם שומעים אי-הסכמות ולומדים שזה מותר ובסדר ואף מעניין ומלמד. הדעות שלנו הן חלק מאיתנו, טוב שיכירו אותן. ואולי חשוב מכך - הילדים הרי שומעים את "המנגינה" של הדברים הרבה מעבר לתכנים עצמם. שיח פוליטי בין ההורים, אם מתקיים באופן אותנטי מחד ומכובד וראוי מאידך, הוא שיעור גדול עבורם ביכולת לנהל שיח ובימינו זה לא מובן מאליו.
2. תנו להם להישאר בשאלות, לא לכל דבר יש תשובה
הילדים שומעים מושגים ושמות לא מוכרים, חלקם הופכים להיות מילים שנשמעות ונראות מכל עבר, בחדשות, בכרזות, בשיחות של המבוגרים. הסקרנות הבריאה שלהם מובילה אותם לשאול שאלות, לבקש לדעת מה זה ולמה ואיך אמא אמרה ככה ואבא אמר אחרת.
מותר להישאר בשאלות, לא רק מותר - לפעמים ממש כדאי ולא מובן מאליו עבורנו. אנו מורגלים לתת לילדים תשובות אך ישנם דברים שנכון להשאיר בסימן שאלה ולהחזיר בשאלה. כך, הילדים לומדים שרוב העולם הוא סימן שאלה ולא סימן קריאה. זה נכון לפוליטיקה, זה נכון לישראל וזה נכון לחיים.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
3. שלחו אותם ללמוד ולחפש מידע
ילדים בגילאים מתאימים יכולים גם למצוא ולאתר מידע בעצמם ויש לכך ערך. המאה ה-21 מחייבת את כולנו להתמודד עם הצפה של מידע, ובתקופת בחירות ידוע עד כמה המידע הוא נושא מסובך. שאלות שונות של הילדים יכולות להוות פתח ללמידה עצמאית שלהם.
הרי צריך ללמוד, לבדוק ולחקור. הם ישובו עם מידע ועם עוד שאלות שייפתחו דרכו. מסובך יותר? נכון, אבל אלה החיים. חשוב שיבינו דרככם שלא כל מה שנחשפו אליו בתקשורת הוא עובדה ולא כל הסבר הוא האמת.
4. נסו להנגיש להם את המידע
לצד החשיבות בתרגול שאילת שאלות אותנטית וביכולת להשתהות בסימן השאלה, חשוב גם לתת בטחון. הכל כמו תמיד הוא סיפור של איזונים. תשובות והבהרות שלנו לשאלות של הילדים חשוב שיגיעו באופן שמותאם לגילם, לתפיסתם ולאישיותם. ההנגשה של המידע בנוגע ל"מה זה חבר כנסת בכלל?" או "מה הכוונה שיחזירו שטחים?" היא בפישוט הלשוני שבו נשתמש כשניתן תשובות, בדוגמה מתאימה שיכולה להמחיש דרך משהו ששייך לעולמם וכאמור, בעיקר בהתאמה למי שהם ומה שהם יכולים להכיל ולהבין.
5. מצבים מורכבים
מורכבות היא אולי שם המשחק ובעיני היא אפילו ערך שנכון לחיות לפיו. התקופה הפוליטית של החודשים הקרובים היא עוד הזדמנות לחזק את היכולת להבין את העולם במשקפיים מורכבות. ילדים ובעיקר מתבגרים מחפשים תשובות ברורות, יש בחלוקה הברורה ל"טוב" ו"רע" דרך שמאפשרת להתמודד עם העולם.
ועדיין, עלינו ההורים לאפשר לילדינו להבין שישנם דברים ואנשים ומצבים שיש בהם גם טוב וגם רע, שהם מורכבים ואפילו ממש מסובכים. זה לא אומר שאין לנו דעה בעניין, אנחנו מגבשים אותה וטוב שכך, אבל חשוב לצייר דמויות עגולות ככל האפשר. לומר בקול צלול מה שרע ומה שטוב - לא להתחמק ולא לעגל פינות.
6. האירו נקודות עיוורות
טבעי שילדים יכירו את מה שראו בחייהם, את מה שחשופים אליו, אם בבית וביישוב בו חיים ואם בתכנים שנחשף אליהם בכל צורה אחרת. תקופת הבחירות היא הזדמנות להאיר חלקים שהילדים לא נחשפים אליהם ביומיום. נושאים פוליטיים שקשורים באוכלוסיות ומגזרים לא מוכרים יכולים להיות דלת להכרות עם עולם שבכלל לא חשבו עליו עד היום.
7. שאלו לדעתם
כדי שילמדו הילדים לגבש דעות עצמאיות, שאלו אותם לדעתם בנושאים רלוונטיים ובאופן שתואם את גילם ואישיותם. כשאנו שואלים את ילדינו לדעתם אנו יוצרים שני דברים חשובים - האחד, את ההבנה שטוב וראוי ורצוי שתהיה להם דעה עצמאית, כלומר אין זה הכרח שמה שדעתו של ילד צריכה להיות זו של הוריו. השני, אנו מסייעים לו לטעון טיעון, לנמק את דעתו, להתחבר למה שמאמין ונראה לו, בדרך זו הוא ילמד להמשיך לבדוק, לחקור ולגבש דעות מבוססות על נושאים ציבוריים ואחרים.
קראו עוד:
הקשיים הלא מדוברים של הילדים הטובים
"רוצה שבני שלי יגדל כמו ילד רגיל"
סקר: על מה הריב השכיח ביותר של הורים?
8. גם אתם מול המסך? שתפו במה קוראים
כולנו נופלים במגפת המסכים, כן, גם בזמן השהות עם ילדינו. אך מאחורי אותו מסך קטן מסתתרות פעולות רבות. חשוב שנדע לשתף את ילדינו במה שעושים, כדי לפתוח רפרטואר רחב של תכנים שמסתתרים מאחורי אותו מסך ולשתף בעצם במה שמעסיק אותנו.
"אני קוראת בדיוק כתבה על הנאום שהיה אתמול", או "ראיתי סרטון על מפלגת...", "אני מנסה לקרוא כל מיני כתבות כי כל אחת אומרת משהו קצת אחר". הילדים יקבלו דוגמה לקריאת חדשות, למעורבות שפעם הייתה עוברת כשראינו את הורינו קוראים עיתון או צופים בטולוויזיה.
9. בלי שיפוט
הילדים בודקים עד כמה יכולים לשאול אותנו, עד כמה יכולים לשתף, עד כמה יכולים להביא את עצמם כפי שהם. זה נכון כמובן לכל נושא, אישי וחברתי, וגם פה בעניין הבחירות. מחקרים מראים שאחד הגורמים החזקים לדיכוי יצירתיות וסקרנות הוא שיפוט. ברור גם ששיפוט של הורים הוא בעל משמעות גדולה במיוחד.
ילדים יכולים לשאול כל דבר, הם יכולים לטעות ולא לדעת, גם דברים שלנו נראים ברורים מאליהם אולי. התגובה שלנו תקבע האם הם ימשיכו לשאול ולנסות ללמוד איתנו ודרכנו או שיעדיפו לעצור. אם נדע לענות באופן מכבד, בגובה העיניים, מבלי להתאכזב שלא יודעים או שיש להם דעה מוזרה או שונה לחלוטין מזו שאליה חינכנו וכיוונו - הם יוכלו להמשיך ולדון איתנו וגם ילמדו שלא לשפוט אחרים.
10. להתווכח זה טוב
ויכוח עם הילד, כשהוא מתקיים באופן בריא ומיטיב – זה יופי של דבר. לא מדובר בהצגה, כי אם ביכולת שלנו כהורים לנהל דיאלוג ממשי עם הילד או הילדה שלנו. עודדו את השיח הזה מולם, שיח אמיתי, של ילד ושל הורה, כל אחד על המקום בו נמצא.
אתגרו אותם עם שאלות, עימדו על דעתכם ונמקו אותה, הקשיבו לדעתם והילחמו על זכותם להביע ולבטא אותה, גם כשאתם ממש לא מסכימים. הילדים ילמדו להיות אנשים ביקורתיים, בעלי דעה, שמסוגלים להקשיב מחד וגם לטעון את טיעוניהם ולהיות בעלי תחושת מסוגלות, משוחררים.
זכרו, תמיד, הכל - בהתאמה לגיל, ממקום ששומר ומגן על הילדים.
מיקה דפני היא אמא, מורה ומנהלת פדגוגית של הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות
לפנייה לכתב/ת 
