איך נכנסתי לבטן של אמא?
השיחה על "איך באים ילדים לעולם" מביכה הרבה הורים ויש כאלו שפשוט מעדיפים להימנע ממנה ולקוות שהילדים כבר יבינו בעצמם. למרות המבוכה, חשוב להתחיל לדבר על הנושא כבר בגיל צעיר ובהתאם לגילם והבנתם של הילדים הסקרנים
חסידות, מתנות ושאר סיפורי אגדות
בכל הרצאה שלי אני נפעמת מחדש מגודל ההמצאות והאגדות האורבניות סביב הריון וילודה. המסר שעולה מהסיפורים האלה שמדובר בנושא שלא מדברים עליו. שמדובר בנושא שלהורים ומבוגרים אין יכולת לתת תשובה כנה, ולכן בנושאי מין ומיניות אין טעם לפנות אליהם.
אם אתם רוצים להיות מבוגר משמעותי, כזה שהילדים מרגישים שהם יכולים ורוצים להתייעץ אתו בנושאים האלה כדאי להפסיק עם האגדות והמעשיות האלה ולתת תשובה כנה מותאמת גיל ושלב התפתחותי.
באיזה גיל אפשר להתחיל?
אין תשובה נכונה או גיל וודאי בו הילדים ישאלו איך באים לעולם אבל ככל שהם חשופים להריונות ולידות בסביבה הם יגלו סקרנות. ילד שנמצא בגן בו הגננת בהריון סביר להניח שרואה את הבטן הגדלה ועולות אצלו שאלות.
הילדים הצעירים יותר (גילאי 3-5) ישאלו אותנו באופן פתוח וגלוי כי טרם נחשפו לתשובות מתחמקות שלנו והפנמה שמיניות מקושרת לבושה לפעמים. לעומת זאת, ילדי בית ספר יסודי, שכבר הבינו דבר או שניים על העולם, יתעניינו ברשת או אצל אחים גדולים איך באים ילדים לעולם ומאיפה התינוק יוצא, ולא יסתפקו בתשובות כלליות.
ילד: "אמא, הגננת אמרה שבאתי מהבטן שלך, נכון?"
הורים: "נכון, מה עוד הגננת סיפרה?" מומלץ תמיד לשאול אותם מה הם כבר יודעים כדי לבדוק באיזה שלב התפתחותי הם ומה מעניין אותם.
ילד: "שלאבא יש זרע ולך ביצית וככה יצא תינוק".
יש ילדים שיסתפקו בתשובות האלה ולא מומלץ להעמיס עליהם עוד ידע. מה עושים במקרה שהתשובה הזאת כבר "קטנה" עליהם ולא מספקת? עולים שלב. הגיע הזמן לתת להם עוד ידע מבלי להרתיע אותם.
הורים רבים חוששים לתת לילדים תשובה כנה כי הם מרגישים חשופים מול הילדים ונדמה להם שהילדים מדמיינים אותם מקיימים יחסי מין. זכרו לילדים שלנו יש משקפיים סקרניות לגבי העולם. בעוד לנו יש משקפיים מיניות, כאשר הם שואלים אתכם את השאלה הזאת הם לא מדמיינים אתכם כיצורים מיניים אלא כהורים בעלי ידע ותשובות לגבי איך העולם הזה עובד.
ילד: "אז איך נכנסתי לבטן של אמא?"
הורים: "איך אתה חושב?" זוכרים? לברר מה הם כבר יודעים כדי לא להעמיס במידע.
ילד: "אין לי מושג".
הורים: "אבא ואמא אהבו מאוד והיה לנו חיבוק פרטי רק שלנו שעושים מבוגרים שאוהבים".
ילד: "מה זה חיבוק פרטי?"
הורים: "זה חיבוק פרטי ששני מבוגרים שמאוד מאוד אוהבים אחד את השני עושים בעירום במיטה בלי שאחרים רואים והזרע של אבא נפגש עם הביצית של אמא".
ילד: "איכסוש"
הורים: "זה דווקא מאוד נעים, ועושים את זה מבוגרים שמאוד אוהבים וככה עם כל האהבה הזאת באת לעולם".
קראו עוד:
שיחת חובה: לדבר עם ילדים על הטרדות מיניות
כשהילד "תופס" אתכם בזמן אקט מיני
"נבוכה לדבר עם הילדים שלי על מין"
השיחה הזאת מהווה מודל למתן ידע קונקרטי מותאם גיל ומיצוב שלנו כהורים בעלי ידע כאלה שפונים אליהם שרוצים לשאול שאלות בנושא מין ומיניות ומקבלים תשובות אמינות. ילדים בבית ספר יסודי כבר לא יסתפקו בתשובה הזאת. ככל שמתבגרים מגלים סקרנות ומצפים לתשובות מפורטות יותר.
כשילד מגיע עם שאלה חשוב לעודד אותו. הוא פנה אליי כהורה, זאת אומרת שהוא חווה אותי כמבוגר פתוח ובעל ידע ולכן לא מומלץ "למרוח" אותו או לדחות את מתן התשובה.
ילד: "אז איך הזרע והביצית נפגשים?"
הורה: "איך אתה חושב?"
ילד: "לא יודע. תספר לי כבר!".
הורה: "כשהיית יותר קטן הסברנו לך שהיה לנו חיבוק פרטי, זוכר? בחיבוק הפרטי בעירום הפין של אבא נכנס לתוך הפות של אמא".
ילד: "איכס, זה מגעיל".
הורה: "זה לא מגעיל, זה חיבוק פרטי של מבוגרים שמאוד אוהבים וככה נוצרים ילדים".
מה עושים עם ילדים שלא שואלים?
יש ילדים שבלי שהבחנו שאלו אותנו "איך באו לעולם?" והרגישו שהתחמקנו או שהרגישו שאין אפשרות לדבר על מין ומיניות בבית. במקרים כאלה החובה שלנו היא לתקן את המסר, ולחשוף אותם למיניות בריאה. אם ילד הגיע לכיתה ג' ולא הביע עניין מומלץ שאנחנו ההורים נעשה חשיפה מבוקרת ונלמד אותו להתיידד עם הנושא. אנחנו לא רוצים שיקבל תשובות מילדים אחרים או מהרשת.
לפני סיום, חשוב לזכור שילדים שואלים שאלות מתוך סקרנות ולכן חשוב לתת להם תשובות מספקות על מנת שיחוו אותנו ככתובת לשאלות שיש להם בנושא מיניות.
הכותבת היא עובדת סוציאלית, מטפלת ומרצה בתחום קידום מיניות בריאה ומניעת אלימות מינית