בעיות התנהגות: כשיש הבדל בין הבית לחוץ
הילד שלכם רגיש וטוב לב בבית ספר אך מהרגע שמגיע הביתה הוא מרבה לצעוק, לקלל ולהציק לאחיו. הילדה רגועה ושמחה בבית ובכיתה מתנהגת כמו מישהי אחרת? לפעמים קושי רגשי מופיע רק במסגרת מסוימת אך דורש טיפול רב מערכתי כדי לפתור את הבעיה
"מה לעזאזל קרה הפעם?", תוהה אמו של הראל, "ולמה בית הספר לא מצליח להשתלט עליו? הרי הוא ילד פיקח כל כך ושובה לב, חייכן וחברותי! אז נכון, הוא קצת שובב לפעמים, אבל לעשות כזה סיפור? נו באמת. שילמדו איך להציב גבולות ולהשתלט עליו. איך זה שבבית אני מצליחה לעשות זאת? שיסתדרו גם הם".
הורים מבולבלים
פעמים רבות מגיעים אליי לקליניקה הורים מבולבלים ולעתים אף כעוסים אשר לרובם מכנה משותף העובר ביניהם כחוט השני: בבית הוא ילד טוב, ממושמע ואדיב ואילו בבית הספר רואים בו מופרע ומפלצת שהורסת את השיעור.
במקרים נוספים משליכים ההורים את כעסם על המסגרת החינוכית בטענה כי "בית הספר לא מצליח להתמודד עם הילד" או כי "המורה שלו פשוט חלשה". במקרים אלה, אני מקשיב קשב רב לקושי המתואר על ידי ההורים ומנסה יחד איתם לבדוק אם באמת הילד שלהם הוא "מלאך יפה נפש" או שמא לא כך הדבר.
קשה לנו כהורים לקבל משוב שלילי על ילדנו, אוצרנו, פרי עמלנו - וברור למה. עם זאת, לרוב ניתן לזהות, כי למרות ההתרסה הראשונית של ההורים כנגד דיווחי בית הספר ולאחר שחומות ההכחשה לצד ההיחלצות לצידו של הילד מעט מתמוססות, אנו מבינים כי גם בבית קיימים קשיים וראוי שנביט בהם באומץ ונפעל לתיקונם.
קראו עוד:
הורות ללא רגשות אשם? יש דבר כזה
"ואז הבת שלי אמרה שהרסתי לה את החיים"
כוכב במטבח: הילד שמבשל מגיל שלוש
קשיים התנהגותיים אצל ילדים ונוער הם תופעה מוכרת אשר מצריכה התמודדות וטיפול, שכן ללא התייחסות להפרעה, ההשלכות הרגשיות וההתנהגותיות עלולות להיות קריטיות ומשמעותיות לעתידו של הילד. בעיות התנהגות נחוות כקושי של הילד לתפקד במסגרת הכללים הנהוגים בהתאם לנורמות המקובלות, וזאת על פני ספקטרום נרחב העלול להביא לפגיעה בילד ובתפקודו לצד פגיעה בסובבים אותו.
התנהגות שונה
דני בן ה-17 הוא תלמיד למופת. ציוניו גבוהים והתנהגותו בבית הספר ראויה לשבח, אך בבית הסיפור הוא אחר לחלוטין: דני מרבה לצעוק ולקלל את הוריו, לעיתים אף מאיים ולוקח מהם כסף ללא אישור.רוית בת ה-14 מרבה להיעדר מבית הספר, ובימים בהם מגיעה לשיעורים היא נוטה לווכחנות עם המורים, הפרעות רבות ושיבוש מהלך השיעור. בבית מדווחים הוריה על ילדה שקטה וצייתנית.
דוד בן השבע הוא ילד רגיש וטוב לב, מכבד את חבריו לספסל הלימודים ומציית לדרישות המסגרת. בבית דוד מכה ללא הרף את אחיו ומתלונן כי "זאת אשמתם וכי הם התחילו"
המשותף לדוגמאות הללו הוא שקיים פער בין התנהגות הילד בבית לבין התנהגותו במסגרת. פער זה מהווה קושי אשר מצמצם את יכולתו של הילד לממש את הפוטנציאל האישי והרגשי שלו. הוא אף עלול להסלים לכדי הפרעת התנהגות שמאפייניה הם: התנהגות של אלימות כלפי אנשים או בעלי חיים, הרס רכוש, היעדרות מבית הספר, שוטטות לילית ובריחות מהבית. אציין עוד כי ההפרעה נחשבת נפוצה יחסית בילדים מתחת לגיל 18 ומאפיינת בעיקר בנים.
צעדים להתמודדות
בניית תכנית התמודדות המערבת את ההורים ואת בית הספר - בשל הפערים בהתנהגות בין הבית למסגרת החינוכית, נדרשת התערבות טיפולית קצרת מועד ומדויקת המשתפת הן את ההורים והן את בית הספר. תכנית הטיפול מתהווה כפועל יוצא של התמקדות בקושי של הילד לצד המשאבים העומדים לרשותו. יש למפות את מערך הקשיים ולמצוא את האיזון העדין בין אמפתיה לקושי לבין התמודדות אסרטיבית וחזקה אל מול הילד.
לעיתים מדובר בהבניית סדר יום ייחודי לילד בחשיבה עם ההורה ובית הספר, בניית התאמות לימודיות, ציוות למורה או מבוגר אחר בבית הספר עמו הילד מרגיש בנוח יותר, הבניית מערכת סנקציות אל מול תגמולים בצורה ברורה ואיתנה על מנת להביא לוויסות התנהגויות בלתי רצויות. יש להביא בחשבון כי ברוב מהמקרים "ויתור לילד" יתפרש כחולשה של ההורה או המורה ויוביל לעידוד והסלמה של התנהגות לא רצויה אצל הילד.
הצגת חזית אחידה בין ההורים ובית הספר - כאשר חזית כזו לא קיימת, הדבר מנוצל על ידי הילד בדרך של מניפולציות אשר גורמות להישנות ההתנהגות הבלתי רצויה.
אכיפת סמכויות - בחלק מן המקרים אחד הצדדים (ההורים או בית הספר) מגלה קושי באכיפת סמכות. במקרים אלה יש צורך להקנות כלים אפקטיביים ופרקטיים, לדוגמה - יצירת מערכת תמיכה להורים המושתת על בני משפחה או חברים אשר יגיעו לסייע בנוכחותם בזמן אמת כאשר יש קושי בהשמת גבולות בהתמודדות מול הילד.
דוגמה נוספת היא לקיחת מספרי טלפון של כל החברים של הילד והוריהם ושימוש בהם בזמן נתון על מנת ליצור תחושת נוכחות ומעורבות חזקה בקרב הילד וסביבתו.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
הקניית מיומנויות התנהגותיות וקוגניטיביות - טיפול התנהגותי מהווה פלטפורמה טיפולית בה הילד מתחקה אחר עיוותי חשיבה היוצרים את אותו קושי רגשי שבעקבותיו מתפתחת הפרעת ההתנהגות. טיפול ממוקד באופן החשיבה הקוגניטיבי מקנה דרכי חשיבה אלטרנטיביות לאותו הילד ובעזרת חשיבה מוטמעת ושונה גם האפקט הרגשי מתמתן ובעקבותיו גם דרכי התגובה ההתנהגותיות.
לדוגמה - דפוס חשיבה פתולוגי עלול להתקבע כ"כולם נגדי, עליי להילחם על מנת להתמודד נכון מול המורות" או "ההורים שלי כל הזמן מתנכלים לי, אוכיח להם שאני חזק יותר מהם". דפוסי חשיבה אלו כמובן יסלימו את התנהגות הילד ויגרמו לקשיים אל מול סביבתו, הוריו ומוריו.
מה עושים במקרי קיצון? כאשר ההורים אינם מהווים כלל סמכות עבור הילד, והוא מתדרדר להתנהגות הנוטה לעבריינות או להתמכרויות, בין אם בשל חוסר יכולת אישית או לחלופין פתולוגיה מהותית אחרת בבית, המלצתי היא על הוצאה חוץ ביתית למסגרת מיטיבה, סמכותית ומגוננת כגון פנימייה, כפר נוער או מסגרת קדם צבאית אשר תסייע לילד בשמירת גבולות אישית וסביבתית, ותהווה פלטפורמה עבורו לשגשוג וצמיחה.
בעיות התנהגות הן לרוב ביטוי לקושי רגשי שאותו חווה ילדכם. הקושי לעיתים מופיע רק באחת מן המסגרות ולכן נוצר פער בין תפיסתנו את הילד לבין ייצוגו במסגרת החינוכית. הקושי הרגשי והפערים הללו עלולים להסלים ולגרום לקשיים רגשיים אצל הילד, קשיים אשר ללא התערבות יעילה טיפול ומענה ראוי יפגעו בעתידו בהיבטים רבים.
יחד עם זאת הבניית תוכנית התערבות ממוקדת מביאה, ברוב המקרים, לשיפור דרמטי ומשמעותי בהיבט ההתנהגותי והרגשי של הילד. שיפור שכזה בגיל מוקדם יועיל רבות לילד בהמשך דרכו.
הכותב הוא מומחה בטיפול התנהגותי קוגניטיבי ועובד סוציאלי קליני (MSW)
לפנייה לכתב/ת 
