מתי לאפשר לילדים לבחור?
מגיל צעיר ילדים רוצים לבחור ולקבל החלטות על חייהם אבל לא תמיד זה נוח לנו. מתי בכל זאת כדאי לאפשר ואיך תוכלו לגרום להם להרגיש שדעתם נחשבת וחשובה?
האם לתת לילדים שלנו לבחור? בהחלט כן. כשאנחנו מאפשרים לילדים שלנו לבחור ולעמוד מאחורי הבחירה שלהם הם משתפים פעולה טוב יותר ומרגישים שיש להם תחושת שליטה טובה יותר על החיים שלהם. תסתכלו על זה רגע מנקודת המבט שלהם - לילדים אין הרבה בחירה בחיים. הם לא בחרו אותנו ההורים, את מסגרת החינוך שלהם, את המחנכת/גננת, את התכנים שילמדו, מתי יתחיל יום הלימודים ואיך הוא יתנהל.
רוב היום הם מבלים בלציית ולהקשיב למה שמבקשים מהם לעשות. נכון, גם אנחנו היינו כאלה, ועדיין הדור של היום הוא אחר וחלקם גם נמצא במסגרות רוב שעות היום, מה שאומר שיש להם הרבה מאוד שעות של צורך "לציית" להוראות.
יש ילדים שיותר קל להם עם המסגרת ועם העובדה שאומרים להם מה לעשות ויש ילדים שממש לא אוהבים שמחליטים עליהם. כדי להרגיש שיש להם שליטה על חייהם הם לפעמים הופכים להיות ווכחנים, מרדנים, לא עושים מה שמבקשים מהם, וכל היום יש איתם מאבקים שמתישים את ההורים.
מוכר לכם? אתם לא לבד. לילדים חשוב לתת בחירה, היא מאפשרת להם להתמודד עם התלבטות, להביע את דעתם, להרגיש שהם שולטים במצב ולא פחות חשוב - שמקשיבים להם ומתחשבים בדעתם. השאלה הנשאלת היא כמה בחירה לאפשר להם? והתשובה היא כמה שיותר.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
זה לא אומר שכל דבר צריך לתת להם להחליט אבל אנחנו בתור ההורים הבוגרים והאחראים יכולים להציג כל סיטואציה בבית בתור בחירה, כאשר התוצאה של כל בחירה ידועה מראש וברורה והם יוכלו לבחור ולשאת בתוצאות של הבחירה שלהם.
הבחירה כמובן תהיה מתוך האפשרויות הקיימות במציאות ולא מתוך אין סוף אפשרויות שחלקן לא ברות השגה כדי שהילד לא ירגיש מתוסכל. אם לדוגמה יש שני טעמים של ארטיק אז להציג את שני הטעמים ולתת להם לבחור ולא לשאול "איזה ארטיק אתה רוצה?" מה שיכול להוביל לתשובה של טעם שאין בהשגה ולהרגשת תסכול מיותרת. חשוב מאוד לדבר איתם בשפת בחירה ובמילים שנותנות להם כוח, למשל - "מה אתה מחליט?", "אתה בוחר, מה ההחלטה שלך?"
על מה מאפשרים בחירה?
התחילו בתחום אחד בבית שקשור לילד ובהתאם לגילו ומידת שיתוף הפעולה שלו והעבירו אותו לחלוטין לאחריות הילד. למשל בחירת בגדים - לכו איתם לקניית הבגדים ואפשרו להם לבחור את הבגדים שהם אוהבים ורוצים, עם דגש על כמה אתם מוכנים להוציא על בגד ואיזה בגד אתם לא מוכנים בשום פנים ואופן שהם ילבשו. זה גם שיעור עבורכם - לשחרר במידה והילדה בוחרת בחולצה עם הדפס שלא אהבתם או צבע שלא נראה לכם. אם אין סיבה אמיתית והגיונית - שחררו ואפשרו להם לבחור.
בנוסף, בחרו איתם את הבגדים שירצו ללבוש למסגרת ערב לפני, שימו את האופציות על הכיסא בשביל שלמחרת בבוקר יוכלו לממש את הבחירה שלהם וללבוש את מה שהם בחרו.
אפשרויות נוספות היא לאפשר בחירה בנושאים של ארוחת ערב - מה אוכלים, באיזו צלחת, לבחור את סוג השמפו והסבון ואם רוצים מקלחת או אמבטיה וכו'. גם לתכנן איתם את שעות אחר הצהריים זו בהחלט אפשרות, כשאתם נותנים להם לבחור איך לנהל את הלו"ז בתוך הגבולות שאתם קובעים.
קראו עוד:
סיפורי הצלחה שהתחילו בהפרעות קשב
הורות ישראלית בארה"ב - ההרגלים לא משתנים
"ביטלתי לילדיי את החוגים ויצאנו לחופשי"
ומה קורה אם הם בוחרים משהו שלא נראה לנו ומסרבים לוותר, כמו שמלה ביום חורפי או תוכנית שלו מתאימה לגילם?
1. כדאי לשאול את עצמכם אם הבחירה של הילד קריטית. לפני שאנחנו מתווכחים איתו, רצוי לקחת פסק זמן של כמה דקות ולהבין אם ההתנגדות שלנו היא מהאוטומט או אחרי חשיבה. במרבית המקרים אם ההתנגדות שלנו הגיונית ומבוססת הטון שלנו והגישה יצמצמו הרבה מאוד ויכוחים כי נגיע מאוד נחושים.
2. חשוב לבדוק אם הבחירה שלו היא הפיכה, למשל האם ישנה אפשרות שהיא תלך עם שמלה ביום חורפי, אבל נדאג שיהיו לה בגדים להחלפה - המציאות שהיא תרטב תעשה לנו לפעמים את העבודה. כמובן, שאם זה קשור לביטחון, בטיחות או בריאות נפעיל את הסמכות ההורית שלנו ונכפה על הילד את ההחלטה אם זו סדרה שלא מתאימה לגילו, מפחידה או בעלת תכנים שהוא צעיר מדי בשבילם.
3. אמפתיה ואלטרנטיבה אחרת - נגלה אמפתיה לבחירה והבנה במקום זלזול או ביטול. למשל נגיד לילדה "אני ממש מבינה שאת רוצה ללבוש שמלה היום. לצערנו זה לא אפשרי בגלל מזג האוויר", ונאפשר אלטרנטיבה - "כשתחזרי מהגן תוכלי ללבוש אותה או ביום חם יותר".
אז איפה אתם הולכים לתת להם בחירה נוספת מחר בבוקר?
הכותבת היא מנחת הורים וצוותי חינוך
לפנייה לכתב/ת 
