טיפול בטבע: לעזור לילדים באווירה חופשית

"מיד הרגשתי שהטיפול הזה יהיה שונה. ראיתי איך הפנים של שגיא זורחות כשהוא חוזר ממפגש טיפולי בטבע, ושמתי לב איך הוא מחכה כל שבוע למפגש. זה פשוט התאים לאנרגיות שלו ולטמפרמנט. אחרי כמה חודשים בטיפול הרגשתי שהוא בטוח יותר בעצמו, והולך יותר זקוף.

"זה איפשר לו לעבור תהליך טיפולי בלי להרגיש שהוא שונה מאחרים או חלש. במפגשים הוא הרגיש שהוא מצליח להתגבר על האתגרים, בשונה מאיך שהרגיש בחיים האמיתיים באותה תקופה. זה היה כיף גדול עבורו, ועל הדרך גם דחף אותו קדימה" (אם לילד בן 11 שעבר טיפול פרטני בהרפתקה וטבע)

הילד נמצא בסביבה שנוחה לו(צילום: shutterstock)

לא כל הילדים רוצים ללכת לטיפול פסיכולוגי כשהוריהם חשים שיש להם קושי והם צריכים עזרה של איש מקצוע. חלקם חשים בושה, לא רוצים את התיוג הנלווה, או מרגישים שאם הם צריכים טיפול משהו לא בסדר איתם.

חלקם סתם משתעממים או אנרגטיים מדי כדי להיות בחדר ולשחק עם מטפל או מטפלת במשך שעה שלמה. לפעמים ההורים מתעקשים כי הם חשים את המצוקה של הילד, אך הסרבנות של הילד לא מאפשרת לניסיון הטיפולי לצלוח, ובמקום לשפר את המצב, הילד רק חש יותר מתוסכל.

חוויה והתנסות חושית

כמטפלים למדנו זה מכבר שילדים חשים בנוח לשתף ולעבוד על הקשיים בסביבות שמביאות לידי ביטוי את הדברים שהם מתחברים אליהם ואוהבים לעשות. כשהמטפל מתקשר עימם דרך תחומי העניין שלהם, קל להם יותר להביא את עולמם הפנימי ולהתמסר לטיפול. הם חשים פחות "מטופלים" ומתמקדים בחוויה המעצימה והחיובית שמספק המפגש הטיפולי.

מתוך ההבנות האלה אנו מנסים להציע לילדים שמגיעים לטיפול סביבות עבודה פעילות, של חוויה והתנסות חושית, דרך תחומי העניין שלהם, כשהמטפל חווה את הדברים ביחד עם הילד, וכך מכוונו להתמודדות יעילה יותר.

בתוך סביבה כזאת הילדים פחות מתנגדים לשיח רגשי, פחות "שמורים" מול המטפל ומרשים לעצמם להתנהג באופן טבעי שמביא לידי ביטוי את הכוחות וגם את הקשיים שלהם. זוהי בעינינו סביבה מיטבית להיווצרותו של קשר טיפולי שיכול להוביל לשינוי ממשי בחייו של הילד.

לומדים להתמודד(צילום: shutterstock)

בישול בשטח ומסלול טיפוס

שיטה טיפולית המייצגת באופן הבולט ביותר את המגמה של יציאה מהטיפול הרגשי הקונבנציונלי לעבר עבודה טיפולית חווייתית בסביבה טבעית, אנרגטית ומעצימה - היא טיפול בהרפתקה וטבע (wilderness and adventure therapy).

טיפול בהרפתקה וטבע היא שיטת טיפול חדשנית שנערכת כולה בחיק הטבע ומשתמשת בכלים מתחום ההרפתקה האתגרית והשדאות, כדי להוביל לשינוי אישי וחברתי אצל הילד. אל מול הישיבה המרובה מול מסכים המאפיינת רבים מהילדים כיום, היציאה למרחבי הטבע נחווית כמעוררת את החושים, מרגיעה וטובה לנפש.

קראו עוד:

השעה שבה ילדים צריכים לחזור מבילוי

חופשה משפחתית בחו"ל - בלי אבא

מה שלמדתי ממסיבות הכיתה ביסודי

דמיינו לכם מפגש טיפולי שנערך בפארק ביום אביבי תחת כיפת השמיים, שבו הילד פוגש את המטפל והם מציירים ביחד בחול מפה של השטח, עורכים מסלול טיפוס, מדליקים אש, מבשלים בישולי טבע, ותוך כדי כך משוחחים על חייו של הילד ומה שמעסיק אותו.

נשמע הרפתקני ומרגש? עבור הילדים זאת בהחלט חויה מרגשת, חושית ומעצימה שעוזרת ליצירת הקשר עם המטפל, ויוצרת עבור הילד מרחב של פעילות ומשחק אקטיבי דרכו קל יותר לייצר שינוי משמעותי.

השיטה מתאימה לילדים פעילים שאוהבים תנועה, מרחבים, וזקוקים למקום לפרוק אנרגיה. היא מתאימה גם לילדים מופנמים או חששנים יותר שההורים רוצים לרכך אצלם הימנעויות וחששנות. לגבי ילדים ברמת חרדה מאוד גבוהה, שמתקשים לצאת מהבית או להיות במקומות פתוחים ורועשים יש להתייעץ לפני-כן ולוודא התאמה לטיפול.

הילד עובר תהליכים במרחב הפתוח(צילום: shutterstock)

הילד שותף בבחירת המשימות

ההבדל הבסיסי בין טיפול בהרפתקה לבין חוג ספורט או חוג "נינג'ה" (ברוח התקופה) הוא הגדרת המטרות: ילדים שבוחרים בטיפול בהרפתקה מגדירים בעצמם יחד עם המטפל את מטרת המפגשים בהתאם לגילם ויכולתם.

עקרון חשוב נוסף בסוג הטיפול הזה הוא שהילד שותף מלא בבחירת המשימות ודרגת הקושי שלהן וכך חש שליטה במתרחש. פסיכולוגיה חיובית מהווה עקרון שלישי לתהליך הטיפול. ההתמקדות היא בחוזקות שהמטופל מביא איתו ובמשאבים העומדים לרשותו, ולא ב"תיקון" הילד או בקשייו.

עקרון נוסף של הטיפול הוא השלכה של הפעילות הטיפולית על החיים האמיתיים של הילד. המטפל מכוון את הילד להשתמש ביכולותיו החדשות שהתגלו במהלך הטיפול (כגון יכולת התמדה, נחישות, תחושת שליטה) לסביבה של הילד בבית ובבית הספר.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

תחת העקרונות הללו ותוך כדי פעילות אתגרית בטבע, הילדים ישיגו בהדרגה עליה בערך העצמי ובתחושת המסוגלות, רכישת מיומנויות לתקשורת אפקטיבית, רכישת אסטרטגיות התמודדות עם מצבים משתנים, והתגברות על מגוון קשיים הנובעים מבעיות קשב וריכוז, וויסות, קשיי תכנון, קשיים חברתיים, בטחון עצמי נמוך ועוד.

טיפול בהרפתקה וטבע משלב לימוד ותרגול מיומנויות שדאות ופעילויות אתגר יחד עם מיומנויות חברתיות. הבערת מדורה לדוגמה, הוא תהליך שדורש תכנון, וויסות וסבלנות. הילד נדרש לאסוף חומר בעירה מתאים, לתכנן את מבנה המדורה, להצליח להדליק בעזרת מספר מוגדר של נסיונות, ולשמור על האש לאורך זמן. הצלחה בתהליך כזה, משוקפת לחיים מחוץ למפגש, והילד או הילדה לומדים לשכפל את התהליך גם בתחומים אחרים.

הילדים לומדים להתגבר על קשיים דרך הפעילות בטבע(צילום: shutterstock)

ללמוד לתכנן וליישם

יעל (בת עשר) היא ילדה מוכשרת וחכמה המלאה רעיונות ויוזמות. מימוש הרעיונות התנפץ לרוב בחייה של יעל, אל מול קשיי תכנון שהובילו לתסכול, כעס והימנעות מיוזמות חדשות.

במסגרת תהליך טיפולי, תירגלה יעל הבערת מדורה. בהתחלה הייתה אוספת שלושה זרדים ומשליכה עשרות גפרורים בנסיון להבעירם. במהלך המפגשים למדה לאסוף חומר בעירה - ענפים ברמות עובי שונות ובכמות מספקת לבנות מדורה בצורה שתאפשר הדלקה מדורגת, ולבסוף להצית את החומר הדליק ביותר באופן מבוקר ושקול בעזרת גפרור יחיד.

את מיומנויות התכנון החדשות שרכשה יכלה יעל ליישם כשארגנה (כמעט) לגמרי בעצמה "קומזיץ" ראשון לחבריה. היא נצמדה לתוכנית כתובה שהכינה בעזרת המטפל, וכמובן שהדליקה את המדורה בעצמה.

ההעברה של מיומנות התכנון החדשה שיעל רכשה לפעילות קבוצתית היוותה אתגר בפני עצמו. הסתבר ליעל שהחברות לא מרגישות מחוייבות לגמרי לתוכנית המפורטת. הדינמיקה בקומזיץ לא הייתה נאמנה לתוכנית המקורית. החברות נהנו מכל רגע, אבל דווקה יעל התקשתה לגלות גמישות וחוותה מתח ומצוקה.

בתהליך הטיפולי המשיכה יעל לעבוד על יישום היוזמות שלה באופן מעט יותר גמיש, שלוקח בחשבון את רצונותיה, כמו גם את הצרכים של הסביבה, ואחרי כשנה של עבודה תארה יעל כי היא משתלבת טוב יותר בפעילויות קבוצתיות עם חברותיה, לא חוששת ליזום, ומצליחה לתכנן וליישם את תוכניותיה טוב יותר.

התגברות על קשיים

במהלך הפעילות בהרפתקה וטבע הילדים מבשלים בטבע, מטפסים, מנווטים, מטיילים, עוסקים בפתרון בעיות בשטח, פועלים בשיתוף פעולה עם החי והצומח, ועומדים באתגרי "הישרדות" שונים. הכל תחת כיפת השמיים ובליווי צמוד, עידוד והשגחה של המטפל וניתן לעבוד בשיטה זאת באופן פרטני או קבוצתי.

הניצוץ בעיניהם של הילדים בעת המפגש בטבע, השמחה, הספונטניות והחופשיות בה הם מתנהגים בעת המפגשים - מדגימים לנו יותר מכל, שעבור ילדים רבים זהו הכיוון הטיפולי הנכון להעצמה והתגברות על קשיים.

חשוב לוודא כי המטפל שבוחרים הוכשר בשיטת הרפתקה וטבע. במקרים של קשיי ויסות, קשיים התנהגותיים, חרדות, עצב, המנעות או ביישנות קיצונית - חשוב להיעזר כחלק מהטיפול - בהדרכת הורים ובליווי כללי של הטיפול על ידי פסיכולוג קליני לילדים ונוער או מטפל רגשי מוסמך.

אמיר פניגשטיין הוא מדריך לטיפול באמצעות הרפתקה ומסע בטבע. אסנת גרתי היא פסיכולוגית קלינית מנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי בילדים ונוער ברעננה