המינון הנכון: התערבות הורים שעוזרת להצלחה בלימודים
מתלבטים עד כמה להתערב בחייהם של ילדיכם? מחקר חדש מראה כי בקרה הורית משפיעה לטובה על הישגים לימודיים אך כשהיא מוגזמת ההשפעה דווקא לרעה. מהי הדרך הנכונה? תנו להם לטעות ולחוות משברים, ושימו לב להבדלים בין מעורבות להתערבות
העידן בו אנו חייבם מחייב אותנו ההורים לעודד את ילדינו לעצמאות ולחשיבה עצמאית כבר מגיל צעיר. הורים רבים שואלים את עצמם עד כמה לשחרר ועד כמה להפעיל סמכות והשגחה, ומהן ההשלכות של עצמאות יתר?
מחקר חדש שהתפרסם במרץ 2019, בכתב העת Journal of Child and Family Studies, מוצא תשובות מעניינות לשאלות אלו. המחקר מראה כי להשגחה הורית ישנן השלכות מעורבות על התפתחותם של ילדים - מצד אחד השפעה חיובית על הישגים לימודיים אך בו בעת השגחה הורית פוגעת ומורידה את תחושת היעילות העצמית ומגבירה חרדות אצל ילדים, ובכך גורמת לירידה בהישגים הלימודיים. אז מה נכון וכיצד עדיף לנהוג במציאות מבלבלת ודינמית כל כך?
המחקר שנערך בהונג קונג כלל 235 משפחות לילדים בכיתות א'-ג'. במסגרת המחקר נבדקו המשתנים הבאים - חרדות אצל ילדים, תחושת יעילות עצמית של הילדים בהקשר הלימודי, מידת ההשגחה והבקרה ההורית והערכה של הישגיהם הלימודיים.
בקרה הורית
הממצאים המרכזיים במחקר מעניינים ומעוררים מחשבה על נושא הבקרה ההורית ומידת העצמאות המומלצת לילדים: מצד אחד החוקרים מצאו קשר חיובי בין מידת הבקרה לבין הישגים בלימודים.
למרות שהתרבות הסינית שונה מאד מהתרבות המערבית, המעודדת חשיבה עצמאית ואוטונומיה, עדיין ממצא זה הינו משמעותי ולא ניתן להתעלם מכך שבקרה הורית השפיעה לטובה על הישגיהם הלימודיים של הילדים.
ממצא נוסף היה קשור לתפיסת היעילות העצמית של הילדים בהקשר הלימודי. יעילות עצמית היא האמונה ביכולתי לעשות את הדברים והפעולות שיובילו אותי להשגת הישגים. בקרה הורית נמצאה כמנבאת רמות מופחתות של יעילות עצמית בקרב הילדים ואלו בתורם הובילו לירידה בהישגים האקדמים.
ממצא אחרון מחזק הבנה רווחת בקרב אנשי המחקר והטיפול, כי השגחה הורית מוגזמת קשורה להתפתחות סימפטומים של חרדה ובעיקר חרדה חברתית וכתוצאה, גם כן הביאו לירידה בהשגים הלימודיים של ילדיהם.
ההבדל בין מעורבות והתערבות
מבלבל? מאד. אז מה הן התשובות הנכונות? מהי השגחה הורית וכיצד היא משפיעה על ילדינו? בתקופה בה אנו חיים, הקידמה הטכנולוגית מעודדת ומאפשרת עצמאות, חשיבה יצירתית, נגישות למידע, לצד אוירה המעודדת מתן חופש ועצמאות לילדים.
במקביל, עודף נגישות למידע, הקלות בה ילד יכול להיחשף לתכנים לא מותאמים ואף קשים, משחקי המחשב הזמינים והקשר עם אנשים לא מוכרים באמצעות המחשב והאינטרנט מעוררים חשש גבוה ופעמוני האזהרה ההוריים אינם נחים לרגע. הורים רבים מוצאים עצמם מבולבלים וחסרי אונים - מהי מידת הבקרה וההשגחה שעליהם לנקוט ואילו אמצעים להפעיל?
ההבדל בין מעורבות והתערבות: מעורבות היא היכולת להיות חלק מעולמו של ילדכם, אם מבחינה לימודית ואם מבחינה חברתית. תקשורת בריאה ופתוחה עם ילדיכם תעודד אותו לספר לכם מה קורה לו, איך הוא מרגיש ומהן הבעיות עימן הוא מתמודד ביום יום.
צרו הזדמנויות לשוחח עם ילדיכם בצורה רגועה ותוך האזנה, השתדלו להימנע מהבעת עמדתכם האישית והכוונה, אם זה לא הכרחי. כל ילד מתמודד עם אתגרים וזוהי דרך חשובה לפיתוח מיומנויות שונות.
קראו עוד:
דיכאון סמוי אצל ילדים: כך זה נראה
טיפול בטבע: לעזור לילדים באווירה חופשית
הימנעו מהתערבות חודרנית שאינה מכבדת את פרטיותו של הילד: כל עוד אין לכם סיבה מוצדקת לבדוק בחפציו האישיים, בתיקו, במכשיר הנייד שלו או במחשב האישי - הימנעו מכך ומהתנהגויות אחרות שאינן מכבדות את ילדכם. התנהגות כזו עלולה ליצור סביבה ואוירה שהיא ההפך הגמור ממה שאתם רוצים להשיג.
בנוסף, בקרה מוגזמת והתערבות חודרנית עלולות להעביר מסר ולטעת בילדכם את החוויה כי אתם לא מאמינים ביכולתו להתמודד עם המציאות, חוויה שהוא עשוי להפנים ולחשוב כך על עצמו במצבים שונים.
אפשרו לילדכם לטעות: נכון שכישלונות של ילדכם עלולים להיות כואבים, אך הם חשובים מאד להתפתחותו של כל ילד. התמודדות עם כישלונות היא דרך ללמידת ופיתוח אסטרטגיות התמודדות עם תסכול, רכישת מיומנויות לוויסות רגשי ופיתוח מיומנויות לפתרון בעיות.
נסו להיות שם עבור ילדכם, גם אם הוא עושה טעות (כמובן במידה ולא מדובר בסכנת חיים), אפשרו לו לשאול אתכם מבחירה שלו, אל תכפו את הפתרונות שלכם, אתם יכולים רק להציע דרך אחרת. במידה וילדכם ניגש אליכם בשאלה, נסו לעזור לו תוך עידוד חשיבה עצמאית על מנת לפתור את הבעיה שהציג בפניכם, במקום לומר לו כדאי לעשות כך וכך, תארו את הבעיה ושאלו אותו מה אפשר לעשות. נסו ללמד אותו בהדרגה דרך חשיבה המכוונת למציאת פתרון.
הימנעו ממעורבות יתר, גם בהקשר לימודי: ילדים צריכים להתמודד עם תסכולים ועם הקשיים שבדרך. רק כך יוכלו ללמוד כיצד נכון להם ללמוד ואיך לעמוד במשימות לימודיות. עזרה מוגזמת, למעשה פוגעת ביכולתו לפתח אסטרטגיות למידה אישיות.
אחת ההשלכות הגרועות ביותר של מעורבות הורית מוגזמת היא שכאשר ילדכם יגיע להישגים הוא יתקשה לזקוף אותם לעצמו מאחר ובתוך תוכו יבין כי אלמלא הייתם שם עבורו ועשיתם עבורו, הוא לא היה מגיע להישגים אלו ומצד שני, יתקשה לקחת אחריות על כשלונותיו בכדי לנסות ולהשתפר. כאשר אתם עושים עבורו, ההצלחה היא קצת שלכם אך כך גם הכשלון.
אל תמנעו התמודדויות נפשיות מהילדים: בקרה הורית מוגזמת קשורה גם להתפתחות חרדות אצל ילדים. מעורבות הורית כזו עלולה להעביר מסרים מאד בעייתיים לילדיכם, שעלולים לפגוע בתפיסתם לגבי המציאות ולגבי עצמם ובמקרים חמורים להתפתחות חרדות.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
ילדים רבים נוטים לחששות ופחדים שונים. ברוב המקרים מדובר בחרדות מותאמות מבחינה התפתחותית אשר אינן מעידות על בעיה קלינית. התערבות הורית נפוצה במקרים אלו היא מניעת ההתמודדות מהילד על ידי התאמות שההורים עושים למציאות.
למשל ילד שחושש לישון לבד והוריו מציעים לו לישון לידם או לישון עם טלוויזיה, על מנת להקל עליו. בכך הם מעבירים לו את המסר באופן לא מכוון כי המציאות אכן מפחידה, כי יכול להיות שזה באמת מסוכן לישון לבד וגרוע מכך, את המסר כי הוא לא יוכל להתמודד עם אתגר זה. אלו מסרים שילד עלול להפנימם והם האמונות שנמצאות בבסיסי כמעט כל חרדה.
עודדו סקרנות וחקירה עצמאית של הסביבה: הורים שיצליחו לספק הזדמנויות לילדיהם לחקור באופן חופשי את סביבתם ויעודדו עיסוק בפעילויות של חקר סביבתם ופתרון בעיות עצמאי יעזרו לילדיהם לחזק את תחושת היעילות העצמית.
אפשרו לילדכם הזדמנויות לעסוק בלמידה אקטיבית (עודדו אותם לחפש מידע בעצמם, לשאול שאלות, לערוך ניסויים). עדיף שהעזרה שתספקו תהיה מכוונת לארגון פעילות הלמידה, המשימות ושגרת הלימודים.
אלעד דהן, עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט ומנהל את "מרכז רימון "
לפנייה לכתב/ת 
