לא כל קושי בלימודים הוא לקות למידה

לא אחת אנו שומעים מהורים על קשיים של ילדיהם בלימודים. אמא שהבת שלה בכיתה ב' ועדיין לא קוראת טוב. היא קוראת לאט ויש מילים שהיא לא מצליחה לפענח. המורה אומרת שיש לה לקות למידה וביקשה שיעשו לה אבחון.

אבא אחד מספר, כי הבן שלו היה תלמיד מצטיין בבית הספר היסודי, אבל כשבוע אחרי שהתחיל את לימודיו בחטיבת הביניים, הוא לא שקט, לא מכין שיעורים ומפריע בכיתה. המורה ביקשה שיקחו אותו לרופא כדי לבדוק אם יש לו הפרעת קשב וריכוז.

קושי בקריאה, כתיבה והקשבה(צילום: shutterstock)

הבעיות הללו הן שכיחות, והורים רבים מוצאים את עצמם חסרי אונים, אך לא לכל ילד שמתקשה בלמידה יש לקות למידה, ולא לכל תלמיד שמפטפט ולא מקשיב למורה, יש הפרעת קשב וריכוז.

סטטיסטית רק לכ-5% מהתלמידים יש הפרעת קשב וריכוז ולכ-10% יש לקות למידה. לכ-60% מהילדים שיש הפרעת קשב, יש גם לקות למידה. מבין הילדים שיש להם לקות למידה רק חצי אחוז לא יצליחו לרכוש את הקריאה והכתיבה, בתנאי שיטופלו נכון.

מהי לקות למידה?

לקות למידה היא תסמונת הבאה לידי ביטוי באחד או יותר מהתחומים הבאים: קושי ברכישת הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, המשגה ויכולת מתמטית. מקורה של התסמונת מדיספונקציה נוירולוגית.

קראו עוד:

איך תזהו שהילד שלכם עובר חרם?

חזרה ללימודים וההברזה מאסיפת הורים

מה קורה כשילד "נורמטיבי" לא מתפקד?

על פי ה-Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorder, לקות הלמידה היא ספציפית: דיסלקציה, דיסגרפיה או דיסקלקוליה, ויכולה לנוע בדרגות חומרה שונות: חמורה, בינונית או חלשה.

התסמונת מופיעה במעגלי חיים שונים. בתחום הלמידה, מדובר בקושי בשימוש בכישורי למידה היוצרים פער של ממש בין התלמיד לבין בני גילו. הקושי מתגלה לרוב בגילאי בית הספר ואין גורם אחר שיכול להסביר אותו.

בעיות שמיעה או קשיים רגשייים

קושי ברכישת הקריאה יכול לנבוע מבעיות של שמיעה/ראייה/בעיות רגשיות ועוד. ייתכן שלילד שמתקשה ברכישת הקריאה, יש לקות למידה, וייתכן שלא. לא אחת אנו עדים למצב בו הקושי ברכישת הקריאה נובע מבעיות בשמיעה, בהבחנה שמיעתית, בראייה, במיקוד ראייה או בקשיים רגשיים, לכן, לפני שנפנה את הילד לאבחון פסיכו-דידקטי כדאי לבדוק כל אחת מהאפשרויות האלו.

האם עשיתם בדיקת ראייה לאחרונה?(צילום: shutterstock)

חשוב לדעת שלכל בעיה שעלולה לעלות, יש פתרון. כמו כן, ייתכן ושיטת הקניית הקריאה לא מתאימה לילד. לכן, כדאי לתת לו שיעורי הוראה מותאמת (מה שמוכר בשם הוראה מתקנת). חשוב ששיעורים אלו יינתנו על ידי מורה שעברה התמחות בתחום.

מורה מומחית תדע ללמד את הילד בדרך המתאימה לו ולקדם אותו. אחרי מספר שיעורים היא תוכל לומר אם בכל זאת עולה חשד ללקות למידה או לא. אם יתחזק החשד ללקות למידה, יש לערוך אבחון דידקטי מקצועי בידי מי שהוכשר לכך.

פיצול קשב

ADHD (הפרעות קשב וריכוז) הוא מצב רפואי. מדובר בתסמונת נוירו התפתחותית הקיימת בכל שכבות האוכלוסייה, ובאה לידי ביטוי בכל תחומי החיים: בלמידה, בעבודה וביחסים בין אישיים. מהות ההפרעה היא קושי בעיבוד ומיון שלל הגירויים המקיפים אותנו והתמקדות באלה הרלוונטיים לפעילות בה אנו עסוקים כרגע.

לפי ה-DSM, יש סוגי קשב שונים: קשב ממוקד/סלקטיבי, פיצול קשב, קשב מתמשך וקשב מתחלף. כמו כן, יש פרופילים שונים של ADHD: טיפוס A - קושי בריכוז, טיפוס H ו/או I - היפראקטיבי או אימפולסיבי, והטיפוס המשולב.

סגנונות הוראה חדשים עלולים לגרום לקשיים וחששות(צילום: shutterstock)

השפעת המעבר לחטיבה

ההתנהגות של אותו ילד שהיה מצטיין בבית הספר היסודי, וכשהתחיל את חטיבת הביניים החל להפריע וציוניו ירדו, יכולה להיות תוצאה של ה-ADHD, אך תיתכנה גם סיבות אחרות: המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים הוא מעבר משמעותי.

הילדים יוצאים מחממה שכונתית ומוכרת לבית ספר גדול וזר. תלמידי כיתה ז' הם הצעירים ביותר משש שכבות הגיל, מרבית חבריהם לכיתה חדשים ולא מוכרים להם, לרוב מספר הכיתות בשכבה גדול והמחנך מלמד מעט שעות בכיתה. מצב זה יכול לעורר חששות בקרב התלמידים שצריכים להתרגל לסגנונות הוראה שונים ולדרישות אקדמיות גבוהות מאלה שהיו רגילים להם.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

לכן, כשלב ראשון כדאי לבדוק עם הילד כיצד הוא מרגיש עם המעבר לחטיבה. לעיתים אחרי הסמסטר הראשון הילדים כבר מתרגלים למסגרת החדשה, מבינים את הדרישות והציפיות מהם והדברים מסתדרים מאליהם.

במידה ולא, ייתכן ומספר שיעורי אסטרטגיות למידה ישפרו את ההתארגנות שלו, דרך הלמידה שלו ואת יכולתו להצליח יותר במבחנים. כמו בכל תחום בו אנו נעזרים באנשי מקצוע, חשוב לפנות למי שהוכשר בתחום.

מי מוסמך לאבחן הפרעת קשב וריכוז?

המוסמכים לאבחן הפרעת קשב וריכוז הם פסיכיאטר ילדים, נירולוג ילדים או רופא ילדים שהוכשר בתחום הפרעת קשב וריכוז. חשוב לדעת שללקות למידה ולהפרעת קשב מאפיינים משותפים: שתיהן תורשתיות וקיימות בכל הקבוצות האתניות ובכל השכבות הסוציו-אקונומיות. הן נמשכות לאורך החיים ולא עוברות מעצמן אך דרכי הביטוי שלהן משתנות לאורך החיים.

יש גם הבדלים בדרכי הביטוי בין גברים לנשים. טיפול בתסמונת חיוני ומשפר את התפקוד באופן משמעותי. היעדר טיפול מחמיר את המצב ויוצר משברים אחרים נלווים, כמו נשירה ממערכת החינוך, קושי במציאת עבודה ההולמת את כישורי האדם, קשיים בזוגיות, נטייה קיצונית לבדיקת גבולות, סכנת התמכרויות, ניצול מיני, עבריינות ועוד.

ד"ר רותי דקל היא מומחית ללקויות למידה וחברה באגודת אגד"ל, הנותנת מענה משלב הייעוץ הראשוני דרך האבחון, וכלה בטיפול מקצועי בילד ובמשפחתו.