מה ההורים לא מבינים על הזהות המינית של המתבגרים?
בני נוער מדברים כיום יותר בטבעיות על נושאים כמו מגדר, העדפות מיניות, חשיפה וקבלת האחר אך יש פער בין התפיסות שלהם ושל הוריהם. לרגל צאת ספרה החדש, כרמית גלבוע, סופרת, אמא ומנחת סדנאות ומפגשים עם בני נוער, מספרת על האתגרים של הדור הצעיר
"איך אני יכול להיות גיי אם יצאתי עם מישהי?", "אפשר בכלל למצוא אהבה?" ו"מה ההורים שלי יחשבו עליי?", אלו רק חלק מהשאלות ששומעת כרמית גלבוע במפגשים שלה עם בני נוער. שאלות נוספות שעולות במפגשים הן - "האם הם יתאכזבו ממני?", "איך אדע אם ההורים שלי הומופובים?" ו"האם אני רק נמשך לבני המין שלי או מסוגל גם להתאהב בהם?"
גלבוע היא סופרת, תסריטאית, מנהלת חברת "גלבוע מדיה" ואמא לשלושה ילדים (13, 16 ו-20). בימים אלו יוצא לאור ספרה הרביעי, המיועד לבני נוער, "מצד לצד" (הוצאת רימונים) שהעלילה שלו מספרת על נערה להטבי"ת שיוצאת מהארון.
"הרצון ללוות בני נוער מלווה אותי כבר זמן רב", אומרת גלבוע. "אני מאד מחוברת לעולם הנוער, ואני מקיימת הרבה מפגשים עם בני נוער במסגרת מפגשי ספר, סדנאות ושיחות עם בני נוער מהקהילה הגאה".
"יש להם הרבה מאד דילמות, בעיקר סביב השאלה - כיצד עליהם להתנהל כאשר המשפחה שלהם כועסת או לא מקבלת אותם. בשיחות איתם הם מספרים על הורים שלא מקבלים אותם, ושלעיתים הם מגיעים למצב שבו הם ישנים מחוץ לבית.
"ישנם גם ילדים שמספרים על כך שבמוסדות החינוך הם נתקלים בהומופוביה. למשל, שכאשר הם מדברים בכיתה על הנושא אז נוצרים כל מיני ויכוחים ועימותים, ולפעמים הם ממש מרגישים מושפלים. היה דיון שבו בני נוער סיפרו כי אחד המורים אכזב אותם בתגובות השמרניות שלו, וזו לא פעם ראשונה שאני שומעת בני נוער שמדברים על אמירות של מורים שמביישות אותן.
"לדוגמה, אחד הילדים סיפר בכיתה שהוא הולך למצעד הגאווה, והעירו הרבה הערות. גם הילדים עצמם בכיתה צוחקים עליהם, מקללים, נותנים להם הרגשה שהם שונים, מוזרים. אגב, חלקם גם מתבדלים חיצונית, לדוגמה:עונדים פירסינג, צובעים את השיער בכל מיני צבעים, לעיתים הם רוצים להרגיש שונים. אלו ילדים סופר מיוחדים, שהדיונים איתם מפעימים".
מסע לגיבוש הזהות המינית
גלבוע שאבה את ההשראה לכתיבת הספר מחוויות אוטוביוגרפיות שלה כנערה. "למעשה הנושא של הזהות המינית ומסעות התבגרות פגש אותי כמעט בכל תחנה בחיי", היא אומרת. "כשהייתי בתיכון כמה מחברי הטובים ביותר השתייכו לקהילה הלה"טבית.
"אני זוכרת שבגיל 17 שני חבריי הטובים הזמינו אותי לבית קפה וסיפרו לי שהם הומו ולסבית. חיבקתי אותם ואמרתי שאני שם עבורם. תמיד התייחסתי לנושא כמשהו טבעי. הם יצאו מהארון והיו כמובן גם קשיים, לכל אחד מהם היה בן משפחה שהתנגד, וזה לא היה פשוט. כנערה חוויתי את המסע הזה יחד איתם.
"גם בהמשך חיי, כסטודנטית, הרבה מחברי היו חלק מהקהילה הגאה. בנוסף, לפני 15 שנה חינכתי בתיכון בני נוער, ושם היו לי כמה תלמידים שמאד נקשרתי אליהם ועברתי איתם גם מסע לגיבוש הזהות המינית. ראיתי שהם עוברים משברים, ואחר כך קיימתי איתם שיחות וגם עם ההורים.
"ההורים מבחינתם מאד התנגדו. הם אמרו שהם לא מאמינים שזה קורה, ושהם יזרקו אותם מהבית אם יצאו מהארון. בסופו של דבר עשיתי עימם תהליך של ממש. בהמשך לכך, התחלתי לחקור את התחום. הגעתי למרכז הגאה, וכיום אני מלווה ותומכת בהתנדבות בקבוצת תיכוניסטים בתיכון בשרון, במסגרת קבוצת GSA) Gay Straight Alliance).
קראו עוד:
"מרגישה מיוחדת שיש לי אבא ואבא"
כיצד נראים המפגשים עם בני נוער מהקהילה?
"עולים הרבה נושאים מעניינים: מגדר, הומופוביה, טרנסגנדרים ועוד. הם באים ומספרים מה עבר עליהם במהלך השבוע, וישנם גם דיוני עומק. לדוגמה: לאחרונה שוחחנו על מצעד הגאווה שמתקרב, והשנה לשמחתי הולך להיות בערים רבות בארץ.
"במפגשים אלו ישנם בני נוער שנחשפים, ישנם כאלו שמרגישים שהם לא יכולים לדבר. ישנם כאלו שנעזרים גם בטיפול פסיכולוגי, תומך על מנת לעזור להם להתמודד עם הנושא.
"אגב, חשוב לציין שיש בני נוער שיש להם הורים שמאד תומכים בהם, ישנם כאלו שיצרו קשר יחודי עם המורות שלהם. חלק מבני הנוער מודעים לכך שהם עצמם נמצאים בתקופת גיל ההתבגרות, תקופה לא פשוטה, שבה הכל נראה מאד קיצוני".
מה לדעתך ההורים לא מבינים?
"ההורים לא מבינים את התפיסה שמיניות ומגדר הם ספקטרום רחב ומורכב שמכיל זהויות רבות וייחודיות. לעיתים נער או נערה אף מגדירים את עצמם במספר זהויות כמו: ג'נדר קוויר א-בינארי, או פאנג'נדר שיעדיפו נייטרליים מבחינה מגדרית, ולא עם כינויי גוף מגדריים, כמו הוא והיא וישנן דוגמאות נוספות לכך.
"דבר נוסף שמהווה דילמה הוא שהורים רבים אינם מבינים שזהות מינית מתגבשת כבר בגיל 13, ואף שוגים בתפיסה שלהם שהמיניות של הילד תשתנה כשהוא יתבגר. לכן לעיתים נוצר מצב שבו הם מתייחסים להצהרה של בנם או בתם כתלושה מהמציאות ואומרים לעצמם שזה בטח יעבור לו בשלב מסויים, ושהוא מבולבל מינית.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
"הורים רבים פונים לילדיהם לאחר שאלו התוודו בפניהם שהם ביסקסואלים, ושואלים אותם מדוע הם לא בוחרים להתאהב בבני המין השני? הם לא מבינים שהנערים והנערות הללו לא צריכים לבחור. הם נמשכים לשני המינים ומתאהבים באדם עצמו.
"קושי נוסף מצוי בנושא הפערים הקשורים לעידן הטכנולוגי. הנוער חשוף מגיל צעיר למידע עצום המצוי ברשת וברשתות החברתיות. כל שאלה שתשאל תקבל תשובה מיידית.
"ההורים אינם חשופים כמו ילדיהם לשטף המידע האדיר, וזמן המחקר הדרוש להם בנושא מסוים ארוך מזה של ילדיהם שמורגלים מינקות בחיפוש אחר מידע ואיתורו במהירות. ולכן, שאלות רבות שישאלו ההורים ביחס לנטייה המינית או בנושא המגדר, כבר מזמן נחקרה על ידי ילדיהם שהינם צרכני ידע גדולים מהם".
איזה תחקיר עשית לפני כתיבת הספר?
"כתבתי את הספר במשך כמעט שנה, ומבחינת המסע של גיבוש הזהות המינית הוא מבוסס כל התחנות שעברתי בחיי, וגם מפגשים שערכתי עם בני נוער.
"עלילת הספר מספרת על אריה, נערה בת 15.5 שחווה מסע התבגרות מאד סוער, ויש לו מספר פנים. היא חווה התפרקות של בית, גירושי ההורים על רקע בגידת האב. הנושא השני הוא שאריה מגלה את זהותה המינית, ויוצאת באומץ גדול מהארון אל מול חבריה".
האם מעבודתך בשטח את חושבת שיש שינוי ביחס החברה ללהטב"ים?
"כיום בני נוער חשופים מגיל צעיר לבני נוער אחרים שהם להטב"ים, ומתייחסים לנושא יותר בטבעיות, דבר שלא היה בעבר. אם בעבר היית לוחש לחבר שלך בשקט, באוזן על הזהות המינית שלך, ולא היית יכול לעמוד מול כיתה ולהגיד את זה, היום יש להם לגיטימציה ואומץ מהסביבה הצעירה.
"באופן כללי ניתן לומר כי כיום יש חופש להחליט מי אתה, לאיזה מגדר אתה משתייך או לא להגדיר את עצמך בכלל. הרבה בני נוער יוצאים מהארון באמצעות הרשתות החברתיות כמו ווטסאפ ואינסטגרם, וזוכים לתמיכה פנטסטית.
"יחד עם זאת, הדור הוותיק יותר עדיין מתקשה בקבלת הנושא, שלא לדבר על הקהל הדתי-חרדי שמתייחס לזה כאל תובעה, וזה מאד קשה מהבחינה הזאת.
"כתוצאה מכך, בני נוער להטבי"ם חיים במציאות שבה החברה לא באמת מקבלת אותם למרות שהחברים שלהם כן, וגם זה לא באופן מוחלט. מבחינתי המטרה היא להעביר להם את המסר שכל בן אדם צריך לאהוב את עצמו, ולגלות פתיחות וסבלנות לאחר".
לפנייה לכתב/ת 
