כך נראה החופש של חוקרים בני 16
הם נפגשים עם דוקטורנטים ופרופסורים, לומדים איך לא להרים ידיים כשמשהו לא מצליח וחולמים להשפיע על העולם. ביקרנו במחנה קיץ של תוכנית "אלפא", ונחשפנו לעולם שלם של גילויים והמצאות
בשיתוף מדעני העתיד
ינון קוטנר חוקר הדפסת תלת ממד של עץ במרכז המעבדות למדעים ע"ש בלמונטה באוניברסיטה העברית בירושלים, והוא רק בן 15 וחצי. "אני חוקר הדפסת עץ בארבעה מימדים. אני מדפיס את העץ בשלושה מימדים ואחר כך בוחן את ההשתנות של הדגם לאורך הזמן. כך אני מקבל בעצם מימד רביעי", הוא מסביר
"יש פה פן אקולוגי ובריאותי. ברוב מוצרי העץ שאנחנו מכירים היום יש דבקים סינטטים, שרובם מזיקים לסביבה, ובעצם כשאני מדפיס עץ, אני מדפיס רק 100 אחוז עץ שאין בו שום דבר רעיל, זה יהיה טבעי, כנראה גם הרבה יותר זול".
ביקרנו במחנה הקיץ באוניברסיטה העברית, שזו אחת מהאוניברסיטאות בהן מתקיימים מחנות כאלו בארץ, בהם משתתפים צעירים מתכנית אלפא - תכנית למחקר בתחומים מדעיים, המופעלת כמיזם משותף של משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס.
"אני לומד בתכנית 'אלפא'. זאת תכנית ששמה דגש על הצד המדעי, אבל גם שמה דגש מאוד משמעותי על הצד החברתי", מספר קוטנר. הוא חוקר במעבדה של פרופ' שלמה מגדסי בהנחיה של דורון קם, ומספר: "כשהגעתי לפה פעם ראשונה המנחה שלי אמר - 'כדאי שתכיר את המדפסת ותראה איך דברים עובדים. קח, תדפיס פלסטלינה'. ישבתי על זה במצטבר 16-15 שעות, ופשוט לא הצלחתי. כל פעם זה יצא לא טוב".
"בחודשים הראשונים זה נראה כאילו שאין פרויקט ושום דבר לא מצליח, וככה זה באמת בעולם האקדמאי" משחזר המנחה של ינון, דורון קם. "באיזשהו שלב, בבת אחת פתאום, ההדפסות הצליחו".
תכנית "אלפא" שמה לה למטרה לשלב תלמידי תיכון מצטיינים ומחוננים במעבדות המחקר של האוניברסיטה. התלמידים יכולים לעסוק במחקר בכל תחומי המדע: מדעי החיים, מדעי הרפואה, מדעי כדור הארץ, כימיה, פיזיקה, מדעי המחשב, ננוטכנולוגיה ועוד.
התלמידים שפגשנו בביקור באוניברסיטה נמצאים כרגע במחנה הקיץ השני שלהם, במסגרת התכנית. הם הולכים מדי יום למעבדה לעבודה רציפה וגם נהנים מהעשרה מדעית נוספת ופעילות חברתית ענפה.
"התפקיד שלנו כהורים זה לפתוח לילדים שלנו כמה דלתות שאפשר", מספרת ענת קוטנר, אמו של ינון. "מאוד מרשים לראות את ינון במעבדה, לראות אותו בסביבה הזאת כי זאת לא הסביבה הטבעית שלו. הוא לא ילד שעושה ניסויים במטבח.
"הוא ילד שמשחק כדורסל, הוא מנגן סקסופון, והמקום הזה של המעבדה ושל ללמוד מטעויות ולדעת איך לא להישבר כשלא מצליח לך, נותן לו ערך מוסף".
חוקרות יחד עם דוקטורנטים
"המחקרים שאנחנו עושים היום במעבדות הם מחקרים מאוד מורכבים שעוסקים בהם הרבה סטודנטים, דוקטורנטים ואפילו אנשי המעבדות שלנו", מספרות התאומות חלא וסמא מלחם (16). חלא חוקרת חלבונים במעבדה של ד"ר ניר קליסמן, בהנחיית מוריה סלבין, וסמא חוקרת נוירונים בתולעים סי אלגנס, במעבדה של ד"ר איתי רבינוביץ בהנחיית מיכל סטאום.
"לבוא לכאן עם מישהי שהיא פשוט כפילה שלך זה קטע הזוי. בהתחלה כשנכנסו זה היה מוזר כי אנשים חשבו שהם רואים כפול", הן מספרות. "אבל יש לזה הרבה יתרונות. יש לך תמיד עם מי לדבר ועם מי להיות. בהתחלה כשנכנסים למסגרת הזאת, נמצאים קצת בשוק ובהלם. אתה נכנס למעבדות ואנשים גם בהלם ממך, שאנחנו נערות צעירות", אומרות התאומות מלחם.
"אבל בסופו של דבר, הנושא הזה, זה נושא שחשבתי עליו כמעט לגמרי לבד", מסכם קוטנר. "מה שגרם לי להתחבר אליו יותר, ולכן גם מאוד כיף לי לעבוד פה".
בשיתוף מדעני העתיד
לפנייה לכתב/ת 
