הבעיתיות במשחק נשיקה סטירה

הנערים חזרו לארץ, כך דיווחו בכותרות. "נס גלוי", "אלהים איתנו", "בנים בני בנים" זעקו הכותרות. ותחושת קבס מילאה אותי. וגם דאגה.

בשבועיים האחרונים, בהם סיפור הנערים באיה נאפה כיכב בראש הכותרות, חשבתי הרבה על הדור הזה בכלל ועל יחסי הורים ילדים בפרט.

הרשויות בקפריסין קבעו שלא היה שם אונס, אבל כן הייתה שם חבורה די גדולה של נערים שקיימו יחסי מין עם בחורה אחת, תוך שהם מתעדים את האקט המיני בטלפונים הסלולריים שלהם.

כן היה שם חדר, רווי יצרים, עם חמישה קונדומים משומשים (בתמונות חלקם נראו זרוקים על הרצפה) ולא פחות מ-13 חבילות קונדומים. וכן היה שם כיעור במיטבו ומיזוגניה מובהקת, וטשטוש ערכי משמעותי.

נשיקה בפה בבת מצווה

האירוע הזה הזכיר לי חוויות שהביאה השנה בתי מכמה אירועי בת מצווה בהם השתתפה השנה, בכולם שיחקו משחק, נשיקה סטירה שמו, ולפי תיאוריה והסרטונים שהראתה לי, בן ובת נעמדים גב אל גב, באמצע מעגל הומה של ילדים, בהנחיית הדי ג'יי (מבוגר, יש לציין) ובחסות הורי כלת האירוע.

משחק תמים או אלים?(צילום: shutterstock)

הדי ג׳יי סופר עד שלוש, אם הילד והילדה סובבו את הראש לאותו הכיוון על הבן לנשק את הבת, אם סובבו לכיוונים אחרים על הבת לתת סטירה לבן.

דמיינו את הסיטואציה: כמאה ילדים מקיפים ילד וילדה ישובים גב אל גב, רעש נוראי ברקע, כולם מצלמים את המשחק, והנה באחד האירועים האלה שצילמה בתי, הגיע רגע הנשיקה. הילדה והילד נבוכים ומהוססים במרכז המעגל, כשלפתע הדי ג'יי והילדים מתחילים לצעוק "נשיקה בפה! נשיקה בפה!".

הילדה שבמרכז המעגל, נראה שלא יודעת מה לעשות עם עצמה, מהוססת, נבוכה, מקבלת נשיקה חפוזה בלחי ובורחת, וגם הילד נבוך מאד.

משחק כביכול תמים

הסצינה הכל-כך אלימה הזו טלטלה אותי כבר אז, ועוררה אצלי הרבה מחשבות על תרבות האונס: מחד, משחק נעורים כביכול תמים שיש בו מן הסקרנות המינית הבריאה. גם אנחנו שיחקנו משחקים דומים בנערות, גם אנחנו היינו נבוכים וסקרנים. מאידך, ההתרחשות הזאת אל מול עשרות מצלמות, בחסות ההורים והדי ג׳יי, העבירו לי תחושה של משהו מאד לא בריא.

זה משהו אחד לשחק משחק נעורים בחדרי חדרים, בקבוצה קטנה יחסית, באינטימיות, תוך שאתה נבוך מן המחשבה שהוריך יגלו את המשחק, ומשהו אחר לגמרי לשחק את המשחק הזה בפומבי, כשסביבך עשרות ילדים משולהבים אוחזים במצלמות ומגובים במבוגר משולהב לא פחות.

קראו עוד:

"להורה אין זכות לזנוח ילדים שהביא לעולם"

7 דרכים לגרום למתבגרים לעזוב את המסכים

"הרגע שבתנו אמרה שהיא בעצם הוא"

זה משהו אחד לטוס לחו"ל כנער או נערה, ולחוות חוויות מיניות בריאות ונעימות, המלוות במגע נעים, במפגש, במבט ובאינטימיות, ומשהו אחר לגמרי לקיים אקט מיני של כשבעה (או יותר) נערים עם נערה אחת, תוך שהאקט המיני מצולם ואתה אף זוכה לרוח גבית מהוריך (שהרי לא אנסת).

תילי תילים של מאמרים כבר נכתבו על ההשפעה של חשיפה מוקדמת לפורנוגרפיה. מספר רב יותר של מאמרים נכתבו כבר על הסמכות ההורית השבורה.

כשילדים גדלים עם דימויים כל כך מעוותים לגבי יחסי מין ויחסים בין המינים וצוברים את הידע המיני שלהם בעיקר מפורנוגרפיה, הם מפתחים פרקטיקות כל כך מעוותות ולא מציאותיות על יחסים בין המינים.  

כשהנתונים מצביעים על כך שעד סוף כיתה ז' מעל 80% מהנערים החילוניים בישראל כבר נחשפו לפורנוגרפיה וכאשר החינוך המיני לו הם זוכים במוסדות החינוך מוגבל לעיתים ולא מותאם לעידן הנוכחי, אין להם הבנה מציאותית על יחסים בריאים בין במינים.

כשילדים גדלים עם סמכות הורית שבורה, עם גיבוי הורי עיוור ועם הורות לא מכוונת, נוצרים ילדים שערכיהם מטושטשים, שהמצפן הפנימי שלהם אינו דומיננטי מספיק ושהלקח שלהם מן המקרה הוא ש"לא הולכים עם זונות", כפי שאמר זאת אחד הנערים, בגיבוי האב שהסביר ש"הוא לא צריך להביע חרטה, הוא לא עשה כלום".