שתף קטע נבחר

 

מחמאות שעלולות להזיק לילדים

חשוב לפרגן לילדים ולהחמיא להם על התנסויות, אבל פרגון יתר ומחמאות אינסופיות עלולים לפגוע בהם. איך לעזור להם לחזק את הביטחון העצמי, ולמה עדיף להימנע מביטויים כמו "גאון הדור", "הכי מוכשרת" ו"מושלם"?

אמא של עינת לא חדלה להעריצה מהרגע שנולדה. תמיד הביטה עליה בעיניים נוצצות ומלאות פליאה, לא פסקה מלהתלהב ולפרגן החל מהרגע בו החלה לזחול ועד ימים אלו בהם עינת חוגגת 35.

 

עינת זכתה בהערצתה של אימה בכל צעד ושעל בחייה. כמובן שהציור הראשון אותו הביאה מהגן עורר התפעלות גדולה, כך גם זה שאחריו וכל אלו שהגיעו בהמשך. עינת גדלה למציאות בה תמיד הרגישה נערצת על כל דבר, קטן כגדול, והתהלכה בעולם בתחושה של הישגיות עצומה. עד שאט אט המציאות החלה להראות לה את פניה האחרות.

 

הורים מתבגרים בבית נער נערה  (צילום: shutterstock)
מדהימה, מושלמת, מהממת(צילום: shutterstock)

גם אביו של אייל התמיד לשבח את בנו - "אתה הילד הכי חכם, הכי מוכשר ותמיד תצליח", אמר לו אביו ועמד לצידו בכל - החל מאינטריגות חברתיות בבית הספר ומול דמויות סמכות, כמו מאמן הכדורגל שהושיבו על הספסל.

 

אביו של אייל דאג תמיד לספק לו את כל רצונותיו ודרישותיו, ולכן מה רבה הייתה תדהמתו של אייל כאשר אביו לא הצליח לענות על דרישותיו ההולכות וגוברות בהיותו בוגר או כאשר כשל מלהצדיק ולהציל את בנו בזמן הפיטורים הראשונים מעבודתו.

 

מהו נרקיסיזם?

האגדה מהמיתולוגיה היוונית מספרת על נער יהיר בשם נרקיסוס שבעקבות מעשיו האגוצנטריים הוטלה עליו קללה והיא: אהבה עצמית ללא גבולות. יום אחד בעודו מטייל על שפת האגם הבחין נרקיסוס בהשתקפות של עצמו במי האגם, ושוב הביט ולא הפסיק להביט כיוון שהתאהב בדמותו המשתקפת, עד שלבסוף נפל ומת, ובמקום בו טבע - צמח פרח הנרקיס.

 

דרכים לחיזוק הביטחון העצמי של הילדים:

 

 

נרקיסיזם הוא למעשה אהבה עצמית. בתכונה זו קיים מצד אחד נרקיסיזם בריא אשר חיוני, במידה סבירה, להתפתחות נורמלית ותקינה, הן אצל הפעוט, הילד והן אצל האדם הבוגר.

 

בקצה האחר של הרצף, הפתולוגי, הפרעה נרקיסיסטית מהווה ביטוי קיצוני של אהבה עצמית, המתורגמת לתחושות של גרנדיוזיות לצד תחושת ערך עצמי קיצוני, של התנשאות על האחר, חוסר אמפתיה לזולת ולסביבה וחוסר היכולת הרגשית להיות עבור האחר, מעין תחושה של "אני ואפסי עוד" - רק אני קיים והאחרים לא חשובים.

 

על פי פרויד, נרקיסיזם הוא תוצר של ילדות מוקדמת, בה הילד חווה מנות גדושות של הערצה אינסופית או לחלופין ילד החווה ניכור וריחוק מוקצן מההורה המשמעותי. כאשר מתקיימת הגזמה כזו או ניכור קיצוני, מתפתחת אישיות נרקיסיסטית.

 

קראו עוד:

"ילדים מחביאים את הסמארטפונים בקלמרים"

10 דרכים לשיפור הקשר עם הילדים

מה עושים עם הציורים מהגן?

 

הילד במרכז הבמה

בהורות המודרנית הורים רבים שמים את ילדיהם ב"מרכז הבמה". רצים לרצות את מאווייהם, דואגים שתמיד יהיו מסופקים, מונעים מהם תסכול וקושי, ורצים לספק עוד ועוד אטרקציות על מנת שחלילה לא ישעמם להם - וחבל שכך.

 

נוסיף על אלו את עידן האינסטוש והפייסבוק, שמוביל את ילדינו למציאות שלא חווינו בעבר. אם פעם כילדים היינו מתבוננים בעולם בפליאה ושקיקה, כאשר בתחושותינו הרגשנו חלק קטן ממנו, כיום החוויה היא אחרת.

 

כיום הילד הוא מרכז העולם. והעולם עצמו? הוא רק חלק קטן מאיתנו. תחושות נרקיסיסטיות אלו בעידן הסלפי עלולות להוות עבורם לרועץ בהמשך הדרך.

 

נייד (צילום: shutterstock)
הוא לא חייב לקבל כל דבר שהוא רוצה(צילום: shutterstock)

סימנים מקדימים להתפתחות ההפרעה

  • הערכה עצמית בלתי פרופורציונלית: ילדים אשר מפתחים הערכה עצמית בלתי תלויה במציאות, כגון ילד המרגיש כי הוא גאון הדור אך בפועל ציוניו נמוכים ואינו מוכן להכיר במציאות ובצורך להשקיע על מנת להתקדם ולהשתפר, או לחלופין ילדה החשה עצמה כפרימה בלרינה בחוג הבלט שלה ואינה מצליחה לספוג את עלבונה לא להיות בקדמת הבמה או לקבל את הסולו הנבחר.

 

  • שאפתנות ומוטיבציות בלתי מותאמות: כאשר המוטיבציות של הילד הופכות לאובססיביות ולכמיהה אין סופית במעמד הכרה או עמדת כוח, אשר על מנת להשיגם הילד מוכן להקריב את כל כוחותיו ומשאביו גם במחיר אישי גבוה עד הרסני ופתולוגי.

 

  • חוסר יכולת לאמפתיה לאחר ולסביבה: כאשר הילד אינו מצליח לראות את הצורך או הנזקקות של האחר, גם במחיר של דריסה ביד רמה של הצד השני עד כדי אכזריות על מנת לספק את צרכיו וגחמותיו הנרקיסיסטיות.

 

יש הבדל בין מוטיבציה גבוהה לבין אובססיה (צילום: שאטרסטוק) (צילום: שאטרסטוק)
יש הבדל בין מוטיבציה גבוהה לבין אובססיה(צילום: שאטרסטוק)

הימנעו מפרגון יתר

מחקרים רבים שהתמקדו בשאלת הנרקיסיזם והביטוי שלו בקרב ילדים והוריהם מצא מספר "כללי זהב" עבור ההורים, אותם ריכזתי למענכם:

 

1. שיקוף (אפקט המראה) - הילד זקוק להתפעלות של הוריו על מנת להתפתח כראוי. הדבר חיוני עבורו על מנת לפתח ערך עצמי ולהרגיש אהוב. צורך בסיסי זה חייב להיות בלתי תלוי ולאפשר לו סביבת התפתחות תקינה.

 

2. שבחים על התנסות ולא על הצלחות - בהמשך ישיר לכתוב מעלה, על ההורה לבטא הערכה לילד ללא תלות מוחלטת בהישגיו או אמות המידה שההורה מציב בפניו. על פי היינץ קוהוט, שהיה פסיכואנליטקאי וינאי מוערך, המינוח "ערך עצמי" מתאר למעשה תחושה שהילד מוערך בזכות מה שהוא ולא בזכות מה שאחרים או הוריו מצפים שיהיה.

 

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

 

3. יכולת להביע גם חוסר שביעות רצון והתפעלות - הורים רבים טועים בכך שחשים כי חוסר התפעלות ופרגון לילד או לחלופין הבעת אכזבה עלולים לפגוע בביטחון העצמי של ילדיהם, אך לא כך הדבר.

 

דווקא פרגון יתר ומחמאות אינסופיות הן אלו שיפגעו בילד. זכרו, מותר ואף רצוי לבקר ולהעיר לילדיכם על מנת לסייע להם בשיפור עצמי ובהערכה נכונה יותר של מגוון יכולותיהם.

 

אהבה עצמית היא דבר טוב, כי הרי אם לא נאהב את עצמנו לא נוכל לאהוב דבר בעולם סביבנו, אך החשוב מכל, כמו תמיד, הוא נושא המינון. דווקא בעידן שבו "המרכז הוא אני", המלצתי - למנן ולמתן את האדרת העצמי על מנת לאפשר לילדכם חיים בריאים, שלמים מבחינה רגשית, אותנטיים ומלאי משמעות.

 

הכותב הוא מומחה בטיפול התנהגותי קוגניטיבי (M.S.W) ומדריך מוסמך
 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אפשר ואפילו רצוי להעיר לילד מדי פעם
צילום: shutterstock
מומלצים